Dear god - 32

10K 709 416
                                    

הגענו למלון המוזנח , ציפיתי למשהו מכובד יותר בשביל נזירים. אמרו לנו לבחור בקתות באמצע שום מקום או מלון נחמד. זה לא נחמד... מדריך הטיול עמד ממול כולנו ושילב את אצבעותיו אחת בשנייה
״זה היה יום ארוך בשביל כולנו , נהניתי איתכם״ הוא אמר וכולם השיבו אמירות של ׳גם אני׳. ״מחר בתשע בבוקר האוטובוס יהיה פה ונחזור הביתה , תשנו טוב ותנוחו , אתם זקוקים לזה״
״אני זקוק לצ׳יפס של מקדונאלדס״ נייל לחש לי ולהארי ונראה חסר סבלנות , חייכתי וניסיתי שלא לצחוק , הבנתי שיש לו חיבה לאוכל.
״ולגבי חדרים תסתדרו בזוגות בבקשה. ושהאל ישמור על כולנו״ המדריך המשיך וכולם השיבו אמן. מיד תפסתי את הזרוע של הארי בשביל שידע שאיתי הוא הולך לחדר. לא ארצה לישון עם אדם זר. נייל הסתכל עלינו בחוסר אונים
״לא , לא , מישהו ממכם מוכן להיות שותפי לחדר ?״ נייל שאל ״בבקשה ?!״
״להכריז על שותפות בבקשה !״ המדריך קרא , מספר נזירים הלכו אליו ולקחו מפתח לחדר
״שיט בבקשה , אם לא אז הנזיר הזקן יהיה איתי. בבקשה בבקשה בבקשה״ נייל התחנן , זה גרם לי לרחם עליו
״אני בטוח שתסתדר עם הנזיר הזקן״ הארי אמר ואני הנהנתי
״הוא נוחר״ נייל אמר בשקט , זה נורא.
״הארי אולי-״
״לא״ הארי קטע אותי , הוא לא מוכן לוותר על השותפות איתי בחדר , זה מרגש.
״לילה טוב נייל״ אמרתי בחיוך וטפחתי על כתפו. הלכתי עם הארי למדריך
״אני בשותפות עם הארי״ אמרתי בחיוך והמדריך הוריד את החיוך
״אנדי״ הארי אמר במהירות ופרעתי את עיניי בלחץ , אמרתי הארי ?
״אנדי , מצטער זה אנדי״ אמרתי. המדריך חייך ונתן לי מפתח
״שיהיה לכם לילה טוב״ אמר. חייכתי ולקחתי את המפתח , צעדתי עם הארי לתוך המלון וקראתי על המפתח את המספר שמונה. ״נייל אתה עם הנזיר אלכס״ שמעתי את המדריך וגיחכתי.
