Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 48

נק׳ מבט הארי:

התעוררתי והתמתחתי במיטה ואז הושטתי את ידי לחבק את גופו הקטן של לואי. פקחתי את עיניי והבטתי בו , חש את לבי הולם בחוזקה. לא ידעתי אם להעיר אותו... לא ידעתי מה השעה גם.
״לואי...״ לחשתי , נישקתי את כתפו שממול פניי ועליתי בשביל נשיקות קטנות לצוואר שלו ״לואי תתעורר״
״אל תגרום לי לחטוא מתוך שינה כופר ארור״ הוא פלט בקול שקט והסתובב לצד השני. חייכתי והתקרבתי לגופו
״צודק... במילא אני לא רוצה לקום״ מלמלתי ועצמתי את עיניי בעייפות ״פשוט חשבתי אולי אתה תאחר לכנסייה אבל-״
״הכנסייה !״ הוא התיישב במהירות וקם מהמיטה בלחץ. הוא לובש מכנס טרנינג שלי שהיה די רחב עליו וחולצה שחורה רחבה , הוא חמוד כך. ״הפסק לבהות בי !״
״מה ?״ שאלתי וראיתי שמביט בי בחוסר אונים
״קח אותי לכנסייה״ ביקש. עצמתי את עיניי בתקווה שאצליח להירדם בשניות , אבל הוא זרק עליי כרית. ״הארי קדימה !״
״בשביל מה ?״ גלגלתי את עיניי
״בשביל ישו !״ צעק.
״עדיין לא התעוררת-״
״אני לגמרי ער״ הוא אמר , שיערו מבולגן ושפתיו יבשות , חייכתי למראה החמוד הזה שנוצר לו לאחר שינה רבה. 
״לעזעזל...״ פלטתי וקמתי מהמיטה , התמתחתי ופיהקתי יחד עם זה.
״רגע לא... זה הצהריים״ הוא אמר בשקט תוך כדי שהביט באייפון שלו , מפה אני יכול לראות שיש לו כמה שיחות שלא נענו. הוא הוריד את מבטו באיטיות ונעל את האייפון.
״תרצה אז שאקח אותך הביתה ?״ שאלתי בשקט וקמתי אליו , כי יכולתי לראות שיש משהו שמטריד אותו.
״אני מרגיש מלא אשמה״ אמר בשקט , הוא עצם את עיניו ונשם עמוק בתסכול. ״אני בורח מהבית מספר לילות.״ הוא אמר , התיישב במיטה בראש מושפל. נשמתי עמוק והתיישבתי לצידו.
״אני חושב שאתה מספיק גדול בשביל לעשות מה שתרצה״ לחשתי וכרכתי את הזרוע שלי מאחורי כתפיו.
״אבל בכל זאת זה... אני לא יודע״ הוא פלט , הניח את ראשו נגד כתפי ותפס את הזרוע שלי. ״אני אלך הביתה״
״בסדר״ לחשתי ונישקתי את ראשו , לאחר מכן ליטפתי את שיערו ״אקח אותך הביתה״
״ואם אהיה מרותק אז אשאר בחדר ולא אברח״ אמר. אבל אני לא חושב שאם הוא יהיה מרותק זה מה שייקרה. ״אני חוטא אלוהים אדירים...״ הוא פלט והשפיל את ראשו. זה נראה כאילו כשחושב על זה הוא קצת מתחרט. הוא נזכר באיך שהיה ומרגיש בשינוי.
״אתה בסדר גמור לואי״ אמרתי בשקט. לפתע שמעתי צחוק חזק מבחוץ שלא היה לי קשה לזהות מי זאת , סטייסי.
״בחורה ?״ לואי שאל בשקט וקם במבט מבולבל.
״זאת החברה הזונה של אחותך-״
״אתה גס רוח״ הוא קטע אותי והצטערתי בשקט. ״איך נצא עכשיו ?! ישו כועס והוא פועל נגדי״
״או שסטייסי פשוט באה למייקל״ אמרתי וקמתי לדלת אבל לפני שפתחתי אותה הוא תפס בידי גורם לי להסתובב אליו
״לאן אתה הולך ?״ הוא שאל , גבותיו זקופות ועיניו הכחלולות משקיפות פחד.
״לסלק אותם״ אמרתי בפשטות והוא עזב את ידי וחייך. נשכתי את שפתיי ויצאתי מהחדר , סגרתי אחריי את הדלת בשביל שלא יבחינו בלואי שנמצא בחדרי. צעדתי לכיוון הקול שבא מהסלון , סטייסי יושבת על ברכיו של מייקל וצוחקת. הם ממש מעצבנים אותי.
