Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 6

אני יושב במושב הקדמי בכנסייה , שוב לבד. הקשבתי לתפילה של אבא , כך כולם עשו. הרגשתי טהור כלכך להיות בכנסייה , להתפלל לישו הצלוב , לקבל את מחילתו. היום לוטי לא באה , זה ממש הכעיס אותי כי היא אף פעם לא הפסידה יום בכנסייה. אבא לא אמר דבר על זה אבל אני בטוח שהוא הבחין בזה שהיא לא באה , הוא תמיד דואג שאנחנו , הילדים שלו , נהיה בכנסייה ונתפלל לאל.
״מצטער״ שמעתי קול צרוד שגרם לדמי לקפוץ בעורקיי וללבי לפעום בחוזקה , סיבבתי את מבטי וראיתי את הארי נכנס , כשראה אותי הוא צעד לעברי , לובש ג׳ינס שחור וחולצה שחורה , שיערו אסוף , הוא נראה נבוך. הוא אמור להיות , כי כשמאחרים לכנסייה לא מתנצלים , פשוט נכנסים בשקט. ועכשיו כולם מסתכלים עליו. הוא התיישב לידי ושיחרר נשימה , למרות שהמושב הזה בנוי לשלושה אנשים והוא מרווח , הארי ישב די קרוב אליי. ראיתי את אבא מסתכל עלינו לרגע ומיהר להמשי להתפלל לאל , אף אחד לא יושב לידי בדרך כלל , אני חושב שהם מחשיבים אותי פה לסוג של קדוש בגלל שאני הבן של הכומר ? בכל אופן נחמד שכרגע יש מישהו. למרות שהארי לא יודע להתפלל כפי שהבנתי
״מה הפסדתי ?״ הוא שאל בשקט גורם לי להסתכל עליו במהירות , הוא לא יודע שאסור לדבר ? הנחתי את האצבע שלי על שפתיי בשביל לסמן לו להיות בשקט. אבל אם יכולתי לענות הייתי אומר שהוא הגיע בסוף התפילות והפסיד הכל. הגענו לקטע שכולם היו צריכים להתפלל ופתחתי עם כולם בקולי לתפילה לאל , נעמדנו כולם חוץ מהארי שישב והסתכל מבולבל , קם גם והסתכל מסביב , הוא הזיז את שפתיו בשביל שזה יראה כאילו הוא מתפלל וכמעט צחקתי על זה , אבל הייתי מוכרח להיות רציני. לבסוף אמרנו ׳אמן׳ וכך זה נגמר , האנשים התפזרו ללכת. אבא הסתכל עליי מבולבל ואני השפלתי את מבטי , הוא כנראה רוצה לדעת מי זה הארי ולמה הוא ישב לידי , קמתי מהמושב ונראה שהארי בעקבותיי
״זה היה מהיר״ הארי אמר ואני גיחכתי אליו
״הגעת לקראת הסוף״ ציינתי בהרמת אצבע
״כמה זמן לוקח להתפלל לאלוהים הזה ?״ הוא שאל בזלזול
״זה יכול לקחת שעות״ אמרתי. הרגשתי יד בכתפי שגרמה לי להסתובב בבהלה , זה היה אבא , הוא סימן לי לבוא בעקבותיו והלכנו לצד , איפה שאין הרבה אנשים ״קרה משהו ?״ שאלתי בשקט
״מי זה הבחור הזה ?״ אבא שאל , משום מה נראה כועס. אבא לא אוהב שאני מתחבר לאנשים כי הוא לא רוצה שזה ירחיק אותי מהדת , בגלל זה הוא לא אוהב שאני מדבר עם נייל , למרות שנייל בא רק פעם בשבוע , ביום ראשון.
