Dear god - 47

10.6K 740 845
                                    

נק׳ מבט לואי:

ישבתי בספה והסתכלתי לטלוויזיה , זה עדיין היה מוזר לי לצפות בטלוויזיה. מייקל הלך לפני חצי שעה לעבודה אז הרשיתי לעצמי לצאת לסלון. אני מאוכזב מעצמי שלוטי ראתה אותי מנשק את הארי כך , היא ראתה אותי חוטא... היא בכתה. אבל אני בכנות לא מבין , היא תמיד הייתה אומרת לי שיש הרבה יותר מהדת , שאצא לראות עולם. ועכשיו היא התאכזבה ממני. זה כמו שאני אמצא את אבא רוקד עם בחורה , זה הדבר הכי מוזר בעולם , כי הוא כומר. לפתע נשמעו דפיקות בדלת ושמעתי את הדלת של המקלחת נפתחת , הארי רץ לדלת הבית , מגבת לבנה כרוכה מסביב מותניו ושיערו נוטף מים. יש לו סבון על הכתף , אני מניח שלא סיים להתקלח. הוא פתח את הדלת וקלייר נכנסה וחיבקה אותו חזק. הוא סיפר שהם שוחחו בטלפון אבל לא ידעתי שהיא באה.
״אני כלכך מצטערת אלוהים״ היא אמרה ומחצה אותו בחיבוק. הארי ביד אחת החזיק את המגבת שלא תיפול ובידו השנייה חיבק אותה.
״אני כלכך שמח שהגעת״ הוא אמר. הם התנתקו מהחיבוק וקלייר הסתכלה עליי וחייכה.
״שלום לואי״ היא אמרה. חייכתי בנימוס ונופפתי , בדרך כלל אנשים מתעלמים ממני. למשל בכנסייה , כשאני לצד אבא תמיד שפונים אליו מתעלמים ממני. כמובן בגלל שהוא הכומר והם רצו לדבר איתו , אבל לומר היי לא יזיק להם.
״אני אלך לסיים להתקלח ומיד אבוא״ הארי אמר והסתכל על שתינו , חייכתי וצפיתי בו חוזר למקלחת. קלייר צעדה אליי עם חיוך נחמד , היא התיישבה לידי , ואני לא יודע למה אבל מעט נלחצתי.
״מה שלומך ?״ היא שאלה וחייכתי
״אני בסדר״ השבתי בשקט והשפלתי את מבטי.
״אף פעם לא יצא לנו להיות ככה יחד״ היא אמרה ונשמעה נרגשת , חייכתי והסתכלתי עליה
״כי אנחנו לא ממש מכירים״ אמרתי ולא רציתי להישמע גס רוח.
״אז נכיר״ אמרה והתקרבה אליי יותר , השעינה את ידה על כתפי ונלחצתי ממגע כזה. במקרה אחר הייתי מתרחק כי אבא אמר שהיהודיים צלבו את ישו והם מרושעים. אבל אני לא חושב שהמוצא זה מה שיכול לאפיין אותנו , קלייר ממש נחמדה.
״אוכל לשאול אותך משהו ?״ שאלתי והיא משכה בכתפיה בהסכמה. ״באותו יום שהייתי בביתו של הארי העמדתם פנים שאתם לא מכירים״
״כן. זה סיפור מוזר...״ היא גיחכה בזמן שהסיטה את שיערה הבלונדיני לאחור ״אני ואייבי חברות עוד לפני שהכרתי את הארי. לפני שנתיים שבאתי אליה היא חיפשה משהו שלה בחדר של הארי וכשראיתי את הגראפיטי שעשה שם הייתי מוכרחה לדבר איתו״ היא אמרה. אבל לפי מה שהבנתי להארי אין חדר , הוא העדין לישון במרתף למטה. ״וכשדיברנו הוא הציע לי להצטרף אליו לצייר ברחובות , וככה אני הוא וזאין יצאנו לצייר יחד״
״וג׳ייקוב ?״ שאלתי בבלבול
״את ג׳ייקוב הכרנו השנה. הוא והארי יצאו לתקופה קצרה אולי בגלל זה הם כלכך מוזרים ליד אחד השני״ היא אמרה. הם יצאו ? ״בכל אופן איכשהו קרה שהתחברתי להארי יותר מלאייבי. הוא עושה גראפיטי וגם אני , הוא גם ממש נחמד והכל ו... אייבי גם אבל היא פחות בוגרת. היא יותר מתעסקת בדברים פחות חשובים ואני גם לא מצליחה להזדהות איתה לגבי שום דבר חוץ מדראיין.״
״דראיין ?״ זקפתי את גבותיי והיא קפצה בחיוך ושלפה את האייפון.
