Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 18

נכנסתי הביתה עם פיזי ולוטי , אני מקורקע כפי שפיזי אמרה אתמול בשיחת הטלפון. אבא ואמא התאכזבו מאוד , והרגשתי מאוד רע שאכזבתי אותם. שלוטי הלכה לחדרה , פיזי אחזה בכתפיי בחיוך
״אז איך היה אתמול ?״ היא שאלה במהירות , שפתיי נפרדו והמילים נתקעו בגרוני
״שיחקנו באולינג״ אמרתי בשקט ובתמימות , החיוך שלה ירד באיטיות וקימטה את אפה
״ב-באולינג ?״ שאלה , מה היא חשבה שעשינו לכל הרוחות ?
״אלא מה ?״ שאלתי
״שום דבר״ אמרה והרימה את ידיה בכניעה ״הוא נראה בחור נחמד״
״הוא לא אוהב את התיאור הזה״ אמרתי בחיוך קטן , עקפתי אותה אל החדר שלי , ניסיתי לזרוק רעיונות לגבי הריתוק , משהו שיסיח את דעתי מזה. שנכנסתי לתוך החדר צרחתי אך מיהרתי להתאפס על עצמי ולנסות להירגע , סגרתי אחריי את הדלת
״אתה צורח כמו בחורה״ הארי צחק , הוא יושב במיטה שלי ונראה כה רגוע ו... מה... החלון פתוח אז הנחתי שמשם הוא בא , אבל...
״מה אתה עושה פה ?!״ כעסתי בשקט , מזל שהאל אוהב אותי , אחרת הייתי מת מהתקף לב
״לואי הכל בסדר ?״ פיזי שאלה מבחוץ , נשמתי עמוק
״כן , רק מקק״ אמרתי. הסתכלתי על הארי שבדיוק קם מהמיטה , הלבוש השחור שלו גורם לו להיראות מסוכן ואפל
״איפה לעזעזל היית ?״ הוא שאל. הוא מתנהג בצורה טבעית , כאילו לפרוץ לי לחדר דרך החלון זה נורמלי לגמרי. זה מה שלא טוב בקומת קרקע , אלוהים אדירים
״ה-הארי אתה לא יכול פשוט ל...״ שיחררתי אנחה ״להיכנס לחדרי מתי שתרצה״
״אתה לא ענית לטלפון״ הוא אמר
״אני לא לוקח לכנסייה את הטלפון״ אמרתי וגירדתי בעורף תוך כדי ״זו לא סיבה גם״
״בחייך אני לא עשיתי שום דבר״ הוא אמר , לפתע הסתכל על הקיר וחייך , צמצמתי את עיניי וגם אני הסתכלתי על הקיר , התמונה של ישו , הוא צייר לו משקפיים ! רציתי לכעוס עליו כרגע אבל לא רציתי שמישהו ישמע אותי מבחוץ כרגע
״זה נורא״ פלטתי , כי זה כל מה שיכולתי לעשות כרגע
״זה מחמיא לו״ הארי אמר תוך כדי שקם מהמיטה , חייכתי והשפלתי את מבטי , ישו יכעס מזה שאני צוחק על זה ״בכל אופן אנחנו הולכים״
״אתה אפילו לא שאלת...״ אמרתי וקימטתי את גבותיי לצדדים בחוסר נוחות ״אתה קצת גס רוח הארי״
״למה ?״ הוא שאל ועל פניו הבעה מבולבלת , חייכתי והסטתי את מבטי , הוא פורץ לחדר שלי ומצייר לישו משקפיים , זה גס רוח. לפתע הטלפון שלו צלצל , הוא הסתכל על המסך , על השם שהצלחתי לקרוא , קלייר. אך ניתק. תהיתי למה לא ענה לה אבל לא רציתי לחדור לפרטיות שלו
״למה לא ענית ?״ לא שלטתי בעצמי. עצמתי את עיניי בחרטה ושיחררתי נשימה רכה
״היא רוצה לבלות איתי״ הוא אמר
״אתה יכול ללכת אליה״ אמרתי לו בחיוך
״אני לא חיכיתי לרשות ממך״ הוא גיחך בזלזול וזה גרם לי להוריד את החיוך
״אבל אתה לא עושה דבר. חוץ מזה זה לא שהבטחת לי״ אמרתי בשקט , הוא הסתובב לחלון שגבו מופנה אליי , אבל הוא לא יצא , הוא רק נשען על עדן החלון. לשנייה קצרה נתתי לעצמי להביט בגב הרחב שלו , הוא נראה כה טהור אבל אני לא בטוח שזה נכון
״אנחנו הולכים ליהנות לואי״ הוא אמר בשקט , זה הרגיש לי רגע מותח בגלל השקט , בגלל שאני חש בלבי שמשתגע ובגלל שאני יוצא מדעתי לידו
״באולינג ?״ צמצמתי עין אחת. הוא גיחך וסיבב את מבטו אליי
״גראפיטי-״
״לא !״ קטעתי אותו וזה גרם לו לצעוד אליי ״ז-זה לא חוקי !״
״למי אכפת ?״ הוא שאל באדישות , מדוע הוא מנסה לבלות איתי זמן ? מישהו משלם לו על זה ? מה אם זה התערבות ?
