Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 66

התעוררתי מקולו של הארי , פקחתי את עיניי וראיתי שהוא עומד ממול החלון ומדבר בטלפון , העביר את אצבעותיו בשיערו
״לעזעזל היא לא יכלה להתאפק ?״ שמעתי אותו שואל. התיישבתי והעפתי את השמיכה ממני , הוא כנראה שמע והסתובב , מיד חייך בהתרגשות ״אחותי ילדה !״
״מה ?״ שאלתי בבלבול , על מה הוא מדבר ?
״יש לה תינוק ! היא ילדה היום בבוקר !״ הוא קרא בהתרגשות ואז הביט בנקודה באוויר ״לא אמא דיברתי עם לואי״ הוא אמר ״טוב... אדבר איתך מאוחר יותר״ קולו דעך ואז ניתק את הטלפון וצעד אליי ״אני לא מאמין שהיא ילדה , כלכך חיכיתי לזה...״
״אני מרגיש שהרסתי לך את הרגע שכלכך חיכית לו״ אמרתי והוא צחק , הוא התיישב לידי במיטה והביט בי
״לא הרסת שום דבר אידיוט״ אמר , חייכתי והורדתי את ראשי ״איך ישנת ?״
״ממש טוב״ אמרתי , הוא התקרב ונישק את שפתיי לפני שחזר למקומו
״טוב לשמוע״ אמר ״בערב אנחנו צריכים להיות במוזיאון״
״שכחתי מזה לגמרי...״ פלטתי והתרסקתי חזרה על המיטה בעיניים עצומות , שמעתי אותו צוחק ואז נשכב מאחורי גופי , ידו על אגני והוא נישק את כתפי , התקרב בזרם של נשיקות לצוואר שלי וזה גרם לי לחייך ולצמרמורת לזחול בגופי , הסתובבתי אליו ונישקתי אותו ״אני אוהב להתעורר איתך בלי להילחץ מה השעה ולאן אני אמור להגיע ו... אני לא יודע. אף פעם לא היה לנו בוקר רגוע.״
״נכון״ הוא אמר בקול שקט ועמוק וליטף את פניי
״אז עד הערב הכנת לנו תוכנית ?״ שאלתי וזקפתי את גבותיי. הוא כחכך בגרונו והתיישב
״אנחנו נרד לקומת האוכל בשביל ארוחת בוקר משביעה. לאחר מכן...״ הוא עצר וסקר עם עיניו את החדר של בית המלון , החדר די יפה למען האמת , קיבלנו אותו מהתחרות גם לארבעת הימים.
״אין לנו המשך יום ?״ שאלתי וקימטתי את גבותיי לצדדים
״רגע״ הוא הרים אצבע , נראה חושב עד שפלט אנחה והסתכל עליי ״אין לנו המשך יום.״
״אבל תמיד יש לך תוכניות״ אמרתי , קמתי מהמיטה ורק אז נזכרתי שאני לבוש רק בבוקסר , זו הפעם הראשונה שישנתי בבוקסר בלבד ובנוסף זה היה עם מישהו. הסתכלתי עליו וראיתי שסקר את גופי במהירות , תהיתי לעצמי מה דעותיו עליי , רציתי להיות מושלם בעיניו.
״נרד לאכול ומשם נחשוב על משהו״ אמר וקם , הוא פתח את המזוודה שלו ולקח בגדים ללבוש , אני כלכך מתרגש ! זו תהיה ארוחת הבוקר הראשונה שלנו בצרפת.

