Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 87

אכלתי מהפירה חסר הטעם שהיה בצלחת שלי , זה בערך מה שאנחנו אכלנו כל השבוע. הסתכלתי על הנזירים מסביבי , כולם לבושים בשחור כמו מלאך המוות , הם כה שקטים. החיים שלהם רייקנים , אני יודע שלחלקם יש ילדים , אני יודע שרוב הנזירים חטאו בעבר , הם לא צדיקים כפי שתמיד חשבתי. תמיד ניסיתי להיות הבחור המושלם , עושה הכל הכי טוב בלי מעשה רע אחד , נתתי כבוד לכל אחד , אבא עדיין לא היה גאה בי. עכשיו אני כמעט נזיר כמו כולם פה , והוא אפילו לא מדבר אליי כשאני בכנסייה. הרמתי את ראשי וראיתי שחלקם סיימו לאכול אך חיכו שכולם יסיימו , לא רציתי לאכול , אני עייף מפירה.
״לואי , אתה אחראי על הכלים״ אב המנזר אמר גורם לי לזקוף את גבותיי בבלבול
״אבל... שטפתי בוקר וצהריים״ אמרתי ולבי התכווץ , הם מנצלים את זה שאני חדש ? עשיתי פה יותר מדי ! נתנו לי לנקות פסלים של ישו ותמונות , השקיתי פרחים , שתלתי גם , שטפתי חלק מהמנזר ועשיתי יותר מזה !
״אז מה ?״ הוא שאל , התכוונתי לומר משהו אך לא רציתי להתחצף אליו ועוד בפני כולם , השפלתי את מבטי והנהנתי. גסי רוח.
כשכולם סיימו לאכול הם קמו מהמושבים אבל אני נשארתי לשבת. נהדר... הכלים האלה יימשכו כל הלילה. הם אמרו לאחד השני לילה טוב ולגמרי התעלמו ממני , יש להם משהו נגדי ? הם לא חברותיים. כשנותרתי לבד במטבח קמתי ואספתי את הצלחות שבהם כולם אכלו , אני לא מבין למה הם לא שמו אותם בכיור. נשמתי עמוק לפני שהסתובבתי לכיור עם ערימת הצלחות שבידי , פתחתי את הברז והתחלתי בשטיפה. כלכך שקט פה , המנזר גם די מפחיד בלילה , ישו בכל מקום , כתמונה , כפסל , זה פשוט מוציא אותי מדעתי. תזכרות לעצמי , לזרוק את התמונה של ישו עם המשקפיים שבחדר שלי. פיהקתי בעייפות אך הייתי מוכרח להמשיך בכלים , הלב שלי התכווץ , המקום הזה מכניס אותי לדיכאון. בעבר חשבתי שלהתנזר יהיה טוב בשבילי , אבל מה אם אני עצוב כי כרגע זה לא מה שאני באמת רוצה ? בעבר היה בראשי להתפלל לישו ולהיות צדיק. היום מה שבראש שלי זה מישהו שהוא לא ישו , לעולם לא חשבתי על מישהו כלכך הרבה , אני כמו משוגע אליו. גם היום הוא לא התקשר , התביישתי להתקשר בעצמי וזה כלכך דפוק. אני מפחד מדחייה. אני יודע שלהארי יש אופי מדהים , הוא כלכך טוב , אבל מה אם הוא מצא מישהו אחר להביא לו פרחים צהובים ? אני פה שבוע כבר , אני יוצא מדעתי... סגרתי את הברז תוך כדי שפיהקתי , אלך לישון ואמשיך את הכלים מחר בבוקר. ניגבתי את כפות ידיי הרטובות ואז יצאתי מהמטבח לכיוון החדרים , ריק וחשוך , זה כלכך מפחיד. המשכתי לחדר האחרון שבו אני נמצא , נכנסתי ומיד סגרתי אחריי את הדלת , פשטתי את בגדי הנזיר , הם היו די בלתי נסבלים , לא יכולתי לישון איתם. לאחר מכן שנשארתי עם בוקסר בלבד נשכבתי במיטה מתחת לשמיכה ופניי ממול הקיר הלבן , החדר חשוך אך מבחוץ נכנס אור , אני עדיין מחכה להתרגל לזה. הלוואי שיכולתי לדעת מה מצפה לי בעתיד , רק לדעת דבר אחד , האם אהיה מאושר ? נשמתי עמוק ושיחררתי בזמן שעצמתי עיניים , נמאס לי לחשוב , אני מבולבל. לפתע שמעתי את ידית החדר נפתחת ולבי נחת , משכתי את השמיכה עד מעל כתפיי בשביל שלא יבחינו בזה שאני לבוש רק בבוקסר , פחדתי , אלוהים אדירים זה בטח אב המנזר , בטח הוא בא כי לא סיימתי את הכלים ! כשהדלת נסגרה הנחתי שהוא יצא אך שמעתי צעדים בתוך חדרי , אלוהים אדירים. לפתע המיטה שלי שקעה מעט כי מישהו התיישב בה , הייתי לחוץ כלכך , מה אם הנזיר מריס סיפר לכולם על הארי ועכשיו הם באו להרוג אותי ?!
