Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 5

״ושם זה חדר השינה השני״ הבחורה המבוגרת בעלת השיער האפור אמרה והצביעה להמשך המסדרון המוזנח , המבט שלה גורם לרעד בגופי , משהו בה הפחיד אותי. צעדתי לאחר מייקל , שנכנסנו לחדר שילבתי את זרועותיי
״מ-מייקל ? אולי נלך למקום אחר ?״ שאלתי בפחד , לפתע הארי גיחך כשהביט בי , צעד לעברי באיטיות וזה גרם ללבי להלום
״אתה מפחד ?״ הארי שאל וזקף את גבותיו בחיוך , לא כולם אמיצים...
״בחייך לואי אנחנו שומרים עליך״ מייקל אמר בזמן שהסתכל על החדר , לפתע שמענו מבחוץ את סטייסי צורחת וזה גרם לי לקפוץ במקומי ולהשמיע נשימה מבוהלת , מייקל יצא מהחדר ואני לא העזתי ללכת בעקבותיו
״עכביש !״ סטרייסי צווחה , שיחררתי אנחה ורק אז הבחנתי בזה שאני לבד עם הארי בחדר , השפלתי את מבטי
״הבית הזה לא שווה דולר...״ הארי אמר בקולו הצרוד שהדהד בראשי וגרם לגופי צמרמורת מוזרה ומרגשת ״מה אתה חושב ?״
״אני לא אמור להביע דעה על הבית , בסופו של דבר אתה ומייקל צריכים להחליט״ אמרתי בשקט ״חוץ מזה המקום הזה לא קרוב לכנסייה״
״בחייך...״ הוא צחק , גורם ללבי להחסיר פעימה , הרמתי את מבטי באיטיות וראיתי את הגומות העמוקות בלחייו , כשהבטתי בזוג עיניים ירוקות , עמוקות ובהירות , הסטתי את מבטי.
״הארי !״ שמעתי את מייקל קורא ומיד יצאתי מהחדר , צעדתי אליהם , מייקל וסטייסי עמדו עם האישה המבוגרת וחייכו לאחר שאמרו לה משהו. הם התכוונו לצאת מהבית וסימנו לנו לבוא בעקבותיהם , האישה המבוגרת חייכה אלינו ומשום מה עצרתי
״בהצלחה במכירת הבית״ אמרתי , היא הניחה את כף ידה על כתפי ומעט נרתעתי , אבל לא הערתי לה
״תודה יקירי״ היא אמרה בחיוך , אחרי הכל היא לא כלכך מפחידה.
״אני אתפלל בשבילך״ אמרתי לה לפני שיצאתי , ומשום מה היא נראתה מבולבלת. הלכנו לעבר המכונית
״זה הבית השלישי !״ מייקל התעצבן וסטייסי רק הניחה את ידה מאחורי כתפיו בשביל להרגיע אותו
״יש לנו עוד מקומות , אל תדאג״ הארי אמר , מייקל וסטייסי נכנסו למושבים מקדימה ואני נכנסתי אחרי הארי מאחורה
״כבר לילה״ מייקל אמר בייאוש
״השעה שבע. קדימה חתיכת אידיוט , תסע כבר ונראה אולי נמצא משהו טוב״ הארי אמר , ולא אהבתי שקילל , אני לא מסוגל שמקללים לידי.
מייקל המשיך לנסוע ואפשר היה לראות שכעס , מייקל כועס לעיתים קרובות למען האמת כך שהייתי רגיל לזה.
