Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 73

נק׳ מבט לואי:

עמדתי בצד והסתכלתי על הארי מצייר את הגראפיטי , קלייר צוחקת עם ג׳ייקוב ונראה שהם מציירים יחד וזאין די רחוק מכולם. המקום חשוך ומפחיד , הם תמיד מחפשים את המקומות הכי בודדים בשביל שלא ימצאו אותם. כשאני פה בחוץ בשעה מאוחרת של הלילה אני תוהה לעצמי מה עם המשפחה שלי. אם הם כועסים , מה קורה מאז הפגישה האחרונה שלי איתם. אני לא רגיל לישון במקום אחר אם כי אני מעדיף כרגע כך כי נחמד לי עם הארי , הוא העיר אותי אתמול עם פרחים צהובים והוא לא יודע כמה אני אוהב את זה. לעומת אתמול היום התעוררתי בצעקות , שזה לא נחמד. הוא כועס עליי , למרות שהוא אומר שהכל בסדר הוא כועס , שמעתי אותו מדבר עם כולם קודם וזה די מלחיץ אותי. זה כאילו הוא מתכנן מתקפה על מישהו , כמו מאפיה. אבל הארי לא אלים... אני מקווה. בדרך כלל הוא מפנה את כל תשומת לבו אליי אבל כרגע הוא רק מצייר. הצצתי לציור שלו וזה נראה כמו מפלצת שנחנקת מסכין שנעוץ בגרונה ודם נוזל מעיניה הגדולות. בלעתי רוק , אני מקווה שהכל בסדר. כשביקרנו אצל ג׳מה הוא התנהג בסדר , אני לא יודע... אני לא רוצה שייכעס עליי.
״לואי בוא תצטרף אלינו !״ קלייר קראה בחיוך
״זה בסדר״ אמרתי בחיוך קטן והסתכלתי חזרה על הארי וראיתי שהוא מביט בי , הוא סימן לי עם ראשו לבוא ולבי החסיר פעימה , שיחררתי נשימה וצעדתי אליו
״הכל בסדר ?״ שאל בשקט , הרמתי את מבטי אליו ושלחתי חיוך קטן
״כן״ השבתי בשקט וגירדתי בקצה אפי , בלעתי רוק ושילבתי את זרועותיי , הוא בהה בי.
״מה קרה ?״ שאל
״א-אמרתי שהכל בסדר״ אמרתי
״אתה משקר. קדימה לואי מה קרה ?״ הוא שאל. ליקקתי את שפתיי לפני שנשכתי
״אתה כועס עליי ?״ שאלתי בקול חלש ונשענתי עם כתפי נגד החומה , הסתכלתי עליו בזהירות , אולי זה לא הרגע לבצע את השיחה הזו ? אני נשמע אידיוט כשאני שואל דבר כזה ? הוא פשוט נראה כועס.
״אולי... קצת״ מלמל והייתי מופתע שהיה כנה
״מה ? למה ?״ שאלתי במהירות
״כי בגללך אני חתום על חוזה מזויין שמנסה להרוס לי את החיים״ אמר , הוא כרגע כועס.
״אתה לא יכול להאשים אותי על זה שחתמתי עליו-״
״היית אמור לקרוא לפני״ קטע אותי
״זה לא אשמתי ! אני התרגשתי באותו רגע ואתה תמכת בי !״ אמרתי והרגשתי דמעות עולות בגרוני ״כשיצאתי לתת לך לחתום אתה יכולת לקרוא״
״אמרת לי שזה על הסכמת מכירת התמונות-״
״והם אמרו לי אותו דבר !״ קטעתי אותו , ראיתי מאחוריו את כולם מסתכלים עלינו וחשתי מובך לריב כך לידם. השפלתי את מבטי , אני לא מאמין שהוא באמת כועס על זה. האוליבר הזה היה נחמד כשפגשתי בו , אני לא מבין מה הבעיה.
״לעזעל. אני מצטער״ אמר לבסוף ומשך אותי בהפתעה לחיקו , הוא חיבק אותי ואני כרכתי את זרועותיי מסביב גופו. הוא נישק לראשי וליטף את שיערי ״אני מצטער... פשוט נשכח מהחוזה הזה.״ אמר והסתכל עליי , הנהנתי והוא חייך וליטף את פניי , לבי הלם בחוזקה ״זה סיבה מטופשת לריב״
״נכון״ הסכמתי איתו. עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי את שפתיו ״אני מצטער שלא קראתי לפני״
״כן , מאוחר מדי״ פלט
״הארי...״ גלגלתי את עיניי
״הכוונה היא שזה בסדר״ אמר וחייך , כמובן שזה לא בסדר אבל לעכשיו ניקינו את האווירה בינינו קצת.
