Dear god - 14

9.9K 707 512
                                    

נק׳ מבט לואי:

חניתי את המכונית בחנייה של השכונה החדשה של מייקל , השמש כבר ירדה ואני מניח שהלילה מתקרב. רק רציתי להביא לו את התמונה של ישו הצלוב. לקחתי את התמונה ויצאתי מהמכונית , צעדתי לבניין באיטיות כי פחדתי שמישהו יקפוץ אליי מהצד או משהו , התנחמתי בזה שהאל מגן עליי. רציתי גם לשוחח עם מייקל על מה שקרה הבוקר , לומר לו שזה היה לא בסדר לצעוק כך על אבא. לא משנה מה קורה הוא חייב לכבד את אבא. עליתי במדרגות באיטיות ופחדתי שמהשקט הזה יתפרץ רעש איום ואחטף. אלוהים אדירים... בלעתי רוק ועצרתי כשהגעתי לדלת ביתו , רק קיוויתי שלא יסלק אותי. דפקתי בדלת ונשמתי עמוק , השפלתי את מבטי והסתכלתי על ישו הצלוב שבתמונה המצויירת , מסכן , זה לא הגיע לו. לפתע הדלת נפתחה והארי עמד ממולי , כמעט שכחתי שהוא גר פה. בלי לומר דבר הוא גלגל את עיניו ונכנס לבית , לבי נחת וכל מה שחשבתי עליו היה שזה גס רוח. נכנסתי באיטיות וראיתי שהוא הולך לספה שבסלון וצופה בסרט , אני אף פעם לא צפיתי בסרט כך בזמני הפנוי...
״ה-היי״ אמרתי בשקט וברוב הגסות הוא התעלם. סגרתי אחריי את הדלת והסתכלתי מסביב ״איפה מייקל ?״
״יצא״ הוא השיב בשקט , ויכולתי להבחין שהוא כועס... אולי על מה שאמרתי אתמול. אני בטוח שזה הכעיס אותו...
״אני מצטער״ אמרתי. הוא הסתכל עליי בגבות מצומצמות והבעה מבולבלת
״על מה ?״ שאל , לא ידעתי איך בדיוק להגיד על מה , הרגשתי מובך כי הוא יודע וזה מביך ! כי אני לא כמוהו , אני לא רוצה להיות עם ההגדרה הזו של ׳גיי׳ כפי שאומרים
״על אתמול״ אמרתי בשקט , צעדתי אליו באיטיות בלי להביט בו , הנחתי את התמונה על השולחן ואז הסתכלתי עליו וחשתי את לבי פועם בחוזקה ״אולי תספיק להציג לי את הציורים שאתה עושה״
״גראפיטי״ הוא הדגיש והחזיר את מבטו לטלוויזיה ״בשביל מה אתה צריך שאראה לך ? זה לא פאקינג מעניין אותך באמת״ הוא אמר בשקט ובקול ארסי ״חוץ מזה לואי אתה באמת רוצה להיראות בסביבתי ? אני גיי , תיזהר שלא אדביק אותך חתיכת מ-״
״זה לא ככה״ קטעתי אותו לפני שיקלל ״אני... אני לא יודע. אני לא יודע אם יש בעיה איתי !״ אמרתי והרגשתי חסר נשימה ואת הדמעות חונקות את גרוני
״למה שזה יהיה בעיה ?״ הוא שאל , גירדתי בעורף ובלעתי רוק
״אבא שלי אומר שאלוהים שונא את זה״ אמרתי בשקט וכמעט התמוטטתי ״ואני מתעלם מהעובדה הזאת שאני... ובכן כזה. לא התכוונתי לומר משהו שיפגע בך , אני מצטער״
הוא הסתכל עליי עם עיניו הירוקות , נשימתי נקטעה בגרוני והרגשתי כרגע כלכך הרבה דברים במעורבב ״אתה באמת אידיוט״ הוא אמר וקולו היה כמו סכינים חדים ללבי , לפתע הוא קם מהספה ונשם עמוק ״אנחנו הולכים״
״מ-מה ? לאן ?״ שאלתי בבלבול , הוא הסתכל עליי וזקף את גבותיו
״רצית לראות את הגראפיטי , לא ?״