לאחר דקות של נסיעה מתמשכת ושקטה , מייקל עצר מחוץ לבניין , יצא מהמכונית והבנתי שיש פה עוד דירה שהם מתכוונים לראות
״זה קרוב לבית שלי , מגניב״ הארי אמר , יצאתי מהמכונית והוא אחריי , צעדנו אל הבניין כולנו , הייתה חתולה שחורה שהסתכלה עליי , לשנייה העיניים שלה החזירו אור , לפתע היא השמיעה קול וזה גרם לי לצרוח ולמעוד לאחור אבל התייצבתי במהירות , שמעתי את כולם צוחקים וזה גרם לי לגלגל עיניים
״ממה לעזעזל אתה כלכך מפחד ?״ הארי שאל בחיוך מתגרה , הוא ליטף את החתולה והיא השמיעה עוד קולות של חתולים , יללה. נשמתי עמוק והמשכתי ללכת אחרי כולם לתוך הבניין החשוך , סטייסי הדליקה את האור והמשכנו לצעוד
״מייקל אני לא רוצה שתגור בבניין״ אמרתי בפחד והלכתי קרוב אליו ואל סטייסי ״בבניין יש המון אנשים ואם הם כופרים ?״
״כולם כופרים בשבילך לואי״ מייקל מלמל ונראה שהתעלם ממני , עלינו במדרגות
״מה זה כופרים ?״ סטייסי שאלה
״זה אנשים שלא מאמינים באלוהים או בדת , בשביל לואי זה כל אדם שלא מתפלל או הולך לכנסייה , הוא מגזים בתגובות שלו-״
״אני לא״ קטעתי את מייקל בכעס , שעלינו את כל המדרגות של הקומה הראשונה נעצרנו ממול הדלת הראשונה , מייקל דפק מספר פעמים ופתחו במהירות , עמד שם בחור צעיר שנראה בגיל העשרים שלו
״אתה מייקל מי שדיברנו אתמול בטלפון ?״ הבחור שאל
״כן , נעים להכיר אותך״ מייקל לחץ את ידו
״אני ראג׳ , בבקשה תיכנסו״ הוא פתח את הדלת לרווחה , נכנסתי בעקבות מייקל ופחדתי כלכך להיכנס לביתו של מישהו זר. הלב שלי דפק כלכך חזק , כל רגע הסתכלתי לאחור לראות אם הוא מביט בנו אבל הוא בא בעקבותינו. או שהוא רוצה להרוג אותנו או שדואג שלא נגנוב לו חפצים , אני מאמין באפשרות הראשונה. אלוהים אדירים. מייקל נכנס עם סטייסי לחדר הראשון והסתכל מסביב , נראה שזה הרשים אותו. החדר לא כלכך גדול , זה כמו שהוא אוהב. קפצתי מבהלה שהרגשתי גוף של מישהו מאחוריי , הרמתי את מבטי וראיתי את ראג׳ , בעל הבית וזה גרם לי להיחנק , מדוע הוא כלכך קרוב ?
״מ-מייקל אני מחכה לכם בחוץ״ אמרתי במהירות והלכתי אל הדלת , מפוחד , אני יודע שיכול להיות שהוא פשוט עמד שם ואין לזה שום כוונה להטרדה אבל אני לא מסוגל שנוגעים בי. חוץ מזה אני מתנזר , אני לא רוצה דברים כאלה. שיצאתי מהדלת נשענתי כנגד הקיר , הדלת עדיין פתוחה כך שהסתכלתי פנימה , הבית לא מרווח , אין פה ספרי תנ״ך , איך מייקל יסתדר ? האם הוא יבוא לכנסייה אי פעם ? לפתע ראיתי את הארי צועד לעברי והייתי מבולבל
״אל תתרגש , מייקל שלח אותי לשמור עליך שלא תברח״ הארי אמר , נעמד מולי ושלף את קופסאת הסיגריות שלו
״אל תדליק״ אמרתי מיד , הוא הרים את מבטו אליי ולאחר שניות שהביט בי הוא החזיר את הקופסא לכיס
״לא מדליק...״ הוא מלמל והסתכל לתוך הבית , לרגע התבוננתי בו , אבל מהר השפלתי את מבטי , היה שקט. לא הספקתי לאכול ארוחת ערב או צהריים , לא אכלתי כלום , ואני לא אוהב לאכול מחוץ לבית , אין בזה שום דבר טוב.
״למה אתה תמיד מוריד את הראש ?״ הוא לפתע שאל , אבל לא הבטתי בו או עניתי. ״אתה מתבייש ?״
״לא״ פלטתי בשקט
״אז תסתכל עליי״ אמר , זה נשמע שביקש זאת.
