היי אהובים שלי!
אנחנו מתקרבים לסוף הסאגה של מייקי 😱🙊 הייתם מאמינים?!
חשבתי שהפרק הזה כבר פורסם וכמעט פרסמתי את הפרק הבא!
מה שאומר שאתם הרווחתם ותקבלו גם מחר פרק והסברים על ההעלמות כי כבר כתבתי חפירה בפרק הבא ואני לא אעביר אותה לכאן 🤣 מה שאומר שכנראה נהיה שוב בפגרה נקווה שיותר קצרה.
מקווה שתאהבו את הפרק ואם אהבתם הכוכב מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעדכונים
אוהבת המון וניפגש בפרק הבא
Shiny 🧡
_______________________________________
במשך חיי התרגלתי להתעורר בבוקר מקרני השמש או מהשעון המעורר, ואז פגשתי את רובין וגיליתי דרך חדשה ועדיפה הרבה יותר -רובין מנסה להשתחל מבין ידיי. אותו הבוקר לאחר הלילה הנהדר שחלקנו לא היה שונה מכך, הרגשתי שמשהו או יותר נכון מישהו נאבק בין ידיי. פקחתי את עיניי לחריצים קטנים והסתכלתי על הגבר שהיה ביניהן, למרות הבקרים הרבים שלנו ביחד הוא עוד לא למד - לנסות להתמתח בזמן שהוא בין ידיי בבוקר זאת הייתה פעולה כמעט ובלתי ניתנת לביצוע. לא הייתי מוכן לשחרר ממנו בקלות גם כאשר התחנן, למעשה קולות הבקשה שלו לקום גרמו אוטומטית לאחיזתי סביבו רק להתהדק יותר. עמוק בפנים ידעתי שזה לא בסדר, אבל בשעות הבוקר המוקדמות לא היה לי כוח לתת למוסר שלי לקחת תפקיד בהחלטה ולעשות את הדבר הנכון.
"נו מייקל..." הוא התחנן. "אני ממש רוצה ללכת לשירותים ולהתקלח." פלטתי צליל מחאה כדי שיבין שאין טעם להילחם, לא הייתי מוכן לשחרר. "בבקשה מייקי." זה לא עזר, הרגשתי כמו כלב שלא מוכן לתת בחזרה את כדור הטניס שבפיו.
פקחתי את עיניי באיטיות. "אבל אני לא רוצה להתעורר." אמרתי לאחר שלא היה לי עוד כוח להמשיך להעמיד פנים שאני עדיין ישן.
"אוי תתבגר." רטן והמשיך להיאבק באחיזה שלי. "אני ממש חייב לשירותים." חייכתי בערמומיות והידקתי את האחיזה, רציתי לשמוע אותו מתלונן שהוא יעשה תאונה במיטה. "אתה מנסה למחוץ אותי למוות?" התבכיין.
גיחכתי. "אולי קצת." השבתי בשובבות. למעשה רציתי לחבק אותו כל כך חזק עד שנהפוך לגוף אחד. לאחר שהוא אמר איזה משהו מטופש על אלמנה שחורה נתתי לו ללכת, למרות זאת לא וויתרתי על לעשות לו סצנה ילדותית משוחקת.
הוא גלגל את עיניו. "אתה יכול להתקלח איתי ולהמשיך את מה שעשינו אתמול בלילה." הציע בגיחוך. הוא אומנם צחק, אך מה שהוא לא ידע זה כמה זמן השתוקקתי למגע הזה - כנראה עוד מהפעם בה איבדתי את בתוליי.
קמתי במהירות מהמיטה, שלפתי קונדום מהמגירה ויצאתי מהחדר. הוא לא התקדם אחרי. "נו? למה אתה מחכה?" שאלתי ונופפתי בקונדום. "אין לך פיפי או משהו כזה?"
YOU ARE READING
חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור
Romance*מחודש* ספר ראשון בסדרת הזדמנויות פעם רובין רייט האמין בחברות. פעם רובין רייט האמין בנצח. ופעם רובין רייט האמין במייקל גומז. אבל מאז עבר עשור. בגיל עשרים וארבע רובין מוצא את עצמו בלי יכולת לסמוך על אף אחד, בלי אמונה בעצמו ועם המון כוויות מהעבר. כל...
