בוקר טוב. ניצחתם 😳
רק שתדעו שפעם הבאה שאני עושה את זה הרף עולה ל15 ומזכירה רק תגובות, הצבעות לא נחשבות, כמובן שתצביעו בכל זאת הכוכב אוהב את זה 😜
ולהקדמה הרגילה.....
היי אהובים שלי!!!
ממש חפרתי בהקדמה הקודמת כי התרגשתי אז אני אשאיר את זה עכשיו קצר יותר (פףףף שקרים)!
אם ההתחלה של פרק 30 הרגישה טיפה מבולבלת נהדר, אבל אם יש עדיין אחרי הפרק הזה דברים שלא לגמרי ברורים תכתבו לי, אני רוצה לדעת כדי לשפר ניסוח אם משהו לא ברור!
ורגע אחד לפני שאני שולחת אותכם להמשך.
אוהבי פלון (פליקסשון) זה הזמן להתפקד! רוב הפרק מיועד לכם 😉, אני בינכם אגב, זמן להודות שםליקס הוא הפייב שלי.
סתם לידע קטן, אתם הולכים לקבל היום הצצה לראש של דמות שלא תקבלו שוב הצצה לראש שלה לא בספר הזה וגם לא בספר השני של הזדמנויות ולא אף פעם. תהנו ותנצלו את הרגע אולי תזהו קצת אנסינים על הדמות
*וורקוליק - workaholic - אדם שיעור לעבודה שלו באופן אובססיבי.
ו... ובאמת שזה הדבר האחרון, המלצה שלי כשיהיה איזכור לשיר למעלה, תפעילו אותו 🧡
בכל אופן אופן אם אהבתם הכוכב מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.
Shiny 🧡
_______________________________________
ברגע שהתעוררתי בבוקר קמתי במהירות מהמיטה. מבלי להתמהמה מיהרתי לצחצח שיניים ובמשך כל אותו הזמן דאגתי להשאיר את מבטי מקובע במראה, אסרתי על עצמי לחשוב, היה מותר רק להתרכז בפעולות. הקפדתי על כל שן ושן דואג להבריק כל אחת מהן מקדימה אחורה ולמעלה, כך שאף אחד לא יטיל ספק בחיוך שלי.
חזרתי לחדר, התלבשתי ויצאתי מהדירה עם המחזה של טרטיף.
נכנסתי לבית הקפה הקרוב ביותר לדירה שלי, התיישבתי במקום שטבעתי לעצמי בארבעה חודשים האחרונים והזמנתי לעצמי ארוחת בוקר אקראית.
את בית הקפה עזבתי רק לקראת הערב לאחר שסיימתי לקרוא את המחזה. נפרדתי בנימוס מהמלצרים שכבר הכירו אותי מסופי השבוע שהעברתי שם בלמידה, וחזרתי לדירה בשביל להתארגן לעבודה.
___
האורות המהוממים של דה וואיל נתנו לבר אווירה נינוחה, ברקע נשמעה מנגינת ג'אז נעימה ובאוויר נישא ריח מתקתק חריף שתמיד ייחד את המקום. באותו הערב לא היו הופעות על הבימה הקטנה שבקדמת הבר כך שברנדון מיקם עליה מספר שולחנות.
YOU ARE READING
חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור
Romance*מחודש* ספר ראשון בסדרת הזדמנויות פעם רובין רייט האמין בחברות. פעם רובין רייט האמין בנצח. ופעם רובין רייט האמין במייקל גומז. אבל מאז עבר עשור. בגיל עשרים וארבע רובין מוצא את עצמו בלי יכולת לסמוך על אף אחד, בלי אמונה בעצמו ועם המון כוויות מהעבר. כל...