״אני יודע שאתה לא ישן״ לחש. לבי החסיר פעימה וכל גופי התעורר מחדש לצליל המוכר של קולו של הארי. הסתובבתי במהירות עם עיניי פעורות וחשתי את הדמעות עומדות בגרוני.
״מ-מה אתה עושה פה ?״ שאלתי בבלבול , לבי הלם בחוזקה כשעיניי הצטלבו בשלו
״אני פה כבר שעתיים מסתובב במנזר בתקווה שאף אחד לא ישים לב אליי״ הוא אמר בגיחוך ״אתה לא אמור להיות פה.״
״ה-הארי-״
״אני יודע , אני לא אמור לבוא ולומר את זה״ קטע אותי והניד בראשו , לבי התכווץ והדמעות עמדו בעיניי ״אני לא אמור לשנות את דעתך , מאז שהכרתי אותך רצית להיות נזיר , להיות שייך לדת ו... וכל מה שאני רציתי הוא שתהיה שייך לי. מחשבה אנוכית ומפגרת אבל אני לא יכול לואי... אני לא יכול לאבד אותך...״ קולו דעך ועיניו הבריקו , אלוהים אדירים.
״אני לא מאושר פה״ הודיתי בשקט בלי להביט בעיניו , פחדתי לבכות מולו , הוא יכול להוציא ממני המון רגשות
״תביט בי.״ הוא דרש ומיד הרמתי את מבטי אליו  ולבי הלם בחוזקה , מצאתי את פיסת האושר שלי בזוג עיניו , איבדתי את נשימתי וכל מערכותיי דלקו , הייתי חסר שליטה , מלא רצון שבער בגופי ושרף את איבריי. הסטתי מגופי את השמיכה וקמתי אליו עד שהטחתי את שפתיי כנגד שלו , ואני לא אחשיב את זה כחטא. לא... זה לא אמור להיות רע , אני לא עושה פשע אם אני אוהב אותו כלכך. אם זה חטא אני מוכן לחטוא כל הזמן. עמדתי עם ברכיי על המיטה והחזקתי בכתפיו , שפתיו נעות כנגד שלי בשלמות , ברעב , הייתי זקוק לו. תמיד אהיה. הוא אחז עם ידו בגבי התחתון ונמסרתי אליו. החלקתי את הלשון שלי בין שפתיו וקשרתי אותה עם שלו , תחבתי את אצבעותיי בתוך שיערו והידקתי לאגרוף. הוא נשכב מעליי באיטיות עד ששכבתי במיטה מתחתיו , קשרתי את זרועותיי מסביב הצוואר שלו ופישקתי את רגליי , שפתיו לא הרפו משלי , הוא הכוח שלי. החלקתי את ידיי בגבו עד שהגעתי לקצה החולצה שלו והעליתי אותה באיטיות אך נראה שהוא היה חסר סבלנות ופשט אותה ברגע , נישק את הצוואר שלי וזה גרם לגניחה חלשה להיפלט מסוף גרוני , דמי בער בעורקיי וגופי התכווץ במכה מענה אחת , הרגשתי את המתיחה בין רגליי שגרמה לדמי לזרום במהירות , הלשון שלו החליקה על העור שלי לפני שמצץ את הנקודה שהחלישה אותי