״זה היה יום מתיש״ הארי אמר בשקט ״אני מת להוריד את הבגדים האלה , לעזעזל אני מסריח מזיעה״
״היה סיור נחמד״ אמרתי , עלינו במדרגות ״במיוחד אהבתי את הקטע ב-״
״שום דבר לא היה נחמד״ הוא קטע אותי גורם לי לגלגל את עיניי ״כמה אפשר לדבר על ישו ?״
״בבקשה תירגע אנדי״ אמרתי והוא צחק
״אנדי...״ מלמל ״אני אקרא לך אנדי״
״למה שתקרא לי אנדי ?״ שאלתי בחיוך מבולבל ״אתה אמור להיות אנדי״
״אנדי״ הוא אמר , צחקתי בשקט
״תהיה בשקט אנדי״ אמרתי
״תביא את המפתח אנדי״ הוא אמר ופשוט לא הפסקתי לצחוק
״אנדי תירגע אנדי אנדי״ אמרתי
״אנדי״ אמר. עצרתי בחיוך רחב וחשתי את לבי הולם , ראיתי על הדלת את הספרה שמונה והושטתי לו את המפתח , הוא פתח את הדלת ועמד לידה , נכנסתי ורק לאחר שנכנסתי גם הוא נכנס וסגר אחריו את הדלת. הוא פשט את כיסוי הראש השחור ומיד פשט את שאר לבוש הנזיר שלו , חייכתי ונשכתי את שפתיי , לבי הלם בחוזקה ובטני התהפכה , הוא נשאר רק עם בוקסר ושיערו מפוזר , אני רגיל שהוא אסוף אבל בשם ישו הצלוב והשעיר... הארי יפה כלכך. הוא תפס אותי בוהה בו ומיהרתי לשלוח חיוך , הוא חייך וצעד אליי , הרים את מבטי אליו ותקף את שפתיי לנשיקה חזקה שגרמה לי לאבד את עצמי , לאיבריי להיתלש במכה מענה , לגופי להיות חלש. חייכתי , קשרתי את זרועותיי מסביב צווארו ונישקתי אותו , הייתי רעב לחוש בחטא הזה דבוק בי , לבי פעם בחוזקה ודמי התפרע בעורקיי , הוא אחז באגני ויד אחת שלו החליקה לתוך החולצה שלי , לשנייה הרגשתי חשוף מדי כשנגע כך בעור שלי אבל חייכתי נגד שפתיו. הוא החליק את הלשון שלו בין שפתיי וריסק אותה כנגד שלי , גורם לנשימותיי להסתבך מעט , הוא החליק את כף ידו לתוך הבוקסר שלי וזה גרם לי לנתק את שפתיי משלו ולעיניי להיפרע , בלעתי רוק וראיתי שחייך ונשך את שפתיו , הוא נישק אותי , כאילו ולא היה מוכן לוותר על רגע. כשלחץ על הישבן שלי גניחה חלשה נפלטה מפי והרגשתי את המתיחה בין רגליי , היד שלו על הישבן שלי...
״ה-הארי״ לחשתי , זה נראה שלא היה מוכן לנתק את שפתיו משלי. הוא אחז באגני וצעד קדימה גורם לי ללכת לאחור עד שנפלתי למיטה מבוהל , הוא חייך , כאילו יודע מה עושה אבל לא הבנתי דבר ממה שקורה. הוא פיסק את רגליי ונעמד על ברכיו ברווח שנוצר לו , הרכין בשביל לנשק את שפתיי. הזקפה שלי רעדה , הייתה כה חזקה שפחדתי שמשהו מזה לא טבעי , אני חושב שהוא מתקדם מהר מדי.
״הארי״ קראתי בשקט וקולי יצא מעונג , אלוהים אדירים. הוא ירד עם שפתיו לצוואר שלי ונישק ברכות , עצמתי את עיניי והרגשתי שאני נלחם בעצמי , בבקשה...
״ל-לא , הארי תפסיק״ הקול שלי רעד , הוא מצץ את הצוואר שלי מתחת לאוזן ופלטתי גניחה , לא. ״הארי הפסק״
״לא אנדי , אתה שלי עכשיו״ הוא לחש ולבי נחת , נבהלתי ודחפתי אותו ממני בפחד , זה גרם לו ליפול לצד השני של המיטה , מיהרתי לקום ולהתרחק ״לואי מה לעזעזל הבעיה איתך ?!״
״ביקשתי שתפסיק״ אמרתי ושילבתי את זרועותיי , אני לא מסוגל להמשיך את החטא , ובכן אני... לא בצורה הזו
״למה ?״ שאל מבולבל וקם אליי , שלקחתי צעד אחורה הוא עצר כי הבחין ״מה... אתה מפחד ממני ?״
״לא״
״אז למה לעזעזל אתה מתרחק ?״ שאל ״קדימה בוא , אל תעמיד פני ילד טוב״
החוורתי וקפאתי במקומי. הוא מדבר בצורה דוחה , החטא האסור עלה לו למוח , זה דוחה אותי. ״תצא מהחדר״ אמרתי והצבעתי על הדלת
״מה ?״ הוא גיחך , כנראה לא הבין שאני רציני
״תצא מהחדר !״ צעקתי.
