Dear god - 10

11.2K 736 418
                                    

כשהבחנתי שחשוך בחוץ נרתעתי , הסתובבתי למייקל שסידר את בגדיו בארון החדש וחייך ללא סיבה
״מייקל זה כבר לילה״ אמרתי בלחץ ״אני בטח מאחר הביתה״
״אני לא הכרחתי אותך לבוא״ הוא פלט
״באתי כי רציתי לעזור לך״ אמרתי בכנות , לא האמנתי שהוא עבר... איך אתרגל לחיי בלי לראות אותו בחדר הסמוך ?
״עזרת , אני מעריך את זה״ הוא אמר בזלזול ולא הביט בי , הוא קיפל את החולצה לפני שהכניס לארון , גלגל את עיניו אליי ״אתה יכול ללכת״
״בסדר״ אמרתי בשקט , החלטתי להתפלל לאל ״אל יקר , אני מודה לך על עוד יום נפלא שבו אני חי.״
״אל תתפלל כמו אידיוט...״ מייקל מלמל וזה גרם לגופי להידרך , בלעתי רוק והתעלמתי
״תשמור על מייקל ותגרום לו לראות את האור , תגן עליו.״ אמרתי בחיוך והשפלתי את מבטי לאחר מכן , שמעתי את מייקל נאנח ״להתראות״ אמרתי , הוא הנהן פעם אחת והתעלם. עברתי אותו ויצאתי מהחדר , אך מיהרתי לעצור כשראיתי מולי את הארי , הסטתי את מבטי רק לא להביט בו
״אתה תמיד עומד בדרך שלי ילד כנסייה...״ הוא גיחך , בלעתי רוק ולא הבטתי בעיניו. ״אתה הולך ?״
״מאוחר״ אמרתי בשקט
״שאלווה אותך למכונית ?״ הוא הציע וזה גרם לי להתרגש כי לא רציתי להודות בכך שאני מפחד בלילה להיות בחוץ. יש אנשים מטורפים שעלולים לחטוף אותי ולבצע בי מעשים לא נחמדים.
״אם זו לא טרחה״ אמרתי בשקט , לא רציתי להפריע לו. אולי הוא צריך לסיים לארגן את החדר
״בכלל לא״ הוא אמר והסתובב ללכת , חייכתי וצעדתי בעקבותיו
״התכוונתי לבקש ממייקל אבל לא רציתי להפריע לו״ הסברתי כי לא רציתי שאצא חוצפן , הוא לא חייב ללוות אותי למכונית כרגע
״אני מבין״ הוא אמר בשקט ונשמע שזה בכלל לא עניין אותו. הוא פתח את הדלת וחיכה שאצא קודם , רק לאחר שיצאתי הוא סגר ובא אחריי
״אני בטח אכנס לצרות...״ מלמלתי וראיתי שזקף אליי גבה , ירדנו במדרגות והסתכלתי קדימה
״למה ?״ הוא שאל
״לקחתי להורים שלי את המכונית וחזרתי מאוחר״ אמרתי. שמעתי שגיחך ותהיתי למה
״השעה עשר בסך הכל״ הוא אמר בפשטות. יצאנו מהבניין ויצאנו לחנייה החשוכה והריקה , ברגע הזה צעדתי באיטיות בשביל שאהיה קרוב אליו למקרה שמישהו יבוא אליי , זה ידוע שהטהורים תמיד נפגעים כי אנשים כופרים מקנאים בהם.
״עשר זה מאוד מאוחר״ אמרתי והרמתי אצבע בכדי להדגיש , לפי הגיחוך שפלט נראה שחולק על דבריי. ״מה זה בשבילך מאוחר ?״
״אין לי שעה מאוחרת״ הוא ענה , הסתכלתי עליו מבולבל אך מיהרתי להסיט את מבטי
״אתה אף פעם לא מאחר הביתה ?״ שאלתי
״לא. אלא אם כן אני אמור להגיע בשעה מסויימת״
״ההורים שלך לא כועסים כשאתה חוזר אחרי עשר ?״ שאלתי
״ממש לא״ הוא גיחך , תהיתי איך חייו נראים.
״אבל אתה בטח מאחר לתפילת הבוקר-״
״אני לא מתפלל״ הוא קטע אותי ולבי נחת.
