Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 26

נק׳ מבט לואי:

רק חיכיתי לרגע שהתפילה תסתיים. אלוהים אדירים. הארי בא לכנסייה כלכך מוקדם , לבוש בלבן ושיערו מסודר לשביל באמצע וקוקו נמוך... זה כאילו וניסה להצחיק אותי ! השביל באמצע השיער ממש מוזר לו וראיתי שחייך כשהסתכלתי עליו בהתחלה , הוא ניסה לבדר אותי. והצליח לו. אבל אצלוב אותו ! בתחילת התפילה הוא הניח לרגע את ידו על הירך שלי ואם אבא היה רואה- אלוהים ! הארי חסר גבולות. גם יש מקום בכל המושב והוא יושב צמוד אליי. אבל זה נחמד למען האמת , אני לא יודע... איך אני משלב בין הצדק לחטא. אני בכנסייה עם בחור כופר שאני חטאתי איתו , אני מקווה שישו לא כועס. הסתכלתי על הארי בזהירות וראיתי שהוא בהה בי , לבי החסיר פעימה והאוויר נקטע בגרוני , מיהרתי להסיט את מבטי ולהמשיך להתפלל עם כולם. אבל אז חייכתי , כי הוא מסתכל עליי. אם אבא יבחין הוא יכעס. אני לא חושב שהוא מחבב את הארי... בכל מקרה הארי לא נראה כלכך מסוכן עם השביל שעשה לעצמו בשיער , אני רוצה לצחוק ממנו אבל אני מוכרח להיות רציני. הוא אמר שיפתיע אותי , והנה הוא באמת הפתיע.
לאחר דקות מתמשכות של תפילה היא הסתיימה. קמתי מהמושב וראיתי שאבא מסתכל עליי , אבל היה עסוק בלדבר עם כמה אנשים. למה הכנסייה מלאה היום ? כשראיתי את נייל הייתי יותר מבולבל . הוא בא רק בימי ראשון- אלוהים אדירים ! יכול להיות שהיום יום ראשון ?! עבר עליי שבוע ארוך ולא שמתי לב ! זה יום ראשון. ניצלתי את הרגע שאבא לא מסתכל עליי בשביל לפלס את דרכי החוצה , יכולתי לראות שהארי בא אחריי אז המשכתי לצאת , מצטופף בין כמות האנשים עד שיצאתי וחיכיתי להארי , וכשיצא כמעט לא זיהיתי אותו עם השביל בשיער , צחקתי והסתרתי את פניי , נתתי לעצמי עכשיו לצחוק מכיוון שאנחנו בחוץ
״זה נראה כלכך מגוחך !״ אמרתי והסתכלתי עליו , הוא חייך ושילב ידיים
״אני שוקל להשתמש בתסרוקת הזו לעיתים קרובות. אהבת ?״ הוא שאל בציניות וכמעט לא הצלחתי לנשום מרוב שצחקתי חזק. עמדתי על קצות אצבעותיי ופרעתי את שיערו , עכשיו הוא סתם נראה מבולגן , שיער מכסה לו עין אחת ויש לו חיוך שחשף גומה , לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה , חייכתי והשפלתי את מבטי , זה כאילו נלחמתי עם עצמי לא להביט בו כרגע , לא שאני בכנסייה הקדושה.
״בוא נלך קצת״ הוא הציע והחל לצעוד ואני לידו , תוך כדי הוא סידר את שיערו ואסף אותו לקוקו עגול וגבוה כמו תמיד
״זה מוזר לראות אותך עם חולצה לבנה... זה לא מתאים לך״ אמרתי , הוא זקף את גבותיו תוך כדי שהביט בי
״חשבתי שכך אראה טהור״ אמר במעט זלזול , חייכתי והורדתי את מבטי , אני בספק אם הוא טהור... הוא לא מאמין באלוהים. הוא לא אוהב את הדת. ״תביט בי״ לפתע ביקש ומיד הרמתי את עיניי אליו וחשתי את לבי הולם ״אני שונא שאתה מוריד את הראש״
״מצטער״ פלטתי בשקט
״לא אידיוט״ אמר ״אתה לא צריך להצטער פשוט תביט בי״
חייכתי אליו וכמעט הורדתי את מבטי אך נזכרתי במה שאמר כרגע ולא עשיתי זאת , נשכתי את שפתיי תוך כדי שחייכתי ״הפכת את זה לבדיחה״ אמרתי
״על מה אתה מדבר ?״ הוא שאל , המשכנו ללכת אל הספסל שלי שממול הכנסייה
״השיער , התלבושת״ אמרתי
״מה ? אני לא הפכתי את זה לבדיחה״ הוא אמר וחיוך בצבץ מצדדי פיו , לבי החסיר פעימה. התיישבנו בספסל והסתכלתי מסביב ״אתה תבוא היום לעבודה שלי ?״
״לא״ חזרתי להביט בו
״למה לא ?״ שאל , שמחתי שזה לא מעצבן אותו שהייתי ישיר מדי. ״לעזעזל אפשר ללכת מפה ?״
״לאן ?״ שאלתי , הוא כבר קם ונראה שחיפש מקום ללכת אליו