***

לקחתי גבינה ושתי פרוסות לחם , סלט ירקות וחביתה קטנה. זה היה מוזר בשבילי לאכול כך , בנוסף לא אתפלל לישו. עקבתי אחר הארי לשולחן שלנו והתיישבתי מולו , שיערו אסוף והוא לובש חולצה שחורה , השרירים שלו בלטו והוא נראה כה מושך. מדוע לא הבאתי את המצלמה עכשיו ?! נשכתי את שפתיי והורדתי את ראשי , זה לא הולם לבהות במישהו... אבל הוא החבר שלי , מותר לי. הסתכלתי עליו חזרה וחשתי את לבי הולם בחוזקה , הוא אכל מהסלט ונראה שחושב על משהו , אני מאוד מקווה שהוא לא סופר כמה חתיכות של מלפפונים יש בפנים.
״שכחנו לקחת שתייה״ אמר והתכוון לקום אך עצרתי בעדו
״אני אביא״ אמרתי וקמתי לפניו , הלכתי לדלפק וראיתי מישהי פנויה אז הלכתי אליה ״תסלחי לי !״
״כן״ היא ניגשה אליי בחיוך
״אוכל לקבל שתי בקבוקי מים ?״ שאלתי והיא הנהנה בחיוך , הסתובבה כנראה ללכת להביא לי ואני המתנתי , נשענתי על דלפק העץ והורדתי את מבטי
״לואי ?״ שמעתי קול ולבי נחת , רק הידיעה שמישהו שמכיר אותי ראה אותי כרגע , בצרפת ! הסתובבתי באיטיות וראיתי את הנזירה נג׳דידה ! רק שלא לבשה את בגדי הנזירה שלה היא לבשה שמלה שחורה צמודה , שיערה החום חלק וארוך והיא מאופרת בצורה עדינה ויפהיפייה.
״נג׳דידה !״ קראתי בחיוך רחב וחיבקתי אותה חזק אך כשנזכרתי שהיא נזירה וזה לא הולם לחבק נשים התרחקתי , ואז חיבקתי אותה שוב כי זה שטויית ״איזה צליבה מוחית...״ מלמלתי
״מה לכל הרוחות אתה עושה פה ?״ היא שאלה והסתכלה עליי בחיוך , איך פגשתי בה כך ?! אני אוהב אותה כלכך ! לא ראיתי אותה שנה !
״פרשתי מחיי הנזירות״ סיפרה. זה די מובן. ״מה איתך ? צרפת ? אלוהים זה סימן מציצה שם ?״ הצביעה על הצוואר שלי וגרמה לי להאדים , עד כמה הדבר הזה בולט אם העירו לי פעם שנייה ?! זה מביך. הוא בקושי מנשק אותי שם. ״לואי מה לעזעזל... זה לא אתה״ היא החלה לצחוק ״יש לנו שיחה ארוכה לנהל.״ אמרתי והנהנתי בהסכמה. ניגשתי לדלפק לקחת את בקבוקי המים שלי ואז הסתובבתי אליה.
״לפני הכל אני מוכרח לומר משהו״ אמרתי בשקט ולקחתי נשימה עמוקה
״בטח , תדבר״
״רק אל תראי אותי בצורה שונה״ ביקשתי
״בחייך לואי...״ היא גיחכה ושילבה ידיים
״זה הולך להפתיע אותך״ הזהרתי והיא משכה בכתפיה. ״אני גיי״
״איפה ההפתעה פה ?״ היא גיחכה וטפחה על כתפי ״בחייך הנזירות תמיד דיברו על זה-״
״נג׳דידה !״ קטעתי אותה במבוכה והסתרתי את פניי ״את רצינית ?״
״כן !״ אמרה וחיוך על פניה ״זה שמועה שמתורצצת בכל הכנסייה , האם הבן של הכומר גיי ?״
״למה כולם מדברים עליי ? גסי רוח״ גלגלתי את עיניי ״אנחנו מוכרחים לשוחח. הו ! אכיר לך את החבר שלי !״
״יש לך חבר ?! זה מתוק לואי״ היא אמרה
״תצטרפי אלינו לשולחן״ אמרתי והצבעתי לשולחן שלנו , הארי הסתכל עלינו והבעתו הרצינית נראתה מאיימת אבל הוא מדהים.
״אקרא רק לטרבר״ אמרה והחיוך שלי ירד
״רגע... טרבר מהכנסייה טרבר ?״ שאלתי והיא הנהנה. ״מה... אתם יחד ?״
״כבר שנתיים. פגשתי אותו יום אחד ודיברנו , אתה יודע...״ אמרה בחיוך מבוייש
״זה נחמד״ אמרתי בבלבול. נג׳דידה וטרבר ? מי היה מאמין ? ״אחכה לך בשולחן״ אמרתי לפני שהמשכתי לשולחן שלי ושל הארי , ישבתי לידו ומשכתי את הצלחת שלי אליי
״למה אתה לא מולי ? מי זאת ? היא חיבקה אותך״ הוא אמר במהירות. צחקתי והסתכלתי עליו
״זו נג׳דידה״ אמרתי בחיוך והוא הוריד גבה והסתכל עליה
״היא לא נזירה״ אמר בבלבול
״כן היא-״
״והיא יפה״ אמר.
״איך דמיינת אותה ?״ שאלתי , הוא משך בכתפיו
״זקנה״ אמר בפשטות.