״הו...״ פלטתי , עצרתי לצד המכונית והוצאתי את המפתח מהכיס שלי , הסתכלתי עליו בזהירות וכשראיתי שהוא מסתכל עליי לבי פעם בחוזקה ודמי קפץ מבעד גופי. ״תודה שליווית אותי , זה היה נחמד מצדך״ אמרתי בחיוך קטן
״זה בסדר״ הוא אמר בשקט. פתחתי את דלת המכונית ונכנסתי פנימה , ראיתי שהוא מרים את ידו כמסמן לי שהוא הולך , חייכתי ונופפתי לו. כשהוא הסתובב הסתכלתי עליו לרגע , הרגשתי שקפאתי כשהבטתי בו , מן תחושה מוזרה שגרמה לי לאבד את ההיגיון פה. הכנסתי את המפתח והתכוונתי להתניע , אך לא קרה כלום
״בשם האל הצלוב...״ פלטתי בשקט וניסיתי להתניע , כשראיתי שאין דלק נאנחתי בתסכול. יצאתי מהמכונית במהירות ״הארי !״ קראתי לפני שייכנס לבניין , וכשהוא הסתובב חשתי מעט מובך , מה הוא באמת יכול לעשות כרגע ? רק האל יכול לעזור
״הכל בסדר ?״ הוא שאל וצעד חזרה הנה
״המכונית לא מתניעה״ אמרתי בחוסר אונים ושילבתי ידיים , הוא עצד מולי מבולבל
״יש סיבה מסויימת ?״ הוא שאל ומיד הנהנתי , לכל דבר יש סיבה.
״זה מכיוון שלא הקשבתי להורים שלי , האל כנראה כועס עליי-״
״סיבה שלא קשורה לאל ?״ הוא קטע אותי בגלגול עיניים
״אמ...״ פלטתי וניסיתי לחשוב ״אין דלק.״
״איך שכחת למלא דלק ?״ הוא שאל בחצי חיוך שגרם לגומה אחת שלו להציץ , לבי הלם בחוזקה ומיד השפלתי את מבטי
״לא יודע... אני כבר מספר ימים משתמש במכונית ושכחתי״ אמרתי ״הכל כי האל כנראה כועס״
״אלוהים לא שתה את מיכל הדלק לואי״ הוא אמר והדגיש את מילותיו , כל מה שהבנתי מהמשפט זה שהוא מזלזל בדת.
״ובכן הארי יש סיבה לזה שהדלק נגמר״ אמרתי והנחתי את ידיי על מותניי בשביל לעמוד על שלי למען השם
״כי אתה כל השבוע נסעת במכונית בלי למלא את הדלק״ הוא אמר וכבר נשמע כועס. גלגלתי את עיניי בלי להביט בו , הוא מדבר שטויות... זה האל רצה שלא אסע , מי יודע אם יכולתי עכשיו להיות מעורב בתאונת דרכים ? תודה אלוהים.
״בכל אופן הארי תודה באמת על הליווי אבל... לא תודה״ אמרתי ונשענתי על גבי על דלת המכונית , אני לא יודע מה לעשות , אני מרגיש נורא. אולי האל העניש אותי כי הסתרתי מהוריי את זה שאני לוקח היום את המכונית ? זה מוכרח להיות זה
״מה אתה מתכוון לעשות ? כי אני אומר לך מעכשיו שאני לא מתכוון להישאר פה איתך , אתה לבד בזה״ הוא אמר ושמעתי שלקח צעד אחורה , זו הייתה דרך ישירה לדבר כלפיי... אני אף פעם לא לבד , האל איתי
״אולי אחכה לנס״ אמרתי בשקט והסתכלתי לכביש.
״ברור , אני בטוח שבעוד כמה דקות ישו יעבור פה עם המכונית בעלת הכנפיים שלו ויציע לך טרמפ״ הארי אמר וזה גרם לי להסתכל עליו מבולבל , לישו יש מכונית בעלת כנפיים ? לא למדתי על זה... אם כך , אחכה לו.
