היי אהובים!
השלמה ל18+ למי שדילג, על כל החלק, רובין ומייקל דיברו ומייקל אמר שרובין חשוב לו מידי בשביל שזה יהיה סתם עוד פעם והם עשו אהבה, ואני בכיתי בצד כי אני קיטשית (אל תשפטו את הכותבת).
השיר המצורף זאת הגרסה הכי טובה ששמעתי לשיר הזה, אני מצטערת אבל אני למעשה די שונאת את המקור, ממליצה יותר מבחום לשמוע!
לפני שאני נותנת לכם ללכת לפרק, פתחתי ספר מימס של סיפורים, אפשר למצוא אותו אצלי בפרופיל כמובן, לחברים הכי טובים לנצח יש כבר 3 פרקי מימס, מוזמנים ללכת לראות ☺️
אם אהבתם הכוכב מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.
אוהבת המון
Shiny 🧡
_______________________________________
הכרחתי את עצמי לגרור בכוח את רגליי על מרצפות האבן. העייפות השתלטה על כל חלק בגופי עד שהייתי מופתע שהצלחתי לשמוע את המשפט שנזרק לכיווני; "תראו מי זה בא לפה עם שקיות שחורות מתחת לעיניים!" רוב התגרה בי באופן מזמר לאחר עברתי את שערי האקדמיה.
הרמתי מעט את ראשי בשביל לראותו אותו ואת הא-נול יושבים במקום הקבוע שלנו -פרגולת העץ בכניסה- שהפך להיות המקום האהוב שלנו עוד מתחילת הלימודים של האן ושלי. כתמיד, רוברט ישב על השולחן כאשר רגליו מונחות על מושב הישיבה לצד הא-נואל ונשען אחורנית על ידיו.
"מישהו לא ישן בלילה?" האן התגרתה בי באותו האופן. "עשית קצת ספורט?" שאלה וקרצה. הא-נול שכבר למדה שאין טעם להתווכח עם רוברט שיזיז את הרגליים שלו מהמושב השעינה עליהן את כל משקל גופה. הרגליים כנראה היו משענת יותר רכה מגב העץ של הפרגולה ובגלל זה היא למדה לחיות איתן.
התיישבתי מולם ופיהקתי פיהוק גדול, כן, הם צדקו. הייתי עייף ולא היה אפשר להתכחש לזה.
"עוד רגע בלעת אותנו בביס!" האסייתית צחקקה.
"שתקי בריטני ספירס." מלמלתי.
"הא?" היא פלטה בבלבול והסתכלה לעבר רוב בשאלה.
"ברצינות? לא הסתכלת על עצמך במראה וחשבת שאת נראית כמו בריטני ספירס מhit me baby one more time?" שאלתי והחוויתי בידי לעברה - מעל גרביי הברך הלבנות שלה שלה הייתה חצאית שחרחרה קצרצרה, את פלג גופה העליון כיסתה חולצה מכופתרת לבנה שנקשרה קצת מעל הטבור, ואותה כיסה ג'קט אפור. "הדבר היחידי שמבדיל אותך זה שהשיער שלך חום ואסוף לצמה אחת עבה." אמרתי.
"תרבות אמריקאית." הא-נול מלמלה.
"אחי, אני באמת חושב שאתה היחידי שחושב על הדימויים האלו." רוברט השיב בגיחוך.
"אוי תשתקו, אני עייף." מלמלתי ופיהקתי שוב לפני ששילבתי את ידיי על השולחן והנחתי עליהן את ראשי.
YOU ARE READING
חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור
Romance*מחודש* ספר ראשון בסדרת הזדמנויות פעם רובין רייט האמין בחברות. פעם רובין רייט האמין בנצח. ופעם רובין רייט האמין במייקל גומז. אבל מאז עבר עשור. בגיל עשרים וארבע רובין מוצא את עצמו בלי יכולת לסמוך על אף אחד, בלי אמונה בעצמו ועם המון כוויות מהעבר. כל...