״הארי...״ נשמתי בשקט , הייתי חסר שליטה ומכור אליו. הוא עמד על ברכיו בין רגליי הפשוקות ופתח את כפתור הג׳ינס שלו , תוך כדי הביט בעיניי כאילו מבקש רשות , הנהנתי פעם אחת בהסכמה. אני מוכן להתמסר אליו בדרך גופנית ומינית , אני רוצה לתת לו לאהוב אותי. אני רוצה להיות שלו , אלוהים , אני רוצה אותו. הוא נשאר עם בוקסר והרכין בכדי לנשק את בטני התחתונה , סגרתי את פי בשביל לשמור על קולי רגוע , נשימותיי רעדו וחשתי שאני מתפרק , אך בו זמנית אהבתי את זה. הרגשתי שעומד לי חזק והדרך שבה נישק את בטני התחתונה רק הגביר את זה , הוא מתגרה בי. הוא תפס את הבוקסר שלי וחשתי את לחיי מאדימות מעט כשפשט אותם מגופי והשאיר אותי עירום לגמרי. רק שלו. אפילו לא הרגשתי נבוך להיות כך איתו , אני מסוגל להיות אמיתי איתו ובלי להישפט על דבר. כשהוא התכוון לפשוט את הבוקסר שלו הייתי מתוח ולחוץ , כפות ידיי מעט רעדו. כשפשט אותם לבי החסיר פעימה למראה הזה , פטריק נראה במיטבו. העליתי את עיניי אליו ולבי הלם בחוזקה , הוא נשכב מעליי ונישק את שפתיי ברכות ובתשוקה מעוררת חושים , פישקתי את רגליי בשביל שייקבל גישה אליי , עם יד אחת הוא העלה את הרגל שלי לאגנו ושפתיו נפרדו משלי באיטיות , החלקתי את ידיי לעורף שלו והרגשתי את איבר מינו נלחץ כנגד הישבן שלי ובאיטיות חדר אליי , ידעתי שאצטרך זמן להתרגל לתחושה הזו.
״ה-הארי״ נשימותיי רעדו , הוא חדר באיטיות גורם לי לעצום את עיניי , לחוש את הקריעה המענגת הזו והנפילה הקשה והמרסקת. נשכתי את שפתיי חזק כשחשתי בתנועתו הראשונה , נפלט לי גניחה רכה ומעונגת , אחזתי בגבו וניסיתי לקבל שליטה קטנה. הרגשתי את שפתיו משפשפות את הצוואר שלי לפני שנישק ברכות ונע באיטיות בתוכי גורם לגניחה שקטה להיפלט מגרוני , הוא החליק את ידו במורד הבטן שלי לאיבר מיני ושנגע בי גנחתי פעם נוספת בשקט , הוא נע באיטיות עם גופו מעל שלי , גורם לגוף שלי להגיב לשלו בשלמות
״ה-הארי״ גנחתי וסגרתי את פי בשביל להחזיק את קולי , הוא מצץ את העור שבצוואר שלי ושפשף עם ידו את איבר מיני , בטני התהפכה וגופי רעד מהתחושה הלא מוכרת הזו , הו אלוהים. ״כן הארי...״ גנחתי , עצמתי את עיניי והתרכזתי בתחושה , בדרך שבה גופי נע עם שלו כאחד. לבי פעם בחוזקה וחשמל שזרם בעורקיי התפרע בבית החזה שלי , נשימותיי רעדו ונקטעו בגרוני , כרגע זו הייתה החלטה שלי , לא הייתי צריך לחשוב כלכך לפני שנתתי לו את גופי. אני לא מפחד. שפתיו היו צמודות לאוזן שלי ושמעתי את הגניחות הצרודות שלו , עצמתי את עיניי ותחבתי את אצבעותיי בשיערו והידקתי לאגרוף הדוק , תנועותיו נעשו מעט חדות , לא אשקר שמעט כאב אבל לא הרגשתי סובל , אפילו באיזה מובן אהבתי את זה. הדרך שבה נגע בי גרמה לי לאבד את ההיגיון , לא הצלחתי לחשוב על דבר.  אלוהים...