״תראה !״ צעקה. היא הראתה תמונה של שתי בחורים , אחד עם שיער שחור וזיפים והשני נמוך יותר עם שיער חום וחיוך נחמד. הם מסתכלים על אחד השני בחיוך. הסתכלתי על קלייר שבהתה בי בחיוך ענקי שחשף את כל השיניים שלה , לא הבנתי...
״מי מהם זה דראיין ?״ שאלתי בבלבול
״דרק וראיין , שילבו בשמות שלהם״ הסבירה והעבירה תמונה , היא השמיעה קול קטן מהפה והסתכלה עליהם , פה הם... מתנשקים.
״לא מפריע להם שיש תמונות שלהם כך ?״ שאלתי.
״הו , זה פוטושופ. אבל הם יחד , הם פשוט מסתירים את זה״ אמרה בחיוך. אני לא מבין...
״מה ?״ פלטתי.
״לדרק יש חברה שהמנהלים של הלהקה הצמידו לו ! הם אפילו לא נראים מאוהבים.״ היא גלגלה את עיניה ״דרק וראיין זוג , הייתי מראה לך סרטון שלם על זה אבל אין לי סוללה כרגע. יש לכם מטען לאייפון חמש ?״
היא דיברה כלכך מהר שהיה קשה לי לספק לה תשובה מיד. ״אמ... תצטרכי לשאול את הארי״ אמרתי בתמימות.
״הם פשוט מושלמים לאחד השני !״ היא אמרה ותפסה בשיערה הארוך ״אתה מאמין שקיים דבר כזה אהבת אמת ?״
״אני באתי מבית דתי כך שלעולם לא חשבתי על נושא כזה״ אמרתי והיא חייכה.
״מה אם לכל אחד קיים בן אדם שמשלים אותו ?״ היא שאלה בשקט והסתכלה על הקיר. לבי הלם בחוזקה ולרגע איבדתי את האוויר , כי כשאמרה את זה דמיינתי את הארי.
״נולדנו בשביל לתת את חיינו לישו״ אמרתי. היא דחפה אותי בגלגול עיניים
״תשתוק ילד... ישו שלך לא קיים״ אמרה ומיד התרחקתי.
״אתם צלבתם אותו !״ הצבעתי עליה והיא זקפה את גבותיה ואז גלגלה את עיניה
״בכל אופן פגשתי מישהו לפני כמה ימים״ אמרה בחיוך , מתעלמת ממה שאמרנו לאחד השני לפני רגע.
״זה נחמד.״ אמרתי.
״הוא אידיוט...״ היא גיחכה ״אבל מצחיק וגם בטוח בעצמו... הוא די עקשן״
״מה שמו ?״ שאלתי והיא צחקה בשקט
״הוא לא מוכן לספר לי כי אני לא הייתי מוכנה לספר לו״ אמרה
״מערכת יחסים מסתורית״ אמרתי בקריצה והיא צחקקה.
״אפשר לומר. מחר ניפגש שוב״ אמרה. ״תאחל לי בהצלחה !״
״בהצלחה״ אמרתי עם חיוך קטן. הארי בא אלינו לבוש בבוקסר ומגבת מסביב ראשו , רק אחיותיי ואמי עוטפות כך את שיערן במגבת לאחר המקלחת.
״אני הולך לסדר את השיער ואני בא״ הוא אמר וצעד לאחור ״מצטער״ אמר לפני שנכנס לחדר. חייכתי והשפלתי את מבטי.
״מצטער הוא אמר ?״ קלייר שאלה והנהנתי ״כשאני פה לבד הוא מתעלם ופשוט מסדר את שיערו״
״הארי כלכך נחמד״ אמרתי בשקט ומשום מה צחוק נפלט מבין שפתיה הסגורות. ״הוא באמת הבן אדם הכי נחמד שפגשתי״
״אני בטוחה שהיחס שלו איתך שונה״ היא אמרה.