״אתה לא רציני... למה לעזעזל כלכך מפריע לך להתקדם לשלב הבא ?״
״ש-שלב הבא ?״ גמגמתי מבולבל , לפתע הוא הוריד את החיוך וצמצם את עיניו , הסתכל עליי כאילו משהו לא בסדר פה , הביט בי עם עיניו החוטאות.
״אתה בתול ?״ הוא שאל. כאילו וזה מוזר. כשלא עניתי הוא כנראה כבר הבין את התשובה לפי המבט שלו ״לעזעזל... לואי ,  אני מצטער אני לא חשבתי ש-״
״פשוט תצא מפה הארי אני לא רוצה לישון איתך״ קטעתי אותו בלי להביט בו
״הי אתה לא רציני-״
״תצא מהחדר״ אמרתי חסר סבלנות
״בחייך אני לא אצא כי-״
״אז אני אצא״ קטעתי אותו ויצאתי מהחדר , טרקתי את הדלת חזק וחשתי את לבי מתהדק , חתיכת חוטא ! אלוהים אדירים הוא רצה לעשות איתי מעשים מגונים... אני מצטער ישו על כל מעשיי , אני לא אחטא במעשים מגונים. נשכתי חזק את שפתיי ולמזלי ראיתי את נייל בסוף המסדרון עם הזקן אלכס. רצתי אליהם
״נייל !״ קראתי , הוא הסתובב , נעצרתי מולו מעט מתנשף ״איזה צליבה מוחית ולבבית נייל... אני צריך כומר להתוודות בפניו״
״מה קרה ?״ הוא שאל בדאגה. הסתכלתי על הנזיר אלכס הזקן , לא אוכל לדבר מולו
״אני כלכך מצטער אלכס , הלילה אתה תישן עם הנזיר אנדי , חדר מספר שמונה , שיהיה לך לילה טוב״ אמרתי , הוא חייך בנחמדות והסתובב ללכת , שיחררתי אנחה ועצמתי את עיניי ״אני טיפש...״
״מה לעזעזל קרה ?!״ הוא שאל בדאגה , אני חושב שהגיע הרגע לחשוף את הסוד שלי , לא לחשוב שלילי , אלוהים אדירים... אני מוכרח לעשות את זה. להתגבר על הפחד.
״אני גיי״ אמרתי בנשימה אחת מהירה ונשכתי את שפתיי , הבעתו לא השתנתה. הוא שמע אותי ?
״אני יודע״ הוא אמר מבולבל ואז צמצם את עיניו ״ר-רגע ! לא יצאת מהארון לפני ?!״
״למה אף אחד לא מופתע ?!״ צעקתי
״הייתי בטוח שיצאת מהארון לפני כלכך הרבה זמן אחי אני מצטער״ הוא אמר ״חוץ מזה הארי ליטף את שיערך מול הפסל של ישו״
״אלוהים אדירים...״ נאנחתי , לפחות לא היה פה הפתעה ״אני חטאתי...״ לחשתי
״תצלוב אותי״ הוא אמר בציניות ואז צחק , אבל זה כלל לא מצחיק. ״לואי אתה בסדר גמור״
אני מרגיש עצוב , כועס , מושפל , מנוצל , זה לא בסדר , אני כלכך עצוב שאני כמעט בוכה אבל אני חזק מספיק בשביל לא. ״איפה החדר שלנו ?״ שאלתי בשביל להעביר נושא , הוא סימן לי לבוא בעקבותיו. אני באמת רוצה ללכת לישון , אני מרגיש את ידיו החוטאות של הארי נוגעות בי , הוא כלכך אידיוט , אני כלכך כועס עליו... אני לא הייתי צריך להיכנס לזה.

Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now