Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 2

מייקל לבסוף שלח אותי ואת לוטי במונית בחזרה הביתה , הוא לא הצטרף , הדבר היחידי שאמר זה שהוא באמצע עבודה ושלא אפריע לו. החזה שלי התהדק מהמחשבה הזאת. מדוע הוא עובד שם ? הרמתי את מבטי באיטיות ללוטי שנראתה כועסת והסתכלה מבעד לחלון , אני לא מבין מה רצתה לעשות שם , ולמה לכל הרוחות מייקל הסכים לקחת אותה , הוא האח הבכור , הוא אמור לקחת אחריות עליה ולא לקחת אותה למקומות כאלה. אני חושב שנבראתי בשביל לשמור על משפחתי מהפיתויים שנמצאים בכל מקום. אני אמור להתרחק מפיתויים , אני הרי מתנזר והתהליך די קשה למען האמת , אבל בעוד עשר שנה , שאהיה מספיק בוגר , אהפוך לכומר. בדיוק כמו אבא.
המונית עצרה מחוץ לבית ולוטי הלכה במהירות לבית , יצאתי בעקבותיה וניסיתי להשיג אותה
״שרלוט !״ קראתי ואחזתי בכתפה , היא דחפה אותי ממנה
״אל תקרא לי כך ! השפלת אותי ממול חבריי , רציתי ליהנות איתם ואתה פשוט באת ואסרת ממני ליהנות מהחיים האלה , כי אתה בדיוק כמו אבא ! וזו הסיבה שאולי אני אוהבת את מייקל יותר , אתה יודע ?! כי הוא נותן לי לחיות לשם שינוי !״ היא צעקה והידקה את כפות ידיה
״אני גאלתי אותך-״
״׳תפסיק עם זה לואי״ היא אמרה בייאוש ״מייקל צדק , הדת שיגעה אותך לגמרי״
״ל-לוטי איך את אומרת דבר כזה ?״ שאלתי מעט מבוהל , הדת רק מחזקת אותנו , האמונה שווה את החיים שלנו , למה היא נמשכת לפיתויים ?
״אתה לא יכול לשלוט באנשים כאילו הם בובות.״ אמרה , היא נשמה עמוק והשפילה את מבטה ״מייקל עובד כי אבא לא נותן לו כסף״
״הוא יכל למצוא עבודה מוצלחת מזה״
״מייקל רוצה להשכיר דירה בקרוב , הוא אמר שאני יכולה לעבור איתו-״
״אתם מתכוונים לעזוב ?״ שאלתי בעצב , הכל אבל כלכך טוב בבית , מה אם היא תסטה מהדרך ?
״נמאס לי מכל זה , נמאס לי להתפלל כל יום כל רגע על כל צעד שאני עושה !״ היא התלוננה , לקחתי צעד אחורה והנדתי את ראשי באיטיות ״אל תביט בי כך...״
״הכל בגלל מייקל , הוא הכניס לך את זה לראש-״
״לואי הפסק״
״את תתחרטי על זה , תבקשי מחילה מהאל עכשיו״ אמרתי ואחזתי בידה
״לואי-״
״תתוודי על חטאייך שרלוט !״
״לואי תעזוב אותי !!״ היא צווחה והרחיקה אותי ממנה , שיחררתי נשימה חנוקה , היה שקט.
דממה.
״מה קורה פה ?״ שמעתי את קולו של אבא וזה מעט הבהיל אותי , הסתכלתי עליו , הוא עומד בפתח הדלת והביט בנו
״אבא״ קראתי והלכתי אליו ״אני מצטער אם הערנו אותך עם הצעקות״
״זה בסדר בני״ אבא טפח על כתפי , הסתכל על שרלוט שרק הביטה בי בכעס ״איפה הייתם ?״
לא עניתי. אני לא מוכן לשקר לאבא בשביל לכפר על טעויותיה של שרלוט. אני רק אחכה שהיא תתוודא.
״שאלתי איפה הייתם ?״ הוא שאל שוב , מבטה של שרלוט נפל , היא בטח מגנה על מייקל , היא לא מבינה שהוא רק מסבך אותה ? אני מוכרח לפקוח את עיניה.
״עשינו סיבוב , לואי סיפר לי על מצוות האל שאצטרך לקיים בהתבגרותי , אל תכעס עליו״ לוטי אמרה ומיד הסתכלתי עליה , לא הבנתי למה היא מוציאה את שמי טהור ממולו , למה היא לא אומרת את האמת ? אני לא מוכן להשתתף בשקר הזה , אני פשוט אשתוק ואבקש מחילה מהאל בלבי.