״למה אתה בכלל עושה את הגראפיטי המגוחך הזה ?״ שאלתי בזמן שהתהלכתי בחדר , כשהבחנתי שהוא מביט בי זקפתי את גבותיי בתמימות , הרגשתי שזה היה משפט גס רוח אולי
״כי אני אוהב את זה״ הוא אמר ונשמע כועס , בלעתי רוק והשפלתי את מבטי ״אולי בשבילך זה סתם השחתה של הרחוב אבל בשבילי זה אומנות״
אולי לא באמת חשבתי על כמה שזה חשוב לו , כי נראה שזה באמת חשוב לו ״אני מצטער״ אמרתי בשקט
״תשתוק זה בסדר״ הוא אמר. חייכתי והתבוננתי בו ״עכשיו נצא״
״השעה שמונה בערב-״
״זה לא מאוחר״ הוא קטע אותי , נראה כלכך רגוע ומוכן לצאת לדרך
״אני מקורקע״ אמרתי עם אנחה
״אל תגיד לי שאתה רציני״ הוא פלט
״כמובן שאני רציני״ משכתי בכתפיי והשפלתי את מבטי , אני לא אחד שבורח מהבית דרך החלון
״אתה בן פאקינג תשע עשרה״ הוא אמר באיטיות ״ותביט בי. תפסיק להוריד את הראש״
״מצטער״ לחשתי בזמן שהרמתי את ראשי והסתכלתי עליו , נשמתי עמוק ושיחררתי מהאף , לבי הלם בחוזקה
״אתה בא איתי , אמרתי לך שאני לא מקבל ממך לא״ הוא אמר והמשפט הזה גרם לי לחוש צמרמורת , הוא נשמע שולט בי , וכך הרגשתי.
״אני לא רוצה להיות עם כל חבריך כרגע אני עייף ו-״
״זה רק אני ואתה״ הוא קטע אותי , נשימתי נעצרה והרגשתי שהחוורתי לרגע. רק אני והוא ? חייכתי חיוך קטן בזמן שהסטתי את מבטי
״מה אנחנו מתכוונים לעשות ?״ שאלתי , רק לסקרנות.
״לצייר , מה עוד ?״ שאל , חייכתי ושיחררתי נשימה
״אבל אני מרותק...״ אמרתי בלי להביט בו
״בחייך לואי...״ הוא לחש וקולו נשמע כה צרוד ומגרה , צמרמורת התפשטה בגופי , בלעתי רוק והסתכלתי עליו. הוא עיקם את פיו לחיוך מזמין ״אתה ילד גדול״
״אני לא יכול״ נאנחתי בתבוסה , הוא גלגל את עיניו
״אתה באמת מתכוון לתת להורים שלך לשלוט בחיים שלך ?״ הוא שאל , נראה שרק מנסה לשבור אותי.
״אתה מוכרח להבין שאני לא כמוך. אני לא יכול לעשות מה שבא לי , אני בחצי התנזרות-״
״מה לעזעזל קשור ההתנזרות ?!״ הוא קטע אותי ״ומה חצי ?״
״אני עדיין לא נזיר , אבל אני מתנהג כך לפחות״ אמרתי בזהירות. זה הרגיש שרק הזכרתי את זה לעצמי. השהות איתו גורם לי להתבלבל
״אלוהים״ הוא פלט וזה גרם לי לחייך
״כולם צריכים את האל-״
״תשתוק״ הוא נאנח , הורדתי את החיוך בבלבול ״אתה כלכך מסובך״
״אתה מסובך״ אמרתי בחזרה ומשום מה הוא גיחך
״לעזעזל...״ קולו היה חלש , הוא הסתכל מסביב לחדר , נאנח. הוא שלף את קופסאת הסיגריות מהכיס ומיד נרתעתי
״אל תעשן״ אמרתי במהירות
״רק אחת״ הוא אמר בזמן שהתעלם ממני והדליק את הסיגריה
״הארי לא !״ צעקתי לפני שמישהו יריח את התועבה הזו , הוא שאף מזה עמוק ואז הסתכל עליי עם זוג עיניו הירוקות , העשן נפלט מבין שפתיו , לבי הלם בחוזקה , כמעט לא מצמצתי כשהבטתי בו , לא רציתי לפספס רגע
״לואי ?!״ שמעתי מבחוץ את קולה של אמא שהקפיץ אותי מבהלה , הארי פלט קללה בשקט ומיהר לחלון בזמן שאני רק מביט מסביב בלחץ עד שהדלת נפתחה ואמא עמדה שם , ליבי צנח. סיבבתי את ראשי וכשראיתי שהארי לא פה חשתי הקלה
״אלוהים ישו״ אמא אמרה בלחץ ולא הבנתי מדוע
״אמא״ לחשתי בבלבול , היא הרימה את הסיגריה מהרצפה ופלטה קולות
״אלוהים הילד הטהור שלי נהרס !״ היא צעקה ומלמלה דברים ״אלוהים אלוהים אלוהים-״
״אמא אני לא !״ מיהרתי לצעוק , נשימותיה מואצות , היא צמצמה את גבותיה והביטה בי , הסתכלה לתוך עיניי וידעתי שניסתה למצוא סימן לאם אני משקר
״אז מה זו הסיגריה הדולקת הזו ?״ היא שאלה והרימה את זה באוויר , המילים נתקעו בגרוני , לא יכולתי להביא תירוץ או סיבה כלשהי , לא עשיתי דבר , רק השפלתי את מבטי.
אשם על פשע שלא ביצעתי.