היי אהובים מקסימים שלי!
חשבתי שאני אתאפק ואפרסם בראשון... כן זה לא קרה... אופסי.
בכל אופן אני רואה כרגע שלצערי אני לא עומדת בדד ליין שהצבתי לי של שני פרקים בשבוע כנראה שהשכתוב סתם מפחיד אותי (מבטיחה להמשיך לעשות את המאמץ) מה שכן נכון לכרגע אני פשוט כנראה אפרסם פרק כשיהיה לי אלא אם כן אני אכנס לקצב טוב.
כרגיל אני אשמח פה להערות ודעות על הדברים שהשתנו, כן, גם בפרטי מתקבל.
ולקוראים החדשים, איזה כיף שאתם גם איתנו פה במסע המקסים.
אם אהבתם הכוכב כרגיל מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים על שאר הספרים שלי שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.
אוהבת המון
Shiny 🧡
_______________________________________
כיביתי ברוגז את השעון המעורר שהחזיר אותי למציאות. שבתי להישכב על הגב שלי. לאחר אותו חלום, הדבר האחרון שהייתי מעוניין בו היה לקום לעוד יום חסר טעם במוקד הטלפוני בו עבדתי. התגלגלתי לצידי הימני, צלילי הקפיצים החורקים של המיטה נשמע בחדר.
"מייקל." לחשתי לעצמי בזמן שעצמתי בחוזקה את עיניי ונשכתי את השפה התחתונה שלי בניסיון לבלוע את הגוש הכבד שנתקע בגרוני. בסופו של דבר מילאתי את ריאותיי באוויר והכרחתי את הגוף שלי לרדת מהמיטה.
ניגשתי לצחצח את שיניי תוך שאני תוהה לעצמי למה הוא היה חייב להתגנב לחלומות שלי. שחזרתי לעצמי שוב את החלום בראש ונתקעתי על המחשבה שרק בהם יכולתי לפגוש אותו, שרק בהם הוא היה נחמד אלי ורק בהם הכל היה כמו פעם באופן בהיר ולא מעורפל.
שטפתי את פניי ושבתי לחדר שלי. פתחתי את הארון ומבלי מחשבה מעמיקה מידי לקחתי חולצה משובצת מכופתרת בצבע אדום ומכנסי ג'ינס חלקים. בחנתי את עצמי במראה: השיער השחור המתולתל שלי נפרע לכל עבר, לא היה לי חשק או כוח להתעסק איתו אז למרות ששנאתי את זה החלטתי להשאיר אותו כך. מתחת לעיניי הירקרקת היו סימנים שחורים כהים שרמזו לזמן המועט בו ישנתי בלילה. כדי להשלים את המראה העיף שלי הבגדים שלבשתי היו רחבים ונתלו על גופי הרזה ברישול. היססתי מספר רגעים בנוגע למראה הסופי שלי. לבסוף נכנעתי לעצמי והלכתי למטבח כדי לקחת ארוחת בוקר.
הנחתי את קערת הדגנים שלי על שולחן העץ המרובע שלי שנצמד לקיר - ממש מול דלת הכניסה. גרתי בדירה יחסית ממוצעת בגודלה בבניין פשוט בדאונטאון, בלוס אנג'לס. דירה אותה ממנתי מכספי ומעזרה שניתנה לי מהוריי שהתגוררו בניו יורק. משכתי את הכיסא והתיישבתי עליו. ביד אחד אחזתי בכף ובשנייה התעסקתי בנייד שלי באופן משועמם.
הפלאפון רטט בידי והודיעה לי כי קיבלתי התראות מהפייסבוק – המקום בו יש לי יותר משני חברים לעומת המציאות בה מתוך שני החברים -או יותר נכון החברות- שיש לי אחת מהן זאת אמא שלי וכנראה היחידה שידעתי באופן מוחלט שלא מנצלת אותי כדי לספק רצונות כאלו או אחרים שלה.
YOU ARE READING
חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור
Romance*מחודש* ספר ראשון בסדרת הזדמנויות פעם רובין רייט האמין בחברות. פעם רובין רייט האמין בנצח. ופעם רובין רייט האמין במייקל גומז. אבל מאז עבר עשור. בגיל עשרים וארבע רובין מוצא את עצמו בלי יכולת לסמוך על אף אחד, בלי אמונה בעצמו ועם המון כוויות מהעבר. כל...