״הארי״ גנחתי והידקתי את רגליי מסביב אגנו הרחב , רק לחוש קרוב אליו. הוא ליטף את פניי ברכות וזה גרם לי לפקוח את עיניי ולראות את מבטו המתענג והעייף , לבי הלם בחוזקה , הוא יפה כלכך. הוא לפת את איבר מיני והניע את ידו תוך כדי שהגביר את תנועותיו בתוכי , נשכתי חזק את שפתיי ונשימותיי הסתבכו בגרוני , הוא ידע בדיוק איך לגרום לי לאהוב את זה. ״כן הארי...״ גנחתי , החזה שלו היה כנגד שלי והראש שלי בין הצוואר לכתף שלו , אחזתי כלכך חזק בגבו עד ששרטתי , גופו מזיע עם שלי , בטני התהפכה ויכולתי לחוש את העונג שמתחיל בגופי ורציתי ממנו יותר , רציתי לתת מעצמי יותר. הרגשתי את החמימות שמתפזרת בבטני ומתרבה , שורפת את איבריי ומחלישה אותי , אך זה לא מספיק.
״הארי...״ גנחתי , תנועותיו די מהירות אך הצלחתי להתרגל כרגע , הוא נישק את הצוואר שלי והמשיך לשפשף את איבר מיני , הרגשתי כה חלש , קדימה... אלוהים הארי. השארתי את פי פעור וגנחתי חסר שליטה , תנועותיו נחלשו אך נעשו מדוייקות וחדות , הוא כלכך טוב בשבילי. חשתי את האש בבטני רק גודלת , גופי ללא שליטה , רציתי לצעוק , פאק הארי ! כל התחושה והעונג התרכזו בבטני התחתונה , זה גדל ורציתי לחוש יותר , גנחתי , נשמתי וקרסתי , בטני התכווצה והתהפכה בעונג לפני שהנוזל הלבן יצא מאיברי , חשתי כה חלש ומסופק. הוא גמר בתוכי ואחזתי בגבו עם ידיי הרועדות , הוא החל לנוע באיטיות ולגנוח ברכות תוך כדי שנתן לנוזל שלו למלא אותי , נשכתי חזק את שפתיי והתענגתי על המרגש. הוא יצא מתוכי באיטיות ונפל לצד השני של המיטה , מתנשם בכבדות כמוני , שתינו מזיעים ומתנשמים. הסתכלתי עליו בזהירות והוא היה עם עיניו עצומות , שפתיו פרודות והחזה שלי עולה ויורד עם נשימותיו , גופו מבריק מהזיעה , השיער שלו פרוע וחלקו יצא מהקוקו. הלוואי שיכולתי לצלם אותו כך. כשהוא פקח את עיניו להביט בי לבי הלם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני , לא ידעתי מה אני אמור לומר או לעשות.
״אני לא מאמין שעשיתי את זה״ פלטתי עם נשימותיי ועצמתי את עיניי
״אני לא תכננתי את זה״ אמר. חייכתי והסתכלתי עליו , החיוך שלי ירד באיטיות כשהעליתי בדעתי מה ייקרה אז. הוא שוב ילך וישאיר אותי במנזר ? בלעתי רוק והורדתי את עיניי , נשמתי עמוק ונשכבתי על צד גופי צמוד אליו והרגל שלי על שלו , היד שלי על הבטן שלו והנחתי את ראשי על כתפו. לא רציתי להרפות , עצמתי את עיניי , זה היה המקום הבטוח שלי.
