Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 13

נק׳ מבט לואי:

התעוררתי מצעקות שנשמעו מחוץ לחדרי , צמצמתי את עיניי ומעט נבהלתי כי בבית תמיד שקט ורגוע. קמתי ממיטתי במהירות ויצרתי מהחדר , ראיתי את מייקל עם מזוודה ונראה שאבא והוא רבים. מיהרתי ללכת אליהם ולעמוד ביניהם בשביל לעצור אותם
״הפסיקו !״ צעקתי והסתכלתי על שתיהם ״מדוע אתם רבים ?! אנרגיות שליליות לא בריאות לנו !״
״תשתוק לואי״ מייקל אמר וזה פגע בי
״תצא מהבית כבר אני לא מסוגל להביט בך״ אבא סינן בכעס ונפגעתי כרגע בשם מייקל כי אם הוא היה אומר לי את המשפט הזה הייתי נשבר.
״א-אבא...״ אמרתי בשקט , ראיתי את אמא לוטי ופיזי מביטות בנו מהצד , לוטי הסתכלה על מייקל בדאגה
״שיהיה לכם יום טוב״ מייקל אמר בכעס ויצא מהבית , שיחררתי נשימה והסתכלתי על אבא שנראה כועס , הוא הניח את ידו על כתפי בלי לומר מילה ואז הסתובב לסלון , לוטי רצה לחדר שלה והיה שקט מותח. אני לא יודע איך המריבה הזו פרצה כי הם בכלל לא מדברים עם אחד השני , מה אם מייקל נפגע ? שאתקשר אליו ?
״פיזי לכי לבית הספר״ אמא אמרה ושברה את הדממה , פיזי הנהנה והרימה את התיק שלה , צעדה לדלת , היא לובשת את מדי בית הספר שלה , חולצה בצבע תכלת וחצאית
״אני אלווה אותה״ אמרתי. פתחתי את הדלת והיא יצאה , לאחר מכן יצאתי אחריה וצעדתי איתה , למרות שאני לבוש בצורה די זרוקה ומבולגנת היה חשוב לי לדבר איתה. אני לא רוצה להרגיש משוגע לגבי הדאגה הרבה שלי כלפי מייקל ולוטי , חוץ מזה אני רוצה לוודא שהכל בסדר
״מה גרם לך ללוות אותי ?״ היא שאלה מבולבלת
״את אחותי הקטנה״ אמרתי בחיוך קטן
״ועכשיו ברצינות ?״ היא שאלה כאילו וכבר ידעה שיש לי סיבה.
״מייקל לא עוסק בדת ולוטי גם רוצה להפסיק...״ אמרתי בפחד ״את לא תפסיקי להאמין ולהתפלל , לעשות דברים קשורים לדת , נכון ?״
״לא״ היא אמרה וזה הוריד אבן מלבי ״אני חושבת רק בגלל הרגל״
״פיזי את מאמינה , נכון ?״ שאלתי וצמצמתי את עיניי , פחדתי לגלות שאני הטהור היחידי במשפחה הזו.
״כמובן״ היא השיבה ״לואי אתה באמת מתכוון להפוך לכומר ?״
״כן״ אמרתי בחיוך , לפי המבט שלה נראה שזה לא הלהיב אותה במיוחד ״מדוע ?״
״ובכן אני נשארת דתייה ומאמינה , אבל לא אלך עם זה רחוק כלכך״
״את לא יכולה להיות כומר בכל מקרה״ צחקתי והיא רק חייכה
״ברור שלא״ אמרה ״איפה היית אתמול בלילה ?״
קפאתי והמילים נקטעו בגרוני. הייתי בטוח שכולם ישנו כשחזרתי ״הסתובבתי עם נייל״ אמרתי ובלעתי רוק
״אין לזה קשר לבחור שהבאת שבוע שעבר לכנסייה ?״ היא שאלה וזה גרם ללבי להחסיר פעימה ולחץ הורגש בכל גופי , זה כאילו היא קוראת אותי כמו ספר תנ״ך
״למה אמור להיות לו קשר ?״ שאלתי והקול שלי רעד ללא שליטה
״אני לא יודעת , הוא ישב לידך , אף אחד לא יושב לידך בכנסייה אז הנחתי שזה חבר טוב שלך או משהו״ היא אמרה , בלעתי רוק והנהנתי , אני לא חושב שהוא חבר טוב בכלל , הוא כופר גס רוח.
״זה מה שהוא״ אמרתי והידקתי את שפתיי
״טוב אח גדול , פה אני נפגשת עם חברה אז זה הרגע שאתה צריך לחזור הביתה״ פיזי אמרה , חייכתי בהבנה
״להתראות פיז , תלמדי הרבה״ אמרתי והיא נחרה בשעמום
״לא תודה..״ היא פלטה והמשיכה ללכת , חייכתי והסתובבתי , אלך עם אבא לכנסייה ואבקש מחילה מהאל לגבי אירוע אמש.

