Dear god - 113

8K 590 780
                                    

נק׳ מבט הארי:

יצאתי מהחדר למטבח מכיוון שהיה ריח של אוכל , חייכתי כשראיתי את לואי עומד ומבשל משהו , לבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה , אני אוהב את ארוחות הבוקר שלי , זה הדבר הכי חמוד שיש. צעדתי אליו בשקט ושהנחתי את ידי על אגנו הוא קצת נבהל אבל נרגע במהירות.
״בוקר טוב מלאך״ לחשתי ונישקתי את כתפו , הוא חייך והסתובב לכרוך את זרועותיו מסביב הצוואר שלי , נישק את שפתיי וגרם לקריסת מערכות בגופי , חייכתי נגד שפתיו
״בוקר טוב״ לחש והסתכל עליי ״מחר זה קורה״
״מחר״ חזרתי אחריו וחייכתי , מחר אנחנו עושים את טקס הפתיחה ומחרתיים המוזיאון ייפתח לקהל הרחב. רק היום נקבל את העלונים בדואר , לוטי הכינה אותם , אני מקווה שהם טובים כמו שאמרה כי לא ראיתי אותם. אני גם לא מבין איך נצליח לחלק אותם תוך יומיים , פאק זה מדהים מה שהצלחנו לבנות יחד.
״מה אתה הכנת ?״ שאלתי והסתכלתי למחבת , זה נראה קצת מבולגן , פאנקייק אני חושב.
״פאנקלואי !״ צעק , הרמתי גבה בבלבול ״זה שם לפנקייקים שלי״
״הו , נשמע טעים״ אמרתי , זה מריח גם. ״נשאר משהו לסדר במוזיאון ?״ שאלתי בשביל להיות בטוח שאנחנו מוכנים לקראת מחר.
״הקומה למעלה מוכנה. אבל בקיר השמאלי אני לא יודע מה לתלות , הכל נראה כלכך לא טוב שם , או פחות טוב שם ! איזו צליבה מוחית הארי״ אמר וחייכתי אליו , אני אוהב כשהוא אומר את זה. ״אני רוצה את זה מושלם״
״זה כבר מושלם״ אמרתי , ובכן קצת מוזר לי לראות את עצמי כמעט בכל פינה במוזיאון... איך לעזעזל אתן לאייבי לראות את התמונות האלו ? אלוהים אדירים.
״אני רוצה לצלם תמונות נוספות הארי. נסיים לאכול פאנקלואים ונלך ל-״
״אני לא יכול״ קטעתי אותו והוא הסתכל עליי , בחן אותי , נראה מיואש ופלט נשימה
״לא יכול ?״ שאל וקימט את גבותיו לשתי הצדדים , הוא לא הולך לעשות את זה דרמטי נכון ?
״קבעתי משהו״ אמרתי , הוא הסתכל לעיניי כאילו מנסה לפענח , לפתע שילב את ידיו.
״מה קבעת ?״ שאל בתמימות וגיחכתי
״אתה מקנא ?״ שאלתי בהתגרות ולקחתי פאנקייק מהצלחת , לפאנקייק הייתה צורה מוזרה-
״למה אתה שואל ? אני אמור ?״ שאל במהירות , אכלתי מהפאנקייק והשמעתי קול מעונג , פאק ! איך לכל הרוחות הוא עשה את טעם גן העדן הזה ?! אני נשבע שזה כלכך טעים !
״מאיפה לך הידע בהכנת הפאנקייק ?״ שאלתי , הוא חייך בביישנות
״פאנקלואי״ אמר ״ומהאינטרנט , הוספתי כמה דברים מתוקים נוספים כמו קצת שוקולד , הוספתי הרבה סוכר ווניל-״
״אני אוהב את זה !״ קראתי ועצמתי את עיניי כשאכלתי את החתיכה האחרונה. הוא צחקק במתיקות ולבי פעם בחוזקה , התכוונתי לקחת נוסף והוא סילק את היד שלי.
״אתה לא יכול לאכול עוד !״ צעק
״עולמי קורס לואי״ אמרתי בציניות ״למה לא ?״
״כי צריך להכין הכל ואז נאכל יחד״ אמר. ישבתי בכיסא והנחתי את ידיי על השולחן
״אז מה אמרת שקבעת ?״ לפתע שאל , חייכתי והנדתי בראשי , הוא בלתי ייאמן.
״דייט עם מישהו לוהט״ אמרתי בציניות והוא גלגל את עיניו ״אני צוחק. אל תדאג אהיה במוזיאון תוך חצי שעה״
״עשר דקות״ אמר
״עשרים דקות״ אמרתי והוא הנהן
״בסדר , אני מאוד מקווה שהפגישה תתרום לעסק״ אמר ״זו פגישת עסקים ?״
״לואי...״ נאנחתי
״אל תאשים אותי. אם הייתי מסתיר ממך משהו , היית מדגדג אותי עד שהייתי מספר״ אמר , טוב הוא צודק.
״יש מישהו שאני צריך לדבר איתו-״
״אקס ?!״ קטע אותי
״ממש לא״ אמרתי ״מישהו שנשארו כמה עניינים לא פתורים איתו , אל תדאג , זה שטויות״
״אתפלל בשבילך הארי...״ הוא פלט והסתובב למחבת , אני רק רוצה שהוא יהיה מאושר ושלם עם עצמו.

Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now