״לא זה לא.״ הנדתי בראשי ״הוא נחמד לכולם״
״הארי !״ קלייר קראה ולא הבנתי מדוע. ״תוכל להביא לי כוס מים ?״
״אני בטוח שלא יהיה לך כלכך קשה לקום בעצמך״ הארי אמר מהחדר וקלייר הסתכלה עליי בחצי חיוך.
״מה? הוא עסוק והוא צודק״ אמרתי לה.
״תאמר שזה היה בשבילך״ היא לחשה.
״אמ... הארי אני רציתי את המים״ אמרתי בקול והוא יצא מחדרו כשיד אחת אוחזת בשיערו אסוף.
״אז למה לא אמרת ?״ הוא שאל וצעד למטבח.
״תבקש בטעם״ קלייר לחשה. כשהארי פתח את דלת המקרר מיהרתי לעצור אותו
״בטעם תפוח אם אפשר״ אמרתי , הוא הסתכל עליי בפה מעט פתוח אבל לא אמר דבר
״טעם תפוח ?״ שאל בשקט וסגר את דלת המקרר ״אני ארד לקנות-״
״לא זה בסדר״ קטעתי אותו והוא גיחך
״זה בסדר , אני ארד לקנות״ אמר. לא ידעתי איך אני אמור להגיב.
״תשכח מזה , אני לא צמא יותר״ אמרתי , הוא הסתכל על שתינו וצמצם את גבותיו
״קרה משהו ?״ שאל , הנדתי בראשי לשלילה , הוא חייך והמשיך לחדרו. הסתכלתי על קלייר שצחקה בשקט
״אמרתי לך״ היא לחשה
״אני בטוח שהוא היה קונה לכל אחד-״
״תשתוק״ היא גלגלה את עיניה. חייכתי והורדתי את ראשי , הוא מדהים.
״עדיין לא סיפרת לי למה את והארי העמדתם פנים שאתם לא מכירים״ אמרתי והסתכלתי לעיניה הכחולות
״הו כן !״ אמרה ״כי אני לפעמים מדווחת , לא מלשינה , רק מדווחת. ואם היא תדע שאני מספרת להארי שהיא בורחת מהבית ספר וכל השטויות האלה אני אצא ממש כלבה״ היא אמרה. אבל היא יוצאת באמת רעה רק שאייבי לא יודעת מזה. לבי נחת כשקישרתי את זה אליי... אני חוטא אבל אף אחד לא יודע. ״חוץ מזה לא היית רוצה שהחבר הכי טוב שלך יהיה החבר הכי טוב של אחיך , נכון ?״
גלגלתי את עיניי ״אחי ואני לא כלכך דומים , הוא מתחבר לאנשים שאני לעולם לא אתחבר וככה ההיפך״ אמרתי.
״בדרך כלל אחים דומים באופי וכל זה-״
״כן , רק שאחי כופר חסר גבולות״ נכנסתי לתוך דבריה. ״תמיד ניסיתי להסביר לו שהדת היא כל מה שחשוב בחיים אבל הוא לא הקשיב״
״כי זה לא נכון״ היא אמרה.
״תמיד היה לי חשוב שכולם יעסקו רק בדת... זה דבר יפה״ אמרתי בשקט. ״אולי בגלל זה אחותי נבהלה כך כשראתה אותי עם הארי , כי זה ממש לא מתאים לי... אלוהים אדירים״
״אתה לא צריך לעשות מה שמצפים ממך לעשות״ היא אמרה בחיוך נחמד שגרם לי לחייך חזרה , נשכתי את שפתיי והסטתי את מבטי ״אז איך בסוף הייתה לך ההיכרות עם המשפחה של הארי ?״
״הו... זה היה נהדר...״ לחשתי וגירדתי בקצה אפי עם אצבעותיי ״אחותו ג׳מה באה רק בשביל לפגוש אותי , הם כולם ממש נחמדים אבל...״
״אבל ?״ היא זקפה את גבותיה
״אחיו לא היה שם״ אמרתי והסתכלתי עליה בסקרנות , היא לא הייתה עם הבעה מיוחדת , זה כנראה לא הפתיע אותה.
״מה הוא סיפר לך עליו ?״ היא שאלה בשקט וכחכחה בגרונה , אני חושב שזה מעניין אותה , השתוקקתי להבין את הסיבה.
״לא הרבה... למען האמת שום דבר. למה ?״ שאלתי
״טוב , אם הוא לא אמר כלום אז אני לא אומר כלום״ היא אמרה. צמצמתי את עיניי בבלבול , זה מרגיש כמו סוד...