״זה בסדר...״ שמעתי מאחוריו את קלייר והארי הסתובב לראות אותה ״מה ? ציפינו לריב , מה לעזעזל הרגע קרה פה ?״
״הארי נקבה...״ זאין אמר תוך כדי שהמשיך לצייר את הגראפיטי. מדוע ציפו לריב ?
״לכו תזדיינו״ הארי אמר. הידקתי את שפתיי והשפלתי את מבטי. ״תצייר איתי״ אמר ומיד הסתכלתי עליו בבלבול.
״לא , אני רק אהרוס את הציור שלך״ אמרתי , הוא גיחך והושיט לי את הספריי
״קדימה לואי״ אמר , הוא רציני ?!
״אני לא יודע לצייר. אמשיך לצפות מהצד״ אמרתי ולקחתי צד לאחור , הוא זקף את גבותיו והסתכל עליי
״בטוח ?״ שאל
״כן כן תמשיך״ אמרתי. הוא התרכז חזרה בציור ואהבתי את המבט המרוכז הזה שלו , רציתי לצלם אותו כלכך... מדוע לא הבאתי את המצלמה ? לפתע הטלפון שלי צלצל והוצאתי אותו במהירות מהכיס , מאז המריבה שלי עם המשפחה לא קיבלתי שיחת טלפון מהם. הסתכלתי למסך וזה היה מייקל.
״הלו ?״ עניתי בקול שקט וראיתי שהארי מביט בי בבלבול
״איפה אתה לעזעזל ?״ שאל בקול מאופק. אח ארור , לא הסכים לי להישאר בביתו אז נגרום לו לדאוג.
״זה לא עניינך-״
״לואי אני אכסח אותך !״ הוא קטע אותי , גלגלתי את עיניי
״אני לא מדבר איתך״ אמרתי
״חזרנו לגיל שש ?! איפה אתה ?!״ שאל בקול רם , הוא בטח מת מדאגה.
״ישן אצל חבר״ מלמלתי
״מי ? אני בא אליך ואתה חוזר הביתה״ קבע.
״אתה לא תמצא אותי״ אמרתי בחיוך
״תפסיק להתנהג כמו ילד״ הוא אמר ״אתה חתיכת אידיוט לואי.״
״ואתה גס רוח״ אמרתי חזרה ״אם היית נותן לי להישאר בביתך אז אולי הייתי נמצא איתך כרגע״
״אז תבוא , אני מסכים לך-״
״מאוחר מדי !״ אמרתי בכעס לטלפון ״אני ישן אצל החבר שלי״
״המה שלך ?״ שאל כמעט ללא קול ״חבר ?! אתה לא יכול לצאת עם מישהו אתה חוטא !״
״ממתי אכפת לך ?״ שאלתי
״אתה חוטא לואי זה לא טוב ! תפסיק להיות כלכך אטום לעזעזל ! תעזוב את החבר הזה ולך לכנסייה-״
״לא !״ קטעתי אותו
״תתוודה על חטאיך ו-״ ניתקתי את השיחה , הוא מדבר כמו אבא.
״מי זה היה ?״ הארי שאל ונראה סקרן
״מייקל״ אמרתי ובלעתי רוק ״הוא אמר לי לעזוב את החבר שלי וללכת לכנסייה... שזה חטא ו... להתוודות על חטאיי״
״מייקל ?״ הארי גיחך ״הוא שונא את הדת״
״הוא לא שונא הוא פשוט לא דתי״ הסברתי. ישו לא כועס עליי נכון ? אני לא מרבה לחשוב על הדת לאחרונה ״מה אם קרה משהו ?״ שאלתי בדאגה.
״אולי רק נלחץ מזה שיש לך חבר״ הארי אמר , חייכתי ומשכתי בכתפיי ״אתה תעזוב את החבר שלך ?״ שאל בהתגרות וזה גרם לי לצחוק , כרכתי את זרועותיי מסביב הצוואר שלו ונישקתי נשיקה קטנה לשפתיו
״לא״ לחשתי. הוא חייך וליטף את פניי
״אתה חוטא״ לחש וזה גרם לי לצחוק , הוא אידיוט. הוא נישק את שפתיי ופילס עם הלשון שלו את דרכו בין שפתיי , ידו החליקה בגבי והמגע שלו היה כה רך שרציתי לחוש בו כלכך ולהיות מוגן. תחבתי את אצבעותיי בשיערו והרגשתי את היד שלו על הישבן שלי , לבי החסיר פעימה ובטני התהפכה
״לא בפומבי״ לחשתי נגד שפתיו , הוא העלה את ידו לגבי התחתון והקריב את גופי כנגד שלו , חייכתי ונישקתי את שפתין חזרה.
אז מה אם אני חוטא ? אני לא מתכנן להתנזר או משהו.