״זה הארי , ביקשתי שיבוא להתפלל בשביל שילמד קצת על הדת-״
״הוא לא דתי ?״ אבא שאל
״אני... אני לא חושב.״ השפלתי את מבטי
״הוא איחר ועשה צחוק מהתפילה״
״על מה אתה מדבר ?״ שאלתי בבלבול
״הוא לא התפלל בכלל , אני ראיתי את זה , פשוט תסלק אותו״ אבא אמר וזה גרם ללבי לנחות , אני יודע שגם אני מגיב בצורה קשה כלפיי אנשים שלא קשורים לדת , אבל אבא כומר , חשבתי שאולי יחמול או ינסה לעזור להארי להתחבר למקום
״אני לא צריך לסלק אותו , במילא התפילה הסתיימה״ אמרתי בשקט , לא רציתי להישמע חוצפן , אבל לא אשקר שמעט כעסתי. הסתובבתי ללכת וסימנתי להארי לבוא , נראה שנתן לאבא מבט חטוף לפני שצעד בעקבותיי , ואני בטוח שאבא כועס בקשר לזה שאני הולך איתו כרגע , אבל זה שום דבר. רק נדבר ואשאל איך התפילה. כשיצאנו חייכתי לעברו בנימוס וצעדנו לעבר הספסל שאני תמיד יושב בו לאחר התפילה
״אבא שלך לא סובל אותי , נכון ?״ הוא נאנח
״מה ? זה לא משהו אישי״ מיהרתי לומר , הארי גיחך בלי להביט בי
״ברור שלא...״ מלמל בשקט , הוא הסתכל עליי עם עיניו הירוקות שהקפיאו אותי ״אז זה המקום שנקרא כנסייה״
״כן , מה אתה חושב ?״ שאלתי בחיוך קטן , התיישבתי בספסל והוא נשאר עומד ממולי בשילוב ידיים , זרועותיו נראות חזקות ולא ידעתי אם ניסה להבליט אותן או שככה הן וזהו. והסטתי את מבטי כי זה לגמרי לא הולם , הזכרתי לעצמי.
״המקום נראה ישן בגלל סוג המבנה-״
״כך אמור להיות כנסייה״ קטעתי אותו והוא רק חייך
״בצד השני היו נזירים ?״ הוא שאל מבולבל
״ונזירות , כמובן״ הנהנתי
״אני מנסה לדמיין אותך בלבוש המגוחך שלהם״ הוא גיחך
״הי , זה לא מגוחך״ אמרתי , לאחר מכן צחקתי והשפלתי את מבטי ״זה היה נחמד שבאמת באת... חשבתי שתשכח״
״רק בשביל שתבוא הערב למועדון״ אמר , ולבי נחת באותו רגע , כי שחכתי שהיה לזה תמורה
״אני אבוא לקראת הסגירה״ התלוצצתי
״בגלל שאיחרתי ?״ הוא שאל , התיישב לידי וזה גרם לי להשפיל את מבטי ולחוש את לבי פועם בחוזקה ״תפסיק להוריד את הראש , תביט לי בעיניים.״
הרמתי את מבטי באיטיות עד שעיניי הצטלבו בשלו , נשימתי נעתקה בגרוני , ניסיתי להבליע חיוך ״א-ז מה... אני מתכוון הדירה , אתה ומייקל , מתי ?״ שאלתי , עצמתי לרגע את עיניי בחרטה ונשכתי את שפתי התחתונה , לא הבינו מה אמרתי , דיברתי כמו מוזר !
״בעוד מספר ימים נוכל כבר לעבור לשם״ הוא סיפר. מסתבר שהבין את שאלתי שנשמעה כלכך מסובכת
״זה נהדר. אני מתכוון לא ! כמובן שאני רוצה שמייקל יישאר אבל-״
״זה נהדר , תירגע״ הוא גיחך , ואני לא יודע למה נעשיתי לחוץ. חייכתי חיוך קטן והסתכלתי עליו בזהירות , החיוך שלו חושף שורת שיניים לבנות ומסודרות , גומות עמוקות שגורמות לי לרצות ללחוץ עליהן כמו כפתור... פשוט לקחתי רגע בשביל לבהות בו , והיה כלכך שקט , או שפשוט לא הצלחתי להקשיב לאף אחד מהסובבים אותנו
״לואי״ עד ששמעתי את פיזי. הסטתי את מבטי אליה וראיתי שהיא עומדת מולנו בחיוך מבולבל
״פיזי ! היי , הכירי זה הארי , הארי זאת פיזי״ הכרתי ביניהם , הארי חייך ושלח לעברה הנהון , פיזי פשוט חייכה אל שתינו