״אני מצטער שלקח לי הרבה זמן״ הארי בא אלינו , לובש מכנס רחב אבל לא לובש חולצה , גופו מחוטב ושרירי , שיערו אסוף ומתוח , הוא נראה כמו אומנות.
״זה בסדר״ לחשתי בחיוך קטן
״סטיילס , יש לך מטען לאייפון חמש ?״ קלייר שאלה והארי הסתכל לנקודה באוויר
״אני חושב שיש למייקל״ הארי אמר והצביע לכיוון חדרו. לא היה אכפת לי שיתן לקלייר להשתמש ברכושו של מייקל. מייקל תמיד היה נכנס לחדרי ונוגע לי בהכל , הוא גם היה גונב לי כסף.
״אלך להטעין , מי יודע אם דראיין יצאו מהארון בזמן שהטלפון יתכבה ?״ קלייר שאלה בדרכה לחדר. הארי בא אליי בחיוך וחייכתי חזרה , חשתי את לבי הולם בחוזקה , הוא התיישב לידי ושילב את זרועותיו
״אתה נשאר לישון פה ?״ הוא שאל , קיוותי שלא יפריע לו. לא רציתי לחזור הביתה , פחדתי לפגוש בלוטי... היא בוודאי שונאת אותי.
״כן , זה בסדר ?״ שאלתי בגבות זקופות
״כן.״ לחש וליטף את פניי , נרגעתי למגע הזה , כמו קסם. ״אני אביא לך בגדים ממני שתיכנס להתקלח״
״בסדר״ חייכתי חיוך קטן. ״אתה לא עובד היום ?״ שאלתי בבלבול , זה כמה ימים ברצף ואם אני לא טועה אמור היה להיות לו משמרת היום עם מייקל.
״לא היום , לא מחר ולא אף פעם״ אמר. התיישבתי זקוף והסתכלתי עליו מבולבל.
״מה ?״ שאלתי
״התפטרתי״ הוא נאנח. הייתי כלכך שמח אבל בו זמנית לא הצלחתי להבין.
״רק אמרתי לך שאני לא אוהב את העבודה שלך אבל לא התכוונתי שתתפטר״ אמרתי בשקט ״גם... איך כלכך מהר ? רק אתמול דיברתי על זה״
״בשיחת טלפון״ אמר ״אני יודע שזה מזלזל להתפטר בשיחת טלפון אבל כל היום הייתי איתך ולא יכולתי פשוט לעזוב אותך פה וללכת״
״אתה לא אמור לחכות זמן עד שיוציאו אותך לגמרי מהעבודה ? מה תעשה עכשיו ? יש לך דירה לשלם עליה״ אמרתי במהירות והוא צחק
״תירגע זה בסדר״ אמר ואז חייך ״יש הרבה עבודות שאוכל להתקבל אליהן״
״זה נכון...״ לחשתי. נשמתי עמוק והסתכלתי עליו , עדייו חסר מילים. ״ אני לא מאמין שהתפטרת בגללי...״
״זה רק עבודה-״
״אני מרגיש שאני צריך להתנצל או משהו״ קטעתי אותו והוא שוב צחק , התקרב ונישק ברכות את שפתיי.
״זה בסדר לואי״ הוא אמר. הסתכלתי לתוך עיניו הירוקות ולבי הלם בחוזקה , חייכתי.
״בסדר״ לחשתי ״אני מצטער״
״תשתוק״ הוא צחק וצחקתי איתו. קלייר רצה אלינו והתחלקה על הרצפה כשניסתה לעצור , הארי צחק עליה ואני הסתכלתי עליה בדאגה
״את בסדר ?״ שאלתי. היא הסתכלתי עלינו וצחקקה
״רק באתי לספר לכם שדרק עשה קעקוע תואם לשל ראיין... אלוהים אדירים הרגל שלי״ היא אמרה ״בנוסף שתיהם בניו יורק״
״אני בטוח ששאר הלהקה גם בניו יורק-״
״תשתוק הארי !״ קלייר קטעה אותו וקמה מהרצפה ״אז מה אם שאר הלהקה שם ?! גם דראיין שם !״
היא ממש אוהבת את שתי הבנים האלה. מעניין אם אני והארי היינו בלהקה אז מישהו היה רוצה שנהיה זוג והיה מאמין באהבה שלנו.

Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now