״לואי למה יש לך ריח של...״ אבא אמר , מבט מבולבל חלף על פניו לפני שהריח את החולצה שלי , גופי קפא. זה החולצה של ההארי ההוא ״בושם ?״
״בושם ?״ לוטי שאלה וצעדה אלינו בחצי חיוך , מסתכלת לעיניי בכעס ועדיין מחייכת ״אין לך בשמים לואי... אם אני לא טועה אבא החולצה נראית רחבה על לואי , זה חשוד...״
״לואי מה קורה פה ?״ אבא שאל , הסתכלתי לעיניו וחשתי מבוייש
״לא חטאתי , לא סטיתי מדרך האל״ אמרתי מיד ״בגדיי נהרסו בטיול שלי ושל שרלוט ומישהו הציע לי חולצה , רק במטרה לעזור״
״זה נחמד״ אמא אמר ונראה מתפלא
״כן , ולואי לימד אותו תנ״ך״ לוטי אמרה בציניות ושילבה ידיים
״כל הכבוד לואי״ אבא אמר בגאווה וטפח בשכמי ״שתיכם לכו לישון , שלא תאחרו לכנסייה בבוקר״
הנהנתי וצעדתי לתוך הבית , לוטי השיגה את קצב ההליכה שלי והלכה לידי , הבית חשוך ושקט כלכך , שצעדנו במסדרון היא אחזה בזרוע שלי ומשכה אותי לחדרה , מיד סגרה את הדלת והדליקה את האור
״אתה מוכן בבקשה לעזוב אותי ?״ היא כעסה בשקט
״אל תתני למייקל לבלבל אותך״ אמרתי , היא רק גלגלה את עיניה ״בבקשה לוטי , את טהורה , את עדיין ילדה״
״אני לא מתכוונת להיות כמוך , להתמסר לדת ולהקדיש לה את חיי.״ היא אמרה ״אני רוצה לחיות חיים נורמליים. בנות בבית הספר שלי מתלבשות איך שרוצות לאחר הבית ספר , ואני רוצה גם. אני רוצה ללבוש מכנסיים קצרים או גופייה , אני רוצה להיות חופשייה כי אבא ואמא אוסרים אותנו ו...״ היא פלטה יבבה ודמעות עלו לעיניה ״הם רוצים שנהיה כך לכל חיינו. אבל אני לא״
לא הצלחתי להבין אותה , ובאמת ניסיתי. ״הדת היא כל מה שיש לנו״ אמרתי לה
״אתה לא מבין שזה לא נכון ?!״ היא שאלה , מחאה את דמעותיה ושפתה התחתונה רעדה ״אתה לא מבין שמייקל צודק ? שאבא טועה ?״
״אני לא מוכן לשמוע.״ הסטתי את מבטי והיא מיד אחזה בכתפיי , גורמת לי להביט בעיניה הרטובות והגדולות
״אני מבינה שאתה רוצה לגדול ולהפוך לכומר. אני לא מבקשת ממך להפסיק ללכת בדרך הזאת , אני רק מבקשת שתפסיק לומר לי מה לעשות , כי אני לא אמשיך להיות כך. כשאעזוב את הבית אני אפסיק לקיים את מצוותיו של האל״
״ש-שרלוט..״ פלטתי כמעט ללא קול , היא כופרת. ״אלוהים אדירים״ הסתובבתי לדלת ושמעתי יבבה ממנה
״לואי בבקשה אל-״
״אני מצטער , אני לא מוכן לדבר איתך כרגע״ אמרתי בשקט ויצאתי מחדרה , שיחררתי נשימה והעברתי את אצבעותיי בשיערי , ראשי הסתחרר ומחשבותיי רצו , ניסיתי לומר לעצמי , להכריח את עצמי שזה רק חלום רע. אבל זה לא... האחים שלי סוטים מדרכו של האל , אין מה ביכולתי לעשות , חוץ מלהתפלל בשבילם. נכנסתי לחדרי וסגרתי אחריי את הדלת , נשכבתי במיטה והבטתי בחלון , התריסים מעט פתוחים ואור הירח חודר לחדר. לפתע ריח הבושם חדר לאפי וחשתי את לבי מחסיר פעימה , הורדתי מעט את הראש והרחתי את החולצה שאני לובש , אהבתי את הריח , אני לא יודע למה... אני לא בחור של בשמים , אבל בחולצה אין ריח של בושם בלבד , יש בה זיעה , אבל לא מסוג הזיעה המסריחה , יש ריח של גוף אדם , אני אהבתי את הריח הזה.