Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 78

״אני לא ידעתי מה קורה מסביבי הארי״ אמרתי בקול חנוק והסתכלתי על השולחן שבינינו , הוא הושיט את ידיו ואחז בשלי בזמן שאגודלו ליטפה ברכות ״הבית שלי לא היה בית , זה הרגיש מפחיד , אני מוכרח לדבר עם אחיותיי״
״אני מצטער לשמוע״ הוא אמר בשקט
״שהייתי בבית כל מה שרציתי היה פשוט לברוח״ סיפרתי בשקט
״לפחות לך יש את האפשרות לברוח...״ הוא מלמל והסתכלתי עליו , לבי נחת והתכווץ שוב , זה יום גרוע !
״אני לגמרי שכחתי , מצטער״ אמרתי וניסיתי לשלוח חיוך קטן ״איך הכלא ? כמו הסיפורים של הנזירות ?״
״אם הסיפור של הנזירות מספר על תא כלא עם מישהו שיושב בגלל רצח אז כן״ אמר ונבהלתי , הוא בתא עם מישהו שיושב על רצח ?!
״הארי אלוהים אדירים !״ קראתי בפחד ונשענתי קדימה על השולחן , הוא חייך וליטף את פניי
״הוא לא רע דווקא , הוא נחמד. הוא סיפר שיש לו שתי ילדים ושהוא משתחרר בעוד ארבע שנים , הוא איש משפחה. אני בטוח שיש לו לב רחב״ הוא אמר , זה די הרגיע אותי לדעת את זה.
״אני מרגיש שהחיים שלי יוצאים מהמסלול... מתי אתה משתחרר ?״ שאלתי
״מחר בבוקר , ובצהריים יש לי צילומים עם אוליבר״  הארי חייך בציניות ויכולתי לראות את הכעס משתקף בעיניו , אני מקווה שלא יעשה שטויות... לא ראיתי אותו במצבים כאלה , מה אם הוא נעשה אלים ?
״רק אל תשתגע שם בבקשה״ אמרתי והוא צחק
״ככה אתה מכיר אותי ?״ שאל אבל משהו בחיוך הזה פשוט דיבר אליי אחרת , הפעם לא במובן החיובי.
״סיפרת למשפחה שלך שאתה יושב פה ?״ שאלתי
״לא , אני לא צריך להדאיג אותם סתם״ אמר והנהנתי בהבנה , דאגתי לו... מה אם יהיה לו קר בלילה או לא נוח במיטה שבתא ? הסתכלתי מסביב על האסירים שיושבים ממול מי שמבקר אותם , רובם מקוקעים ועושים רושם לא טוב. בלעתי רוק וחזרתי להסתכל על הארי , לבי פעם בחוזקה ונשימתי נקטעה בגרוני , חייכתי בביישנות וראיתי שזה גרם לו לחייך ״איפה אתה ישן הלילה ?״ שאל. זה נשמע כמו הזמנה לישון איתו בכלא אבל זה לא , זה סתם מזכיר לי את זה שהיה שואל ׳מה אתה עושה היום ?׳ ואז היה מזמין אותי לאיזה מקום.
״אני אדבר עם מייקל ואולי אקבל ממנו קצת מידע על מה שקורה בבית״ אמרתי ״איך האוכל של הכלא ?״
״אלוהים-״
״הייתה לי הרגשה״ קטעתי אותו ״הייתה מסעדת המבורגרים כלכך קרוב , רציתי לקנות לך אבל רציתי לראות אותך כבר״
הוא צחק ״זה בסדר״ אמר.
״איך אני אלך לישון בלעדיך ?״ נאנחתי והחזה שלי נלחץ , אני רוצה לדעת מה הסיבה שאוליבר עשה את זה להארי. מה אם הוא מנסה לפגוע בי ו... מה אם בגלל זה המשפחה שלי לא בבית ?! אם הם נחטפו- רגע לא... אני חושב רחוק מדי. אם דבר כזה היה קורה אז הייתי יודע , חוץ מזה ישו שומר על המשפחה שלי.
״רק רגע...״ הוא לחש והוריד את הצמיד שעליו חרוט אנדי. הוא הושיט לי וכרך את זה מסביב מפרק כף ידי
״מה אתה עושה ?״ שאלתי בחיוך , הוא ענד לי אותה ואז הביט בי
״אתה יכול לשמור לי על זה.״ אמר. הסתכלתי על הצמיד עם חיוך ונשכתי את שפתיי
״אני אוהב את זה״ אמרתי בשקט והעברתי את אצבעותיי על גבי החריטה של השם , נשענתי קדימה עד שנישקתי את שפתיו , דמי בער בעורקיי ולבי הלם בחוזקה , נישקתי את שפתיו ברכות ונשאבתי לתחושה החמה הזו , זה היה אמיתי. הרגשות שבערו והתפוצצו בבטני היו אמיתיים , זה הרגש הכי חזק וטוב שאי פעם חשתי. זה אהבה.
״סטיילס תמהר !״ אחד השומרים צעק , נאנחתי והתיישבתי חזרה , שנאתי את זה , הוא לא אמור להעביר לילה בכלא.
״הוא זוכר את השם שלך״ אמרתי והוא צחק
״כן , עשיתי קצת בעיות בהתחלה״ סיפר. חייכתי , זה היה ידוע , הוא בטח קילל אותם והתפרע פה , זה מתאים לו. הסתכלתי לעיניו ששידרו לי תחושה חמה ומרגיעה , לבי הלם בחוזקה , לא רציתי ללכת.
״זה לא פייר...״ מלמלתי והורדתי את ראשי
״לואי זה בסדר״ הוא אמר , נשמתי עמוק ושיחררתי
״זה דפוק״ אמרתי
״כן...״ אמר. הסתכלתי עליו בדאגה ולבי הלם , אני לא רוצה לחזור הביתה בלעדיו.
״כולם היו נורא מודאגים כשהמשטרות לקחו אותך״ סיפרתי והוא חייך ״זאין במיוחד , הוא צעק וקילל ללא סוף וגם התפרץ על המשטרה בטלפון״
״ואתה ?״ הוא שאל
״ברור שדאגתי , אבל בגלל שאני מכיר אותך ידעתי שהכל בסדר״ חייכתי.
״אשתחרר מחר בבוקר״ הוא אמר ״אבל אצטרך ללכת לאוליבר הזה״
״הו... כן כמובן״ אמרתי , אני מקווה שיהיה לנו מעט זמן להיות יחד מחר. ״אני אברר לגבי המשפחה שלי...״
״נכון , אני מצטער על זה״ הוא אמר בשקט
״אין לך על מה הארי״ גיחכתי
״כן אבל... אני לא יודע. מה שלא ייקרה...״ הוא אמר , ליקק את שפתיו והביט בי. הייתה לי תחושה שידעתי מה המשך המשפט. ״אני פה בשבילך. תמיד.״
חייכתי ״תודה״ אמרתי בשקט ונשכתי את שפתיי , ידעתי שזה יהיה מה שיאמר.
״הביקור מסתיים !״ מישהו קרא וראיתי שכולם נפרדים מאחד השני , לבי נחת וקמתי במהירות להארי , כרכתי את זרועותיי מסביב לצוואר שלו ועמדתי על קצות אצבעותיי בשביל לנשק את שפתיו , לא אכפת לי שזה ממול כולם. אני גאה בזה.