״לא-״
״בחייך לואי , אני לא כזה מכוער , נכון ?״ הוא התלוצץ , גורם לי לגחך ולהרים את מבטי , לעיניי להצטלב בשלו , ללבי לפעום בחוזקה , הוא לא מכוער בכלל , הוא יפה. אבל זה אסור לחשוב כך , זה אסור להיות כך אז מיהרתי להסיט את מבטי ״איך אתה מרגיש לגבי זה שמייקל רוצה לעבור ?״
״רע , הוא לא יתפלל או יחזור לכנסייה.״ אמרתי וששמעתי את הארי מגחך הרמתי את מבטי
״עד כמה דתי אתה ?״ הוא שאל בבלבול
״אני הולך להיות כומר״ סיפרתי בחיוך ״אבא שלי כומר והחלטתי שאהיה כמוהו״
״כומר ? זה האיש בבגדים השחורים וההצווארון המוזר ?״
״זה לא מוזר בכלל״ אמרתי מיד בכדי להגן על כל הכומרים בעולם ״כרגע אני מתנזר ובעוד שנים אהיה כומר״
״מתנזר ?״ הוא שאל מבולבל , והנחתי שאצטרך להסביר לו
״כן , להימנע מפיתויים״ אמרתי
״אילו פיתויים ?״
״מין , משקאות חריפים-״
״אתה צוחק איתי״ הוא קטע אותי ״מה אתה עושה אז ?״
״מתפלל , אני מקדיש את חיי לדת״
הוא נראה בהלם , אבל לא שפט אותי ״אתה יודע... לעולם לא הייתי בכנסייה״ הוא סיפר
״אתה צוחק איתי ?! אני שם בכל יום !״ אמרתי , איך אפשר לא להיות בכנסייה ?
״אי פעם היית במועדון מרצונך ?״ הוא שאל והרים גבה , הנדתי את ראשי בשלילה והוא חייך ״בוא נעשה עסקה״
״איזו עסקה ?״ שאלתי
״אלך מחר לכנסייה שלך אם אתה תהיה מחר בערב במועדון״ אמר בחיוך מתגרה , כאילו בוחן עד כמה אמיץ אני אולי ?
״אני לא אוהב את המקומות האלה... חוץ מזה מייקל יראה אותי״ אמרתי
״מייקל לא עובד מחר. אני אהיה שם , פשוט תשב בבר , בלי לשתות או לרקוד , תראה איך זה״ הוא משך בכתפיו
״ואם מישהו ייגש אליי ?״ שאלתי
״אני אסלק אותו. מה אתה אומר ?״ שאל , חיוך על פניו , זה יהיה נחמד לקחת אותו לכנסייה , להראות לו כמה הדת חשובה , זה מעשה טוב
״אני מסכים״ אמרתי בחיוך
״נהדר ילד כנסייה , נראה אותך מחר שם״ הוא אמר וזה גרם לי לחייך
״אולי גם אתה תהפוך לכומר-״
״לעולם לא״ הוא צחק לתוך דבריי , גלגלתי את עיניי , זה היה פשוט גס רוח ״ואצטרך להזהיר אותך , אני לא יודע להתפלל״
״אתפלל בשבילך״ אמרתי בחיוך קטן , הוא צחק משום מה , גורם לי להיות מבולבל
״תפסיק להגיד את המשפט הזה״ הוא אמר , גירד בעורף שלו והסתכל עליי , גורם לבטני להתהפך כשאני מביט בו חזרה , ללבי לפעום בחוזקה
״זה הפאקינג בית !״ שמעתי את מייקל צועק , הסתכלתי הצידה וראיתי שבא לעברנו בחיוך ״הארי , תאמר שלום לבית שלנו-״
״תירגע , אני עדיין לא ראיתי אותו״ הארי קטע אותו
״אין מה לראות ! שתי חדרים בגודל שווה , ממול אחד השני ולא צמוד כך שלא נשמע בלילות... אתה יודע״ מייקל את בחיוך וטרייסי נראתה כועסת. לא הבנתי. למה הוא התכוון ?
״המטבח ? השירותים ?״ הארי שאל
״הכל מושלם״ מייקל אמר , שיחרר נשימה עמוקה בחיוך ״המחיר גם טוב בשבילנו״
״זה כל מה שרציתי לשמוע , נסגור עסקה״ הארי אמר וצעד עם מייקל וסטייסי חזרה לבית , צעדתי בעקבותיהם בלי לומר מילה , רק לא חשבתי שהם ימצאו כלכך מהר... כמה זמן יקח עד שמייקל יעבור הנה ? אצטרך להביא לו כמה ספרים על הדת , הוא יזדקק לזה.