***

״איך ההורים שלך הגיבו על זה שאתה...״ לא השלמתי את המשפט , ומכיוון שאנחנו מדברים על זה הוא בטח הבין את כוונתי.
״די טוב למען האמת״ הוא אמר , השפלתי את מבטי תוך כדי שהלכנו , חשבתי שאני כמעט היחיד שכזה , אבל זה רע , זה... מה אם אלוהים כועס עליי ?
״אני יכול לומר כל דבר בלי להרגיז אותך ?״ שאלתי בחשש , הרמתי את מבטי אליו וראיתי שהנהן , אבל אני לא יודע אם הוא באמת יתאפק לא לצעוק עליי כי השאלות שלי גסות רוח ״היה לך רגע ששנאת את עצמך על זה ?״
לאחר ששאלתי את זה הוא הסתכל עליי , כאילו ובוחן את הבעתי וזה גרם ללחץ להיות בגופי ״לא , אף פעם״ הוא אמר בשקט , הסתכל קדימה ואז חייך ״זוכר את ג׳ייקוב ?״
״הבחור מאתמול ?״ שאלתי בשביל להיות בטוח , אני חושב שזה חברו שהביא לי את הספריי
״כן. הוא שנא את עצמו על זה כי הרגיש שזה לא נורמלי״ הארי סיפר , ודי הופתעתי שיש עוד מישהו כזה... כמה בנים כמוני יש בעולם ? כמה אוהבים את בני מינם ?
״ועכשיו ?״ שאלתי ובלעתי רוק
״עכשיו לא״ אמר
״איך ?״ שאלתי בשקט יותר את עצמי מאשר אותו , אף פעם לא דיברתי על זה... חיכיתי שזה ייעלם , אתנזר , אהפוך לכומר , ולא אצטרך לדאוג בקשר לזה.
״סיפור ארוך ביני לבינו שכרגע די מביך אבל... הכל בסדר אני מניח״ הוא אמר בקולו הצרוד שהדהד בראשי ושיגע את לבי בבית החזה שלי
״אבל אתם חברים״ אמרתי ומשום מה הוא גיחך
״כן אפשר להגיד״ אמר , נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי ״תגיד... מייקל לא אוהב שמתקרבים אליך״
״מייקל ?״ שאלתי בבלבול ״ובכן מייקל באמת שונא שמתקרבים אליי״
״כפי שאמרתי. למה ?״ שאל
״זה מסובך... אולי מייקל נראה כופר כרגע אבל אכפת לו מהאמונה , חשוב לו שאתעסק בזה״ אמרתי , ששמעתי מצית הרמתי את מבטי ועיקמתי את אפי כשראיתי שהדליק סיגריה ״ברצינות ?״
״אחת אני מבטיח״ הוא אמר ושאף ממנה , לאחר מכן שחרר עשן מפיו וזה גרם לריח להתפשט , השתעלתי והתרחקתי קצת
״זה דוחה״ אמרתי והוא רק חייך
״אז מייקל לא רוצה שתחטא ?״ הוא שאל ושאמר ׳תחטא׳ זה היה בזלזול כלשהו , הוא לא יודע דבר על הדת , אני לא מאשים אותו
״הוא תמיד אומר שאני שומר את האיזון במשפחה״ אמרתי ״ואכפת לו מהמשפחה מאוד , גם אם זה לא נראה כך״
״לא בקטע של לפגוע לואי אבל נראה שאכפת לו רק מאחותך הבלונדינית״ הארי אמר ושאף מהסיגריה
״אכפת לו ממנה״ אמרתי בהסכמה ״ומשאר המשפחה בנוסף״
״אתה כלכך תמים שזה-״
״הוא תמיד אומר לי את זה !״ קטעתי אותו בצעקה וכשהבחנתי שנבהל צחקתי ״מצטער״
״מי ידע שאתה יכול להיות כלכך צעקני ?״ הוא מלמל וזה גרם לי לצחקק בביישנות, ראיתי שהוא הסתכל עליי בחיוך מוסתר , בלעתי רוק והשפלתי את מבטי , אני לא רגיל שמביטים בי כך כאילו אני ספר תנ״ך. ״הנה זה״ הוא אמר וזה גרם לי להרים את מבטי , הגראפיטי על החומה נראה כלכך מדוייק וכישרוני , זה מדהים !