״היי״ חייכתי והם הסתכלו עליי בחיוך. ״מה אתם עושים פה כלכך מוקדם ? זה יום ממש יפה״
״חשבנו להישאר ולצפות בטלוויזיה״ סטייסי אמרה והתיישבה במקום הריק שלצד מייקל. חיברתי את ידיי מאחורי גבי במתח
״למה שלא תצאו לקולנוע בשביל לצפות בסרט ? הרבה יותר רומנטי״ אמרתי בחיוך. הם הסתכלו עליי מבולבלים
״אתה צריך את הבית למשהו ?״ מייקל שאל. גלגלתי את עיניי לכיוון אחר
״כן״ אמרתי ״אנדי בא היום-״
״אנדי הזה , אתה חייב להכיר לנו אותו״ מייקל אמר בחיוך שלשנייה הבהיל אותי כי ראיתי דמיון בינו לבין לואי. וזה דוחה... מייקל עם זיפים ועיניים דקות יותר , שיער קצר וגוף שרירי אבל הוא נמוך , כמו לואי. בכל מקרה הם לא דומים.
״אנדי לא אוהב להכיר אנשים חדשים״ אמרתי וגירדתי בעורף ״אפשר לומר שהוא ביישן״
״אני מעולה עם אנשים ביישנים״ מייקל קם אליי וטפח על כתפי ״אח שלי טיפוס ביישן , זה יהיה כמו לדבר עם לואי״
זה לדבר עם לואי. ״כן...״ מלמלתי והסתכלתי מסביב לחדר. הם מתכוונים ללכת ?
״שמעתי שהתפטרת , זה נכון ?״ הוא שאל. והנחתי שהוא ימשיך לשאול ללא סוף.
נאנחתי וגלגלתי את עיניי ״כן״ השבתי.
״אין סיכוי !״ הוא קרא ״השתגעת ?! למה ?!״
״אנדי לא אהב את העבודה-״
״בחייך אתה התפטרת בגלל החבר שלך ?!״ הוא קטע אותי. אני חושב שבזוגיות צריך להיות תקשורת והבנה , ואם זה הציק ללואי למה שאמשיך לעסוק בזה ? חוץ מזה די קל למצוא עבודה בעיר הזו.
״אז אתם הולכים ?״ שאלתי והם הסתכלו אחד על השני ואז עליי.
״בטח , נצא לכמה זמן , אין בעיה״ מייקל אמר ״ואם תרצה מחר לבוא עם האנדי הזה יש מסיבה שכמה חברים שלי ארגנו , אתם מוזמנים״
״אין בעיה״ אמרתי בחיוך , הוא טפח על כתפי ואז הלך לדלת עם סטייסי , כשיצאו לואי יצא במהירות מהחדר , לבוש בבגדים שאיתם בא אתמול.
״אני לא הולך מחר לשום מסיבה״ הוא אמר וסידר את שיערו ממול המראה שתלויה בקיר ליד הטלוויזיה.
״אל תדאג גם אני לא. החברים שלו מעצבנים אותי״ אמרתי ושיחררתי נשימה.
״הם חוטאים והם הסיבה שמייקל כופר ארור !״ הוא אמר בכעס וזה גרם לי לחייך , הוא חמוד. הוא משכנע את עצמו שהוא עדיין צדיק כלכך , אבל לעזעזל... מתנזר הוא לא יהיה כבר.
״נחכה חמש דקות ונצא ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי דרך המראה וחייך באיטיות
״כן״ אמר. הוא השפיל את מבטו , הסתובב אליי והסתכל עליי בזהירות. ״תגיד...״
״כן ?״
״ציפור בלונדינית ויהודייה לחשה לי שיצאת עם ג׳ייקוב...״ הוא אמר תוך כדי שגירד בקצה אפו. כשהוא נבוך או משקר או מגרד ככה באף. ״זה נכון ?״
״כן״ השבתי בפשטות. אין לי בעיה לדבר על זה , שום דבר לא ממש קרה.
״חשבתי שאתם סתם חברים טובים. זה מסביר למה אף פעם לא דיברתם והוא אף פעם לא היה אצלך״ הוא אמר בלי ליצור קשר עין
״לואי אין ביני לבינו שום דבר , הכל נשאר מאחור״ אמרתי ברוגע
״אתה בקשר עם חברך הקודם-״
״הוא אפילו לא היה חבר שלי״ אמרתי והרמתי את ידיי בהגנה. הוא נראה ממתין , אז החלטתי לספר לו ״ראיתי אותו באיזה לילה שציירתי גראפיטי והתחלנו לדבר , יש לנו הרבה תחומי עניין משותפים. יצאנו מספר פעמים אבל לא הייתה את המשיכה הזו... לא היה שום רגש או דבר כזה. זה הרגיש יציאה עם חבר טוב. וכשזאין וקלייר הכירו אותו הם פשוט אהבו אותו. בכל אופן המצב הפך למביך , דיברנו על זה ששום דבר לא קורה וזהו. לא חשבתי שאמשיך לראות אותו״
״הו...״ הוא פלט ונראה תמים ״חטאתם בנשיקה ?״ שאל בשקט ונראה נבוך.
״אפילו לא התנשקנו ! רואה ? זה שום דבר״ אמרתי והוא חייך חיוך קטן ״אני לא מנשק בדייט ראשון״
״אתה ג׳נטלמן טהור״ הוא אמר וזה גרם לי לגחך ״קדימה הארי , קח אותי הביתה.״
״כרצונך״.