״בסדר״ אמרתי בשקט , שפתו נשמטה והוא צמצם את עיניו
״אתה צוחק ?״ הוא שאל ״לעזעזל תעלה הביתה״
״אין סיכוי״ שללתי את זה במהירות והסתכלתי לכביש בסבלנות עד שיקרה הנס
״קדימה לואי אני לא מתכוון לעמוד פה כל הלילה״ הוא אמר
״אני מוכרח לחזור לביתי מיד-״
״למה ?! תישן בספה שלנו או משהו״ הארי קטע אותי. התבוננתי בו ולא יכולתי להתעלם מהכעס שנראה משתקף בעיניו
״אני לא יכול לישון בביתכם״ אמרתי
״למה לא ?״ הוא שאל , שילב את זרועותיו שנראו חזקות... השפלתי את מבטי ובלעתי רוק
״מחר יום ראשון.״ אמרתי בשקט ״יום ראשון זו התפילה החשובה ביותר בכנסייה , אני לא יכול לפספס את זה״
״למי אכפת מפאקינג תפילה...״ הוא גלגל את עיניו , לבי נחת ושפתיי נפערו
״ה-הארי זה היה לא הולם מצדך לומר דבר כזה״ פלטתי בשקט , משום מה הוא גיחך
״אני עולה , תיהנה בלהמתין לנס שלא יקרה״ הוא אמר , נשמתי עמוק והמשכתי להסתכל לכביש הריק. הארי לא מבין בדבר , אני בספק אם יש לו אמונה באל בכלל. כופר אחד. כשהבחנתי שהוא עומד במקומו הסתכלתי עליו , הוא עדיין משלב ידיים אבל לא מסתכל עליי , מה הוא מנסה לעשות ?
״חשבתי שאתה אמרת שאתה עולה״ אמרתי , הוא הידק את שפתיו לקו ישר ומשך לכתפיו
״כן... ובכן אני למען האמת מחכה למישהו״ הוא אמר
״הו... זו הסיבה שליווית אותי ?״ שאלתי , הוא הסתכל עליי בחצי חיוך
״למי אכפת מה הסיבה ? ליוויתי אותך״ הוא אמר
״לי אכפת. אם לא הייתי מחכה למישהו היית מלווה אותי ?״ שאלתי במעט כעס , הוא לא השיב או הביט בי ״אני שאלתי שאלה״
״אני מאוד עייף , כל היום סידרתי את החדר וזה התיש אותי ע-״
״כן או לא ?״ קטעתי אותו , הוא גלגל את עיניו אליי ונשף החוצה
״ברור שלא. אתה לא צריך שומר לעשרים וארבע שעות , יש לך את האל , לא ?״ הוא שאל וגיחך , אני חושב שזו בדיחה עבורו. נאנחתי , אני לא אמשיך את השיחה הזו.
״הארי ?״ שמעתי קול נשי והרמתי את מבטי , זו הייתה סטייסי , חברתו של מייקל. שיערה בלונדיני ארוך וחלק , היא לובשת מכנס ממש קצר ו... זו חזייה ?
״את שכחת להתלבש ?״ שאלתי , היא הסתכלה עליי והחיוך ירד משפתיה באיטיות , א-אני הייתי רציני , אלוהים זה היה גס רוח ?! היא פשוט כלכך חשופה
״מה לעזעז-״
״תירגעי אני משוכנע שהוא היה רציני״ הארי קטע אותה , כמובן שהייתי רציני , מדוע מייקל יוצא עם מישהי כזו ? הלבוש שלה לא הולם בכלל
״ושלום גם לך ליאו״ היא פלטה בשקט
״זה לואי למען האמת״ תיקנתי אותה
״אותו דבר״ היא פלטה בחיוך רחב ומתנשא ״איזה קומה הדירה ?״
״הו... באת בשביל מייקל ?״ הארי שאל וזה גרם לי מיד לעמוד זקוף , מדוע שהיא תבוא למייקל ?! היא תהיה איתו לבד בדירה ואולי הם יכולים לעשות מעשה כלכך אסור כמו להתנשק על השפתיים ! אדבר עם מייקל שנית על התנזרות.
״כן , הוא התקשר אליי-״
״אני כאן !״ לפתע שמעתי את קולו של מייקל שקטע את סטייסי , ראיתי אותו יוצא מהבניין וצועד הנה
״מייקל מה לעזעזל היא עושה פה ?!״ הארי צעק וצעד למייקל , אני רק אחשוב בלבי שזה פשוט גס רוח. נראה שאף אחד לא מבחין בי , חוץ מהאל הקדוש.