״זה כלכך יפה״ אמרתי בחיוך והתקרבתי לזה ״זה אמור להיות חוקי״
״זה מה שנקרא אומנות רחוב״ הוא פלט מאחוריי , חייכתי והסתכלתי על שלו , מפלצת בעלת ארבע זרועות , היא ירוקה , לידה יש סמיילי פשוט שקורץ , הנחתי שזה סימן ההיכר שלו. סמיילי קורץ.
״אני אוהב את זה״ אמרתי , הסתכלתי על של חבריו והם מוכשרים לא פחות ממנו. כשהסתכלתי עליו לבי החסיר פעימה כי הוא בהה בי , ואז חייך
״כן זה נחמד...״ הוא מלמל , נשמתי עמוק בשביל להחזיר את האווויר שאבד לי , נשכתי את שפתיי וחייכתי , השפלתי את מבטי , שמעתי אותו נאנח ״תסתכל עליי״
הסתכלתי עליו כפי שביקש וחשתי את לבי הולם. ״מסתכל...״ מלמלתי , הוא זרק את הסיגריה ומיהרתי ללכת ולדרוך עליה , הוא גיחך
״מה אתה עושה מחר לואי ?״ הוא שאל וזה גרם ללבי להחסיר פעימה , מדוע הוא שואל את זה ?
״מתפלל״ אמרתי
״אז יש לך זמן״ הוא אמר ״אתה בא איתי מחר״
״מ-מה ? תירגע״ אמרתי מיד
״אתה תרגיש איך זה להיות עם גבר״ אמר ולבי נחת במעט חשש
״להיות ?! אני לא יכול !״ לקחתי צעד אחורה
״אל תראה את זה כפגישה אמיתית , רק שתרגיש איך זה-״
״פגישה ? הארי אני לא יכול״ קטעתי אותו , אבל הוא חייך כאילו ולמילותיי אין חשיבות כרגע , כל מה שאגיד הוא יפסול , אבל אני לא יכול
״זה בעיה״ אמר ועיקם את שפתיו ״זאין יוצא עם מישהי ורצה שמישהו יצטרף״
״מישהו ? אני לא מבין״ אמרתי בבלבול
״זוג. אנחנו לא זוג לואי , אבל מה אכפת לך ? אף פעם לא הייתה לך שום התנסות. רק נאכל ארוחה נחמדה וזהו״ אמר והרים את ידיו לאוויר , והוא אמר את זה באדישות. הוא מנסה לגרום לי להרגיש בסדר עם זה ? עם מה שאני ? אני לא צריך כי אני פשוט אתעלם מזה ״אני לא מקבל תשובה שלילית״
״אני לא יכול״ אמרתי שוב בלחץ
״למה ?״ הוא שאל ושהתכוונתי לומר למה הבנתי שאין לי סיבה , ואז הוא חייך ״נהדר. אני מאוד מקווה שאתה אוכל בשר ומשחק באולינג״
״אני לא..״ גיחכתי וגירדתי בעורף ״הארי אני מתנזר ואני לא יכול״
״זה לא פגישה רומנטית״ הוא הבהיר ״תראה את זה כארוחה בין שתי מכרים״
״אני לא אוכל בחוץ-״
״תפסיק למצוא סיבות למה לא , אתה בא״ הוא קטע אותי , הסתובב בדרמטיות ללכת וזה גרם לי לצמצם את עיניי ״נראה אותך מחר !״
״ל-לאן אתה הולך ?״ שאלתי מבולבל ורצתי אחריו ״אל תעזוב אותי במקום הזה... אלוהים״
הוא צחק ״חשבתי שישו שומר עליך״ הוא הקניט
״כן , רוחנית אני חושב״ אמרתי ״פיזית זה עדיין במשא ומתן״
״אני בטוח שהוא ירד מהשמים לשמור עליך פיזית״
״אל תצחק על ישו , אני אצלוב אותך.״

Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now