״פשוט נלך... בוא״ אמר והושיט לי יד , אבל לא אחזתי בה , קמתי בכוחות עצמי. צעדנו יחד ולפתע שתק. בלעתי רוק והסתכלתי עליו ״אם היית תופס לי את היד בשביל שאעזור לך לקום אז לא יזרקו עלייך פאקינג אבנים או משהו״
נאנחתי ונשכתי חזק את שפתיי ״אני מצטער״ לחשתי , הוא הביט בי , צעד לצד מבנה הכנסייה , אף אחד לא נכנס לשם זה תמיד כלכך ריק , אבל לא פחדתי אני איתו. כשנכנסנו לשם הוא עצר והביט לתוך עיניי , לבי הלם בחוזקה
״אנחנו יכולים פשוט ללכת לכל מקום כרגע חוץ מלהישאר בכנסייה ?״ הוא שאל , ואפשר היה להבחין בכעס שהיה מוסתר בקולו
״הארי רק סיימנו את התפילה-״
״אני לא מתכוון להישאר.״ קטע אותי , אבן נחתה על לבי , מה אומר לו ?! לפתע עשה צעד אחד אליי אך נרתעתי בצעד לאחור ״חשבתי אין חרטה״
״ה-הארי אנחנו מחוץ לכנסייה״ אמרתי
״חשבתי גם שישו תמיד צופה בך״ הוא אמר. הסתרתי את פניי בתסכול , איזו צליבה מוחית ! נשמתי עמוק והסתכלתי עליו
״אני מפחד...״ הודיתי בשקט , שיחררתי נשימה ״אני לא יודע ממה , אני לא מכיר את העולם שאתה חי בו״
״אנחנו חיים באותו עולם״ אמר. אבל התכוונתי לזה במטאפורה , ואני יודע שהוא הבין.
״כל דבר קטן שאעשה איתה זה נצלב במוחי. חטא , חטא , חטא״ קולי דעך והורדתי את עיניי , חזי התהדק ״אל תאשים אותי...״
״לא ציפיתי ממך שלא...״ הוא מלמל , הסתכלתי עליו , הוא ליטף את הלחי שלי ברכות ונרגעתי למגע שלו , זה היה נעים , מגע חם ״תנשק אותי״ לחש
״מה ?״ פרעתי את עיניי , הוא לא חזר על עצמו , הוא רק הביט בי. בלעתי רוק , פחדתי... הנחתי את ידי על כתפו והתקרבתי , עמדתי על קצות אצבעותיי , נתתי לאף שלי להשתפשף בשלו , בטני התהפכה ודמי בער בעורקיי , הנשימות שלו היו בריח של סיגריה , אבל זה היה ממנו כה טוב. ידו זחלה לאגני ולא הייתי רגיל למגע הזה אך השתוקקתי לו , התשוקה בערה בכל חלקיק בגופי , החלקתי את היד שלי למעלה לתוך שיערו , הוא לא חיכה יותר , הוא נישק אותי. גורם לי לחוש שאני נופל ומתפרק לחלקיקים , חלש וחסר שליטה. שפתיו נעו באיטיות כנגד שלי , הוא הוריד את היד שלו לישבן שלי ומעט נרתעתי אך כשלחץ זה גרם לי לפלוט נשימה רכה בין שפתיו , וחזרתי לנשק אותו. החטא הרגיש טוב וממכר , וזה עינג אותי כרגע. הוא ירד עם שפתיו לצוואר שלי ורעדתי מלחוש אותם על עורי , הרגשתי בין רגליי מתיחה קשה , לא מוכרת , בלעתי רוק ועצמתי את עיניי , אני מצטער ישו. הוא חזר לנשק את שפתיי , החליק את הלשון שלו דרך שפתי התחתונה בשביל לקשור בלשוני , הוא עשה זאת כה טוב , אחז באגני קרוב אליו , גופי כנגד שלו.
״פאק...״ הוא פלט , הפריד את שפתיו והביט בי , איבריי נתלשו במכה מענה וגופי לא הקשיב לי , רעדתי ממנו , לא מפחד , אני לא יודע בכלל למה
״אלוהים...״ פלטתי בשקט והסתכלתי לעיניו הירוקות , הוא חייך אליי וזה גרם לי לאבד את עצמי
״בוא נלך״ הוא לחש. עצמתי את עיניי בתסכול
״הבטחתי לאבי שאשאר עד הצהריים״ אמרתי , הסתכלתי עליו והוא נשך את שפתיו ״אני מצטער״
״אני הולך״ הוא אמר , הנהנתי באיטיות , למרות שהייתי שמח אם הוא היה נשאר פה איתי. הוא הרים את מבטי אליו מהסנטר והחליק את שפתיו כנגד שלי , לבי הלם בחוזקה , אני לא האמנתי שעשיתי דבר כזה מאחוריי הכנסייה. הוא חייך אליי והתכוון ללכת
״הארי״ קראתי , כשהסתכל עליי חייכתי ״אין לי חרטה״
הוא חייך וליקק את שפתיו , המשיך ללכת. חייכתי לעצמי והנחתי את כף ידי על שפתיי , נשכתי אותם וחשתי את לבי הולם בבית החזה שלי. חייכתי חזק והסתרתי את פניי , אלוהים אדירים הוא משגע אותי... הוא רק הרגע הלך , לפני מספר שניות , ואני מתגעגע אליו.