״אני אוהב אותך לואי״ הוא לחש , לבי פעם בחוזקה וצמרמורת כיסתה את גופי ופילחה את איבריי , הוא נותן משמעות למילים האלו רק כשהוא אומר אותן. הרמתי את מבטי להסתכל עליו והייתי חסר נשימה ״אני תמיד אהבתי , אתה יודע את זה.״
״כן״ אמרתי בשקט , פחדתי שהוא הולך לומר משהו שאני לא אוהב לשמוע.
״ואני מכבד אותך.״ אמר ״ואף פעם לא הפריע לי שאתה דתי , לא גרמתי לך לבחור״
״אני מבין...״ פלטתי והנחתי את ראשי חזרה על כתפו
״אני לא רוצה את המצב המפגר הזה...״ אמר ״אתה לוקח צעד קדימה ושתיים אחורה. אני לוקח את הקשר בינינו ברצינות אבל אני לא יכול להחזיק את זה לבד.״ אמר , בלעתי רוק ועצמתי את עיניי ״אתה בוגר , אבל אתה מקבל החלטות שגויות״
״אתה ניסית לנשק את ג׳ייקוב״ אמרתי בכעס
״אבל מה לעזעזל זה קשור לנושא השיחה שלנו ?!״ הוא שאל
״אתה אפילו לא מכחיש !״ אמרתי והתרחקתי ממנו
״לא נישקתי אותו לעולם״ אמר , גלגלתי את עיניי והנחתי חזרה את ראשי על כתפו
״עדיין לא שכחתי מזה , עדיין כועס...״ מלמלתי וסירטטתי עם האצבע שלי עיגולים על החזה שלו
״לואי אתה הרגע שכבת איתי״ הוא אמר , בלעתי רוק
״אל תחמיא לעצמך״ גלגלתי את עיניי ״אולי אני מהבחורים ששוכבים כל יום עם אדם אחר ?״
הוא גיחך ״אתה רק שלי״ לחש ונישק את ראשי , לבי פעם בחוזקה ״מה אם הנזירים שמעו ? הם יצלבו אותנו ?״
צחקתי והנחתי את ראשי על הכרית בשביל להביט בעיניו ״אל תדאג. החדרים אטומים מרעש בשביל לא להפריע למי שמתפלל בחוץ״ הסברתי , הסתכלתי לעיניו והלב שלי השתגע מבפנים , זה היה חזק ועוצמתי , אני מאוהב בו.
״מה גרם לך להתנזר בכלל ?״ הוא שאל בזמן שהתיישב בשביל להרים את השמיכה , קודם כיסה את גופי לפני שנשכב וכיסה את עצמו
״אבא שלי...״
״כמובן״ אמר
״אמא שלי קיבלה אותי״ סיפרתי כי אני יודע שלא הספקתי לדבר איתו על זה ״היא חיבקה אותי ואמרה שזה בסדר... לא ציפיתי ממנה״
״אז למה אתה חייב לגרום דווקא לו גאווה ? כולם מקבלים אותך ואוהבים אותך אבל אבא שלך היחידי שיוצא דופן מכולם ואתה מקשיב לו״ הוא אמר
״תמיד היה חשוב לי שהוא יהיה גאה בי״ אמרתי בקול שקט
״אני גאה בך.״ אמר ולבי החסיר פעימה , הסתכלתי לעיניו והוא שלח חיוך ״אני גאה בתמונות שאתה מצלם , אני גאה בך על הדרך הארוכה שנאלצת לעבור עם המשפחה שלך , התמודדת עם קשיים שלא הכרת ועברת אותם. אני גאה בך לואי.״
דמעות עמדו בעיניי ולא יכולתי שלא לחייך ״תודה״ לחשתי ״מה איתך ? אתה עדיין מצטלם בשביל אוליבר ?״
״יכול להיות שלא הייתי לגמרי כנה איתך״ אמר ״פשוט לא נראית לי במיטבך ולא הרגשתי שאני צריך לספר. ביקשת זמן בטלפון ואז חזרת אז חשבתי ש-״
״מה קרה ?״ קטעתי אותו , לא הייתי צריך הסבר למה הוא לא סיפר לי לפני.