״אמרתי לך שהזמנתי אותה״ שמעתי את מייקל אומר ״אתה בכל מקרה הולך אז מה אכפת לך ?״
כשהיה שקט זה גרם לי להסתכל עליהם , סטייסי ליד מייקל והארי מולם נראה חושב. ״מחוץ לתחום החדר שלי״ הארי אמר וכיוון לעברם אצבע נוזפת
״ברור״ מייקל אמר
״ואח שלך נתקע עם המכונית״ הארי אמר ודי הופתעתי... ובכן תודה שהוא זכר אותי. מייקל לא שם לב אליי בכלל
״הוא יסתדר״ מייקל אמר והסתובב חזרה לבניין , לבי נחת ומיהרתי להשפיל את מבטי. שמעתי צעדים לעברי ואז את אנחתו של הארי
״אח שלך הוא בן זונה...״ הארי מלמל
״בבקשה אל תנבל כך את הפה עליו״ מיהרתי לומר  ולהביט בו , הוא נראה קצת מבולבל
״למה אתה מגן עליו ?״ הוא שאל וגלגל את עיניו ״אתה שם לב איך הוא מתייחס אליך ?״
״אני מצטער אבל זה לא העניין שלך״ אמרתי בשקט , הוא הידק את לסתו וזקף לרגע את גבותיו
״צודק״ הוא אמר ״בוא״
״מה ? לאן ?״ שאלתי מבולבל אבל הוא פשוט הסתובב והלך בלי לספק לי תשובה , נשמתי עמוק וצעדתי אחריו , התפללתי לאל בלבי שאגיע בבטחה הביתה. לפתע ראיתי ששלף סיגריה מתוך הכיס שלו והדליק אותה , מכיוון שהלכתי מאחוריו העשן עף עליי וגרם לי להשתעל , צעדתי במהירות שאעמוד לצידו בשביל שלא יגיע אליי העשן , הסתכלתי עליו והוא בדיוק הניח את הסיגריה בין שפתיו
״אני אמצא לך מונית ואשלח אותך לביתך״ אמר , חייכתי והשפלתי את מבטי ״שום אל לא יחזיר אותך הביתה״
״אין עליי כסף למונית״ אמרתי
״לי יש , לא התכוונתי לתת לך לשלם״ הוא אמר , שאף מהסיגריה ועשן יצא מפיו לאחר מכן , הסתכלתי קדימה
״אני לא רוצה להטריח אות-״
״תשתוק ותגיד תודה״ הוא קטע אותי ולמרות הדיבור הגס הזה הצלחתי לצחוק , זה נחמד מצידו למען האמת. הדברים הקטנים שאנשים עושים הם מה שבאמת יכולים לעזור
״תודה״ אמרתי בחיוך אבל לא הסתכלתי עליו ״אני באמת מעריך את זה״
״רק שלא תאחר לבית ספר , זה יגרום לחיים שלך לקרוס״ הוא אמר בעוקצנות. לפי זה הבנתי שהוא חושב שאני היסטרי שעושה עניין מכל דבר , אני לא אוהב לאחר למקומות זה הכל
״אני לא לומד״ סיפרתי למרות שאני לא חושב שזה באמת יעניין אותו
״אתה נראה תלמיד שנה אחרונה״ הוא נשמע מופתע
״סיימתי לימודים בשנה שעברה״ חייכתי ״אני כרגע מתמסר לדת״
״עשיתי על זה גוגל״ הוא לפתע אמר ושהסתכלתי עליו הוא צחק וזה גרם ללבי לפעום בחוזקה ״אני לא איזה מטרידן או משהו אבל סתם סקרן אותי״
״מה גילית בגוגל שלך ?״ שאלתי בסקרנות ושוב הסתכלתי קדימה אל הרחוב החשוך שאנחנו הולכים בו , רק פנסי הרחוב מאירים ויש אחד מהבהב במרחק של צעדים ספורים
״כומר לא יכול להתחתן״ הוא אמר
״נכון״ אמרתי
״ההורים שלך נשואים ?״ הוא שאל ״ותפסיק להסיט כך את הבמט שלך , תסתכל עליי״
הרמתע את ראשי אליו ולבי הלם בחוזקה , נשימתי נעתקה בגרוני , עיניו הירוקות נראו כה חשוכות באור הזה. ״ובכן הארי ההורים שלי התחתנו לפני שאבא שלי הפך לכומר״ סיפרתי והוא נראה סקרן
