חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור

פרק 33 א'- opening night - מערכה ראשונה

היי אהובים שלי, וחמישי שמח! ❤️

צ'ינגו chingu זה חברים בקוריאנית (לפחות לפי גוגל טרנסליט, אם מישהו יודע את המילה וטעיתי בה אל תהססו לתקן אותי)

בכל לשון של בקשה (!!!) בפרק הזה יש טיפה קפיצות, והן מאוד מאוד חשובות! אם קראתם הכל ועדיין לא היה מספיק ברור בהמשך תגידו לי, אל תחששו 😉.

הפרק הזה והפרק הבא אלו בין הפרקים האהובים עלי אני רוצה שתהנו מהם כמוני.

השיר למעלה זה השיר שמלווה את הפרק הזה ואת הפרק הבא ממליצה לשמוע אותו

והשיר שמצורף עכשיו זה השיר בסוף הפרק, ממליצה מאוד לשמוע אותו ❤️

בכל אופן אופן אם אהבתם הכוכב מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.

Shiny ❤
_______________________________________

I won't do what you told me

I won't do what you said, no

I'm not gonna stop feeling

I'm not gonna forget it

I don't wanna start over

I don't wanna pretend

That you are not my lover

___

קיללתי בכל ליבי את קיילב בשלל קללות יצירתיות. לא האמנתי שהוא הצליח לשכנע אותי להתקשר לגבר שאהבתי ולא הצלחתי למחוק מראשי גם אחרי חצי שנה. למעשה, לא ידעתי למה אני מופתע שלא הצלחתי למחוק אותו, גם במשך עשור הוא היה טבוע בראש שלי מבלי שהייתי מאוהב בו.

לא ככה בכל מקרה.

אז לא, מהשיחה שידעתי מראש שתהיה קשה לא קיבלתי את סגירת המעגל שקיוויתי לה, זאת שהאמנתי שגם אם לא תביא לפתרון לפחות תחבק ותאפשר לי להמשיך אלא. במקומה קיבלתי קביעה מרסקת מצידו של מייקל: שהוא לא מסוגל לראות אותי בכלל, ומקווה שיום אחד נעבור אחד ליד השני כאילו כלום. כאילו לא היה כלום אף פעם, בדומה לאותו ערב בו עינינו נפגשו לראשונה לאחר עשור ארוך.

לא הייתי תמים. ידעתי שאני ראוי ליחס קר, בדומה לגל הקור במדינה ב2014 שהרג ארבע אנשים בניו יורק. אבל בכל זאת הרגשתי מרוסק לחתיכות קטנות, וכל שביב תקווה קל שהיה בי נגוז ונעלם.

שקעתי לעצבות יותר עמוקה ממה שהייתי בה קודם לכן, אחת שהצליחה להחזיר אותי כמה חודשים אחורה לתחילת שיברון הלב שיצרתי לעצמי. אבל הפעם ידעתי שאני לא עומד לספר דבר, לא לברוק ולא לשון. ידעתי מה כל אחד מהם יגיד לי: