חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור

פרק 4- מה שקרה בלילה בדירה 18+

היי אהובים שלי.

מצטערת על האיחור, אני עוברת תקופה לא פשוטה אבל יהיה בסדר ☺️

הערות לפני הפרק:

חשוב לי להדגיש(!) הפרק הזה הוא 18+ אין הרבה פרקים כאלו כאן, אבל אלו שכן אני מבקשת שתחשבו רגע אם עצמכם אם זה התוכן הראוי לכם. הפרק הזה לעומת הבאים 90% ממנו מיני, אפשר לקרוא עד החלק בו הבגדים מתחילים לרדת משם הייתי ממליצה לחשוב לפני.

את הפרק הזה מלווה השיר blame it on the alcohol של Jamie Foxx. אתם תוכלו לראות גם בהמשך הספר שיש פרקים שמלווה אותם שיר כמו שכבר ציינתי.

כרגיל אני אשמח פה להערות ודעות על הדברים שהשתנו, כן, גם בפרטי מתקבל.

ולקוראים החדשים, איזה כיף שאתם גם איתנו פה במסע המקסים.

אם אהבתם הכוכב כרגיל מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים על שאר הספרים שלי שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.

אוהבת המון
Shiny 🧡
_______________________________________

Blame it on the booze

Got you feeling loose

Blame it on 'tron

Got you in the zone

Blame it on the a a a a a alcohol

___

לאחר שהמונית התניעה והחלה בנסיעתה לא היה לי כבר משנה אם היה מדובר במציאות או בדיה. השפתיים של מייקל שבו לשלי כאילו הן היו מקומן היחידי והטבעי, הגב שלי פגע בחלון הרכב וחלק ממשקלו של מייקל נשען עלי. בכל יום רגיל כנראה הייתי מעייף אותו ממני, שנאתי הפגנות חיבה מוגזמות בפומבי תמיד מסתכלים עליך בעין עקומה. אך באותו הרגע בו הכל היה מעורבב לי כמו קוקטיל ורדרד ומתוק לא היה לי אכפת שהנהג חלק איתנו את אותה אטמוספרה.

שפתינו לא נותקו כל הדרך לכתובת שמייקל נתן לנהג המונית, ברגעים שכן הסיבה הייתה כי שפתיו עברו לרפרף על צווארי ושלחו לי גלי חום לגוף. כל הדרך רציתי לצרוח על הנהג שייתן גז ויתעלם מעוברי הדרך, רציתי רק להגיע לדירה, להיפטר מהבגדים שלי ולהתמסר לגוף החם שלצידי.

המונית סוף כל סוף עצרה. תודה לדדפול. יצאנו ממנה אל הלילה החשוך שהואר בידי מספר פנסי רחוב, האורות מהבניין הגבוהה שעצרנו לידו הכוכבים והאור הטבעי שמייקל תמיד הקרין. מחשבה קצרה חלפה בראשי על כך שחבל שהעיר מלכלכת את נוף הכוכבים אשר הייתי מעדיף לשכב מתחתיהם כמו בסרטים הרומנטיים שברוק אוהבת. המחשבה נעלמה כאשר ידו של מייקל חבקה את מותניי והובילה אותי אל תוך הבניין.

לא הבחנתי בדרך שעברנו עד שגבי התנגש בקירות המעלית כאשר מייקל שב עם שפתיו אלי. לא היה לי אכפת מהכאב הקל שהגב שלי קיבל, גם לא כשהוא התנגש באחת הדלתות השכנות כשיצאנו מהמעלית. הדבר היחידי שהיה משנה היו השפתיים של מייקל, הן היו רכות ומתוקות הייתי מוכן לנשק אותן לנצח אם כך ייגזר עלי.