״ונזירים לא עושים סקס. מתנזרים לפני התהליך להפוך לכומר אז איך לעזעזל אתה ומייקל... אני מתכוון איך לעזעזל ההורים שלך שכבו ?״ הוא שאל. הרגשתי את דמי בוער בלחיי ובחילה בבטני , הסטתי את מבטי ממנו , השאלה כה גסה. אני לא מסוגל אפילו לומר משהו כרגע. ״שאלתי איך ההורים שלך-
״הארי״ קטעתי אותו במבוכה והוא צחק ״אני לא יודע. אבא שלי הפך לכומר אחרי שאני והאחים שלי נולדנו״
״הגיוני אני מניח״ הוא אמר ואני הנהנתי , עצרנו בקצה המדרכה , בכביש המון מכוניות שנוסעות והוא הסתכל עליהם ״החיים ככומר או נזיר ממש חרא״
״למה ?!״
״אתם לא עושים שום דבר חוץ מלהתפלל״ הוא פלט
״כי אנחנו חיים למען האל. כל שאר הדברים זה רק פיתויים שאסור לנו להתפתות-״
״בלה בלה בלה״ הוא קטע אותי והביט לתוך עיניי , הוא לא רציני עכשיו ״אפשר ליהנות בלי כל החרא הזה של הפיתויים לואי״
״מה הכוונה ?״ שאלתי , הוא ראה מונית והתקרב לכביש אבל המונית לא עצרה. הוא פלט קללה וגלגל את עיניו אליי
״כל כמה זמן אתה נפגש עם חברים ?״ הוא שאל , בכנסייה ? זה לא נחשב
״אף פעם״ השבתי בשקט , הוא זקף את גבותיו ופרע את עיניו
״למה ?״ הוא שאל
״שסיימתי תיכון לא נשארתי בקשר עם אף אחד , כל מה שעשיתי לאחר מכן היה להיות בכנסייה כל יום.״ סיפרתי
״החיים שלך כלכך משעממים״ הוא מלמל
״למה ? איך אתה חי ?״ שאלתי בסקרנות , הוא הסתכל לכביש כל רגע
״יש משהו שאני אוהב לעשות להנאתי״ הוא אמר בחיוך
״מה זה ?״
״אני לא אגיד את זה בקול״ הוא אמר וזה העביר בי צמרמורת שגרמה לי לחוש כאילו העור שלי מתכווץ , זה נשמע מסתורי. ״בגלל שהחיים שלך כלכך משעממים-״
״זה מרושע״ קטעתי אותו והוא צחק צחוק שגרם לי לחוש חבלים נמתחים בבטני
״מחר בערב , אתה יכול לבוא״ הוא אמר , לבי החסיר פעימה וקפאתי במקומי
״מ-מה ?״ גמגמתי ומיהרתי לכחכח בגרוני ״למה בלילה ?״
״כי רק בלילה אנחנו עושים את זה. חוץ מזה מחר יום ראשון הקדוש שלך כך שזה מסתדר בלילה״ הוא אמר והידק את שפתיו לחיוך , חייכתי והשפלתי את מבטי , זה מתחיל להישמע מפחיד... מה עושים רק בלילה ? ״הו שיט , אדוני !״ הארי צעק למונית והיא עצרה לידנו , התקרבתי לפתוח את הדלת אבל הוא הקדים אותי ופתח לפני , חייכתי בנימוס ונכנסתי למונית ״אני עובד מחר בערב אם תרצה לבוא״ הוא אמר
״אני חושב שאוותר אבל תודה״ אמרתי והידקתי את שפתיי , אני לא יכול להסתובב איתו ועם חבריו , מי יודע מה הם עושים ? הוא דיבר עם הנהג ונתן לו את הכתובת , שילם לו והסתובב ללכת , הוא לא אמר לי להתראות...
״להתראות הארי !״ צעקתי לפני שהנהג נסע , הארי הסתובב וחייך , רק הרים את ידו לשלום , חייכתי לעצמי , אחרי הכל הוא לא כלכך נורא , נכון ?

Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now