״נפגשתי עם אוליבר״ אמר ולקח נשימה דרמטית
״ניסית לנשק גם אותו ?״ שאלתי והוא גיחך
״לא״ אמר ״הוא לא אוליבר. זאת אומרת , אין אוליבר , זה ריי״
״מי זה ריי ?״ שאלתי בבלבול , היה מוכר לי השם
״אתה מקשיב לי כשאני מדבר ?״ שאל וצמצם את עיניו. ריי... ריימונד- ריי !
״אח שלך !״ צעקתי , רגע , הוא אמר שזה ריי ? ״אבל הוא מת-״
״לא סיפרתי לך בשביל שלא תאמין לי״ קטע אותי ״לא סיפרתי לאף אחד כי יחשבו שאני משוגע״
״אני יודע שאתה משוגע״ התלוצצתי והוא גיחך
״בדיוק״ לחש וליטף את פניי ״ידעתי שהוא לא מת , לא הייתה גופה או סימן אליו״
״למה שייברח ?״ שאלתי
״יש לו המון סיבות.״ אמר ״נכנסתי למשרד והוא ישב שם , הוא התבגר , אני זוכר אותו נער...״
״הוא היה מוכר לי״ אמרתי בשקט
״כשקראתי בשמו הוא צחק כמו בן זונה והעמיד פנים שהוא לא מזהה אותי. נכנסתי למשרד וצעקתי עליו ואולי... אתה יודע , העיניים שלי התרטבו , כנראה היה שם בצל״ אמר , חייכתי ״הוא המשיך להעמיד פנים ואני נשבע לך שאני לא הוזה , זה הוא״
״אני מאמין לך״ אמרתי. הוא הסתכל לעיניי ואז נישק את שפתיי לנשיקה רכה
״זה למה אני מספר דווקא לך״ אמר בשקט. ״מחר אני אמור ללכת משש בבוקר עד שעה מאוד מאוחרת בלילה״
״למה הוא עושה לך את זה ?״ שאלתי בבלבול , אני לעולם לא הייתי פוגע במייקל.
״נקמה. אולי המשפחה שלי נראית מאוחדת אבל ריי לעולם לא היה קרוב למשפחה , הוא היה מסתבך עם אנשים והייתי מספר את זה בשביל לעזור לו אבל זה רק סיבך אותו , הרסתי לו את החיים , תפסו אותו במעשה חמור שעליו יכלו להכניס אותו למעצר , זה ברור שהוא יברח בשביל להינצל מזה.״ הוא אמר.
״אז הוא לא החתים אותי כי אהב את האומנות שלי״ אמרתי בעצב
״למען השם לואי...״ הארי מלמל בתסכול ״אני מספר לך שאח שלי מנסה למרר את חיי ואתה עצוב שהוא לא אהב את האומנות שלך ?״
״אל תאשים אותי , אתה תהיה בסדר. אני חשבתי שאתחיל לצלם ואנשים באמת יאהבו את זה״ אמרתי
״יש המון אנשים שאהבו את האומנות שלך ורצו לרכוש אותו ממך. אתקשר לכריס ונתחיל את זה מההתחלה״ אמר , הרמתי גבה בבלבול , כריס זה בחור נוסף שהארי ניסה לנשק ?
״מי זה כריס ?״ שאלתי
״הבחור מהמוזיאון בפריז״ הארי אמר.
״הזיכרון שלך מפתיע אותי כל פעם מחדש״ אמרתי בתדהמה והוא גיחך
״נתחיל מההתחלה , כמו שתכננו , נעבור לגור יחד , זה תלוי בך.״ אמר , בלעתי רוק והתקרבתי לחיקו , אני כלכך שמח שהוא פה. נישקתי את הצוואר שלו נשיקה רכה לפני שעצמתי את עיניי.
״אני יודע״ לחשתי , הוא עטף אותי עם זרועותיו החמות , גופו העירום נגד שלי ולא היה בזה מבוכה. ״לילה טוב הארי״ לחשתי.
״לילה טוב מלאך״.