״לא , נג׳דידה היום בת עשרים ושלוש אני חושב״ אמרתי ״היא פרשה מחיי הנזירות , והיא מאוד הופתעה כשאמרתי שאני גיי״ אמרתי. הוא גלגל את עיניו ועיקם את ראשו. נאנחתי , הוא לא מאמין לי ״טוב אז היא לא...״
״מי הבחור שאיתה ?״ הארי שאל בבלבול , סיבבתי את ראשי וראיתי את טרבר , בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא היה צעיר יותר. לא שעכשיו הוא נראה מבוגר אבל משהו אצלו כן נראה בוגר מדי.
״זה טרבר״ אמרתי בקול שקט , הארי זקף את גבותיו
״טרבר מהכנסייה טרבר ?״ הוא שאל.
״כן-״
״טרבר שנמשכת אליו לראשונה טרבר ?״ שאל והנהנתי ״טוב , הוא סטרייט״ הארי אמר בשקט לעצמו , גיחכתי והתקרבתי אליו. ראיתי את נג׳דידה וטרבר מתקרבים והם התיישבו מולנו בחיוך
״לואי , היי לא ראיתי אותך שנים״ טרבר אמר בנימוס
״כן...״ אמרתי בחיוך קטן ״תכירו זה הארי , החבר שלי״
״החבר שלו.״ הארי הדגיש
״אתה מהכנסייה הארי ?״ נג׳דידה שאלה בזמן שאכלה מהאוכל שלה
״לא״ הארי אמר והסתכל עליי בבלבול
״אמ... הארי משכונת הכופרים״ הסברתי ולפי מבטם הם הבינו , אבל הארי רק הסתכל על כולנו
״אז טרבר , בן כמה אתה ?״ הארי שאל. גלגלתי אליו את עיניי , אני מאוד מקווה שהוא לא מקנא.
״עשרים ושש״ טרבר ענה , זה מאוד מבוגר.
״אני עשרים ואחד... עוד מעט עשרים ושתיים ! עוד ארבע שנים עשרים ושש גם״ הארי אמר וזה גרם לכולם לצחוק. החלקתי את ידי מתחת לשולחן והנחתי על הירך שלו , מעשה לא הולם במיוחד לא באמצע ארוחה אבל לא נגעתי בו בצורה מינית , רק הנחתי את ידי בירך שלו לסמן לו להירגע.
״מה אתם עושים בצרפת ?״ נג׳דידה שאלה והסתכלה עליי במיוחד ״מה עם אבא שלך ? עדיין קשוח ?״
״כמובן״ אמרתי בחצי חיוך
״רוברט הזה... ומה עם מייקל ?״
״הוא עזב את הבית״ אמרתי בעצב ״הוא והארי שותפים למען האמת״
״זה נחמד. ככה אתה יכול לבקר את אחיך ואת החבר שלך באותו הזמן״ נג׳דידה אמרה
״מייקל לא יודע שאנחנו זוג״ אמרתי ״גם אבא לא. זה מסובך...״
״ברור שזה מסובך , המשפחה שלך לא תקבל את זה״ נג׳דידה אמרה
״למה לעזעזל את אומרת לו את זה ?!״ הארי שאל בכעס
״כי היא מכירה אותם״ אמרתי לו במהירות. אני לא חושב שהארי באמת יכול להבין מה זה משפחה דתית.
״אז מה אתם עושים פה ? ברחתם מהמשפחה או משהו ?״ נג׳דידה שאלה
״זכינו בתחרות צילום. צילמתי וזכיתי והצילומים שלי יופיעו הערב במוזיאון״ סיפרתי בחיוך ״אתם יכולים לבוא , אתן לכם את כתובת המוזיאון זה יהיה נחמד לפגוש אותכם שם״
״נשמח להגיע״ נג׳דידה אמרה בחיוך נחמד
״כן , יהיה נחמד. אני אוהב אומנות״ טרבר אמר
״נהדר״ אמרתי.
״מה תכננתם עוד לעשות פה ?״ נג׳דידה שאלה , הסתכלתי על הארי והוא עליי באותו זמן
״היום לא ממש חשבנו״ הארי אמר
״אז תצטרפו אלינו ! אנחנו הולכים לטייל בעיר , זה יהיה נחמד״ נג׳דידה הציעה.
״זה יכול להיות נהדר !״ קראתי בהסכמה , הסתכלתי על הארי שחייך בנימוס. אז אחרי הכל מצאנו לנו מה לעשות , איזה נהדר ! זו ארוחת הבוקר הראשונה שלי עם נג׳דידה וטרבר בצרפת ! וארוחת הבוקר הראשונה עם הארי כמובן , זה מרגש !

_________

הודעה לקוראות הצדיקות ☝️
יש עליי עומס ענק אז החלטתי לעזוב את הסיפור תדמיינו המשך עם הדמיון המפותח שלכן.
סתם לא זאת לא ההודעה שלי.
אני מוחקת את הסיפור.
סתם סתם 😅😅
אז אני כותבת כבר תשע חודשים ברצף בלי הפסקה ומעלה כל יום פרק וואלק לא מתאים ☝️
קשה 😫
אז החלטתי בפה שני להעלות שלוש פרקים בשבוע
ימי ראשון שלישי וחמישי.
תשמרו תשבת לקודשה 😎❤️
אמ כן אז זהו זה✋
נשוחח 😏👋