***

דפקתי בדלת ביתו של מייקל ואז הסתרתי את ידיי מאחורי גבי , לא רציתי שיבחין בצמיד שלי , בצמיד של הארי. השפלתי את מבטי ולבי נחת כשהאור בחדר המדרגות נכבה. דפקתי בדלת שוב והיא בדיוק נפתחה , מייקל עמד לבוש רק בבוקסר ושיערו מבולגן , השארתי את ידיי מאחוריי גבי וניסיתי לנסח את מה שאני רוצה לומר לו.
״אלוהים״ מייקל פלט ומשך אותי לחיבוק מפתיע , הוא בטח דאג כמו משוגע , אני הרי אחיו האהוב. ״איפה לעזעזל היית ?!״ הוא צווח בכעס ומשך אותי לתוך הבית ואז טרק את הדלת.
״אני...״ פלטתי וצעדתי לסלון , כל הזמן רק שמתי את הידיים במקום שלא יבחינו בהם.
״מי זה ?״ שמעתי את סטייסי וראיתי אותה יוצאת מהחדר לבושה בחזייה ותחתונים , הסטתי את מבטי והתנצלתי בפני ישו לשנייה.
״היא לבושה בצורה לא הולמת״ הערתי למייקל בשקט.
״הו... נכון סטייסי כנסי לחדר !״ מייקל אמר לה
״מה ?״ שמעתי אותה שואלת
״בבקשה״ מייקל הוסיף ואז שמעו את הדלת נסגרת. הרמתי את מבטי למייקל שנראה מודאג וכועס בו זמנית.
״אני מצטער על השעה המאוחרת...״ התחלתי לדבר , בלעתי רוק והסתכלתי לעיניו ״הלכתי היום הביתה מייקל ו...״ נקטעתי על ידי עצמי ״אני... זה פשוט-״
״כן אני יודע״ הוא קטע אותי בשקט ״זה מסובך״
״מה מסובך ?! איפה כולם ?!״ שאלתי בפחד
״אני חושב שעדיף שתדבר על זה עם אמא״ הוא אמר בנשימה אחת. אולי היה לו בעצמו קשה לדבר על זה ? ״איפה היית לעזעזל ?״
״ישנתי אצל נייל״ שלפתי במהירות את התשובה , גירדתי בקצה אפי והורדתי את ראשי. ״אני רציתי להתרחק מהכל קצת״
״אבל זה לא דרך. אי אפשר לברוח , צריך להתמודד״ הוא אמר. זה מה שהארי עושה עם אוליבר , בהתחלה הוא ברח ועכשיו הוא מתכוון להתמודד. ״אתמול הייתי בכנסייה״ סיפר.
״באמת ?!״ שאלתי בהתרגשות
״כן , אבל תנחש מי סילק אותי בסיום התפילה...״ הוא אמר בגלגול עיניים והחיוך שלי ירד.
״למה הוא כלכך כועס עליך ?״ שאלתי בשקט ״זו הייתה זכותך לא להתנזר או להיות דתי.״
״מה ?״ הוא גיחך וצמצם את עיניו ״זו לא הסיבה שרבנו. ברור שזה הכעיס אותו אבל רבנו על משהו אחר״
״על מה ?״ שאלתי במהירות ובסקרנות רבה. הוא הידק את שפתיו ולא יצר איתי קשר עין ״מייקל מה ?״
״זה... גיליתי משהו עליו. הוא בעצמו לא טוב כמו שאנחנו חושבים... פשוט , הוא שקרן-״
״מה גילית ? ספר לי !״ התחננתי , מה כבר יכול לגרום למייקל לחשוב על אבא כך ?!
״אני לא אמור לספר לך לואי״ הוא אמר ״אתה נשאר פה נכון ?״
״כן״ השבתי , הוא הנהן וקם
״אביא לך שמיכה״ אמר. אז אשן בספה ? אני מקווה שהיא נוחה. הכל כלכך מבלבל היום , אני באמת זקוק לשינה טובה.