חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור

פרק 3- מה שקרה בלילה בבר

היי אהובים שלי.

כן אני יודעת, השעה לא 4... סליחה, אבל הנה עוד פרק כפי שהבטחתי.

הערות לפני הפרק:

את הפרק הזה מלווה השיר somebody that i used to know של gotye. אתם תוכלו לראות גם בהמשך הספר שיש פרקים שמלווה אותם שיר.

אבקת חשמל - אבקה לא קיימת. זה נראה לי כל מה שצריך לדעת עליה 🤣

כרגיל אני אשמח פה להערות ודעות על הדברים שהשתנו, כן, גם בפרטי מתקבל.

ולקוראים החדשים, איזה כיף שאתם גם איתנו פה במסע המקסים.

אם אהבתם הכוכב כרגיל מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים על שאר הספרים שלי שאני מעלה בפרופיל שלי באופן תדיר.

אוהבת המון
Shiny 🧡
_______________________________________

Now and then I think of when we were together

Like when you said you felt so happy you could die

Told myself that you were right for me

But felt so lonely in your company

But that was love and it's an ache I still remember

___

האוויר שלי נתקע בריאותיי ולא הצלחתי להמשיך את המשפט שאמרתי לברוק על הניסיון המטופש שלה להשכיב אותי עם גבר זר. עיניי התקבעו על האדם שנכנס מבעד לדלת. הוא נכנס ישר אחרי גבר ג'ינג'י אך הצליח לבלוט מעליו.

הרגשתי לפתע כאילו נותרתי לבדי בבר. ברוק לא הייתה יותר מחלקיק במציאות שכבר לא הייתי מחובר אליה, מציאות שהחלה לנוע באופן איטי יותר מהמקובל. המוזיקה כבר לא הייתה רועשת כפי שהייתה קודם לכן, למעשה כבר לא יכולתי לשמוע דבר מלבד את קצב ליבי המתגבר ונשימותיי הקטועות. הסביבה הרגישה לי מטושטשת ולא קיימת מלבד אותו הגבר.

חשבתי שאולי אני מבולבל ואינני רואה נכון. אולי עשן הסיגריות הצליח לערפל את ראשי יחד עם האווירה ועם האורות המעוממים. אך כאשר הוא הסתובב ויכולתי לראות את פניו באופן יותר ברור ידעתי שזאת אינה טעות - זיהיתי נכון.

השיער החום לשעבר שנצבע בכסוף ונאסף בחצי קוקו קטן אל מאחורי ראשו. השפתיים שחייכו בזמן שדיבר עם האנשים שאיתו, אותם שפתיים שתמיד אמרו שהוא יודע הכל. ועיניי הזית שלו עם נקודת החן מתחתיהן שסקרו את המקום בסקרנות.

זה היה מייקל, מייקל גומז בכל תפארתו.

הוא היה איתי באותו חלל סגור, במרחק של מספר מטרים ספורים לאחר כעשור ואני הייתי בטוח שלא היה מדובר בעוד חלום.

"רובין? רובין?" שמי נשמע ברקע באופן מעומם. "רובין!" משהו הכה בכתף שלי.

ניערתי את ראשי וחזרתי להתפקס על ברוק שישבה מולי. "אוץ'." קראתי במחאתיות. "בשביל מה זה היה טוב?"