היי אהובים ❤️
מנסה לחזור לעצמי לאט לאט מאז שהחלמתי מהקורונה לא פשוט לצערי 😭
סתם עובדה לא חשובה, הפרק המקורי יצא בראש השנה אז הנה שכתוב כמעט שנה אחרי 🤣
קלאפר - קְלַאפֶּר הוא מכשיר המשמש בתעשיית הקולנוע והפקת הווידאו כדי לסייע בסנכרון בין התמונה לקול, וכדי לסמן סצנות וטייקים ספציפיים שצולמו במהלך הצילומים. בגדול זה הדבר הזה שרואים כשיש קטעים של מאחורי הקלעים לפני שיש את את תחילת הסצנה.
אם אהבתם הכוכב מאוד ישמח שתלחצו עליו ⭐, ואל תשכחו לעקוב אחרי לעידכונים
ניפגש בפרק הבא
Shiny ❤
_______________________________________
יש את הרגעים האלו בחיים שמחכים להם בקוצר רוח והזמן מחליט להתגרות, מסרב לזוז כסדרו, הדקות נמרחות השניות מסרבות לחלוף והלילות מתארכים וצוברים לעצמם עוד שעות. לעומתם הרגעים שמדחיקים באים במהירות. אתה לא מספיק למצמץ וכבר הם נוקשים על דלת ביתך. כך היה לי יום ראשון, היום בו נקבעה הפגישה עם ברוק. עד אותו יום ראשון הספקתי להתחרט בנוגע להחלטה שלי יותר פעמים מכמות גרגרי חול שיש בים, כמו שספירת גרגרי חול מייאשת כך ספירת הפעמים בהם התחרטתי ייאשה אותי.
ידעתי שאם אחזור בי ברוק העצבנית תסטור לי שוב וייתכן שאפילו עם הצד המשפיל של היד. ידעתי היטב כמה גב כף ידה מכאיבה בהתחשב בכל הטבעות שעיטרו אותן, סימן שלהן על הלחי שלי לא היה חלק מרשימת המשאלות שלי. לא היה לי תרוץ שיכל להיחשב כמספיק ראוי בעיניה כך שהיא תשחרר מהרעיון.
אבל היא לא הייתה היחידה במערכה שתלתה בי תקוות, נוסף לה היה את 'אני הצעיר' - שון. בזמן המועט שעבר מאז שהכרנו יצא לי להכיר אותו מעט. הוא כתב לי הודעות ללא הפסקה וכל פעם מחדש דאג לוודא שאינו חופר לי. נאלצתי להרגיע אותו כל פעם שלא, אבל הבנתי מאיפה הדאגה שלו באה, לא הייתי צריך להיות גאון גדול בשביל להבין את החרדות החברתיות שהוא סובל מהן. חרדות נטישה שלי מצידן נהנו לזכות במעט תשומת הלב שהוא העניק לי, לא הייתי רגיל לזכות בכל כך הרבה יחס. בהתחלה השיחות שלנו עסקו בו. הוא שיתף אותי בתחומי העניין שלו, בחוויות שלו עם מייקל והכאב שלו ואני הענקתי לו אוזן קשבת. אך בהמשך מצאתי שהוא אדם שקל יחסית לדבר איתו, תחומי העניין שלנו היו זהים ושיתפתי אותו מעט בחיי. חיבבתי אותו ולא רציתי לאכזב אותו בכל הנוגע למייקל.
"לעזאזל." קראתי וקברתי את פניי בין ידיי. שמעתי את תקתוקי השעון שנשמעו יותר מהירים מהרגיל, ברוק עמדה להגיע בכל רגע. דפיקה נשמע על הדלת כקוראת את מחשבותיי, קפצתי בבהלה והודיתי בליבי שאף אחד לא ראה את התנועה המטופשת שעשיתי. נאנחתי. "כנסי, זה פתוח." קראתי והסתכלתי לעבר הדלת.
YOU ARE READING
חברים הכי טובים לנצח (?) | LGBTQ+ גמור
Romance*מחודש* ספר ראשון בסדרת הזדמנויות פעם רובין רייט האמין בחברות. פעם רובין רייט האמין בנצח. ופעם רובין רייט האמין במייקל גומז. אבל מאז עבר עשור. בגיל עשרים וארבע רובין מוצא את עצמו בלי יכולת לסמוך על אף אחד, בלי אמונה בעצמו ועם המון כוויות מהעבר. כל...