״היי״ היא אמרה בביישנות ״ראיתם את לוטי במקרה ?״
״לא-״
״היא עם מייקל״ הארי קטע אותי וזה גרם לי להסתכל עליו בזמן שהסתכל גם עליי
״איך אתה יודע ?״ שאלתי בחשד
״דיברתי איתו בטלפון בקשר לדירה והוא אמר לי שהוא הלך איתה לקנות בגדים״ הארי הסביר
״אלוהים אדירים היא לא הייתה הבוקר בכנסייה״ פיזי אמרה וכיסתה את הפה שלה בכפות ידיה ״היא אפילו לא מדברת איתי על זה״
״אל תדאגי אני בטוח שיש לה הסבר״ אמרתי לפיזי , למרות שידעתי שלוטי פשוט חוטאת , היא הולכת בעקבות מייקל וזה לא טוב
״אני מקווה״ היא נאנחה ״אלך הביתה לעזור לאמא , להתראות״
נופפתי לה בחיוך והיא הסתובבה ללכת. ״מסתבר שאחת מהאחיות שלך כן מזכירה אותך״ הארי אמר
״פיזי ואני דומים ?״ שאלתי בבלבול והסתכלתי עליו
״כן״ השיב בפשטות
״תודה... אני חושב״ צמצמתי את עיניי לקראת סוף המשפט ״בכל אופן זה ממש נחמד שבאמת הופעת פה.״
״כן , אני בטוח שישו מודה לי על כך מלמעלה״ הוא אמר בציניות , צחקתי ונתתי מכה לכתפו
״אני רציני״ אמרתי ״למרות שאני חושב שבאת רק בשביל שאני אבוא בערב למועדון״ אמרתי בחשדנות
״איזו סיבה אחרת יש לי להיות בכנסייה ?״ הוא שאל בחיוך , התכוון להוציא את קופסאת הסיגריות שלו אך מיהרתי לעצור בעדו
״לא !״ התפרצתי וזה גרם לו להביט בי
״בחייך , יצאנו מהכנסייה-״
״זה לא אומר שאם יוצאים מהכנסייה אפשר להיות כופרים״ קטעתי אותו. לפתע הוא גיחך והחזיק בקופסאת הסיגריות
״זה חלק מההתנזרות שלך ? כמו שאסור לשתות אסור לעשן ?״ הוא שאל , עיניו גרמו לי לחוש שהמילים נתקעו בגרוני , הוא הקפיא אותי
״גם״ אמרתי בשקט ״אבל זה גם מביא סרטן כך שאני לעולם לא אעשן״
״לעזעזל ילד כנסייה , אתה גורם לי לרצות לדרדר אותך״ הוא אמר בחיוך
״מ-מה ?! אני לעולם לא אעשן או אחטא !״ אמרתי בביטחון , אבל המבט הערמומי שלו גרם לי מעט להסס , ופחדתי מזה , כי אני אף פעם לא מהסס
״בסדר״ הוא נאנח , קם מהספסל והסתכל מסביב בזמן שהוציא סיגריה מהחפיסה , התכוונתי לומר משהו אבל הוא הספיק להדליק אותה , השפלתי את מבטי ובלעתי רוק ״אם אני לא יכול לעשן פה אז כנראה שאצטרך ללכת״ הוא אמר , הניח את הסיגריה בין שפתיו והסתובב ללכת
״או שתכבה אותה ותישאר״ מיהרתי לומר , חש את לבי הולם. הוא הסתובב חזרה בזמן שהחזיק את הסיגריה בידו , נשף החוצה עשן והביט בי בחצי חיוך
״אתה כנראה ממש בודד אם אתה רוצה שאשאר״ הוא אמר , בחן אותי , ונראה שחיכה לתשובה. גירדתי בעורף במבוכה
״כן אני די לבד פה״ אמרתי
״אתה לא חייב להיות כאן״ הוא משך בכתפיו , לא הבנתי את כוונתו. ״אתה יכול לבוא ברגע זה למועדון , תשתה , תעשה מעשים מגונים עם זרים-״
״להתראות הארי״ קטעתי אותו , הוא צחק וצעד אחורה
״איך שתרצה״ אמר , שאף מהסיגריה ואז חייך ובו זמנית עשן יצא מפיו , לא הבנתי איך הוא נהנה לעשן. ״נראה אותך שם״ הוא אמר לפני שהסתובב ובאמת הלך , הסתכלתי עליו עד שנעלם מתחום הראיה שלי , חייכתי לעצמי והשפלתי את מבטי , אני יודע שהמועדון הוא מקום מפוקפק , אבל אני לא יכול לחכות לערב.