נק׳ מבט הארי:

שפכתי לקערה דגני בוקר ושרקתי בזמן שהלכתי למקרר , פתחתי אותו והוצאתי את החלב אבל הפסקתי לשרוק כשראיתי שבקבוק החלב ריק.
״מייקל המזדיין...״ מלמלתי וזרקתי את הבקבוק לפח , נאנחתי והלכתי לסלון אך נעצרתי כשדלת הבית נפתחה ומייקל נכנס ״איפה לעזעזל היית ?!״
״אני נשבע לך שאני כלכך שמח שעברתי מהבית חרא הזה״ הוא אמר בכעס. נכנס עם המזוודה וצעד לחדרו , אני לא מבין למה הוא אומר את זה , אני אישית מתגעגע קצת לבית , מה יותר חשוב ממשפחה ? ״הלכתי לקחת בגדים והאבא החרא שלי מתחיל למלמל דברים עליי עד שפשוט נשברתי והחזרתי לו״
״הוא אבא שלך , מה זה החזרתי לו ?״ שאלתי מבולבל , נעצרתי בפתח החדר שלו והסתכלתי עליו סוחב את המזוודה לפינת החדר , הוא נאנח והתיישב במיטה
״פשוט צעקתי עליו״ הוא אמר אבל נשמע אשם ״אני נשבע שאם לואי לא היה נעמד בינינו הייתי פשוט משתגע״
״מייקל הוא אבא שלך״ הזכרתי לו
״אני לא יכול לסבול את הבן אדם הזה״ הוא אמר ״כל מה שחשוב לו זה הדת״
״כמו לואי״ אמרתי והוא שלח לעברי מבט קודר
״אל תחשוב על אחי״ הוא אמר , גלגלתי את עיניי
״אני לא חשבתי עליו , אני רק-״
״נהדר אז אל תחשוב״ הוא אמר , החלטתי לא להתווכח איתו למרות שאני שם זין על זה. אני יכול להבין למה הוא מודאג מזה , הוא חושב שארצה להכניס את לואי למיטה שלי. אני יכול לומר בכנות שאם מישהו כמוני היה מתקרב לריי הייתי מגיב אותו הדבר. לפתע הטלפון שלו צלצל , הוא נאנח ושלף אותו מהכיס
״זו סטייסי״ הוא פלט והניח את האייפון על המזרן , צחקתי וצעדתי אליו
״תענה לה״ אמרתי
״אין לי כוח״ הוא אמר וגלגל את עיניו ״היא דורשת יותר מדי תשומת לב וכרגע אין לי כוח לזה״
״בחייך...״ גיחכתי , שילבתי את זרועותיי , התכוונתי לומר משהו אבל נקטעתי כששמעתי גם את האייפון שלי. הוצאתי אותו מהכיס וזה היה זאין
״תדבר עם זאין ואני אדבר עם סטייסי״ הצעתי. הוא צחק וחטף את האייפון מהיד שלי , לקחתי את האייפון שלו מהמיטה והתיישבתי , עניתי ונשמתי עמוק
״הלו ?״
״מייקל אתה לא מבין מה קרה לי הרגע !״ היא צעקה לטלפון , קמתי מהמיטה מכיוון שהדיבור של מייקל עם זאין הפריע לי
״מייקל לא פה״ אמרתי
״אני שומעת אותו״ היא אמרה כעובדה , זקפתי את גבותיי
״הוא לא יכול לדבר״ אמרתי ״את יכולה לספר לי , אני אעמיד פנים שאכפת לי״
״לא תודה...״ היא פלטה ״תאמר לו שיתקשר אליי בסדר ?״
״ברור״ אמרתי ולפני שאמרה משהו ניתקתי לה , נשמתי עמוק וראיתי שמייקל מקשיב לזאין , תהיתי על מה הם מדברים , הם הרי לא מכירים את אחד השני
״אני מבין...״ מייקל אמר והסתכל לכיוון הרצפה ״להתראות זאין״ הוא אמר וניתק את הטלפון , קם אליי והושיט לי אותו , בזמן שהסתכל לתוך עיניי ״זאין סיפר לי דבר מעניין...״
״אני בטוח״ אמרתי וניסיתי להבין מה לעזעזל הבעיה שלו
״לואי בילה איתכם אתמול בלילה ?״ הוא שאל , וכנראה חשב שנראה מאיים עם המבט צעצוע הזה אבל לא בשבילי. ואני לא רוצה לריב איתו כי הוא השותף שלי , אז למה לעזעזל כל דבר מפריע לו ?
״כן״ השבתי בפשטות , הוא נאנח בכעס והעביר את אצבעותיו בשיערו
״הארי אני מבקש שתפסיק להתקרב אליו״ הוא אמר בדגש
״ממתי אתה האח המגונן ?״ שאלתי וצמצמתי את גבותיי ״אתה מתנהג אליו כמו לאל חרא״
״הוא אמר את זה ?״ שאל
״לא , רואים את זה״ אמרתי
״אני לא מוכן שיתקרבו אליו זה הכל.״ הוא אמר ועבר אותי בשביל לצאת מהחדר , ידעתי שמוכרחה להיות סיבה... במקרה אחר הייתי מניח שהוא מאוהב בו אבל כרגע זה לא הגיוני כי הוא אחיו , ולא נראה שהוא כלכך מחובר אליו. איכשהו הסיבה שלואי מרוחק מאנשים עושה למייקל טוב אני חושב. אבל שלואי מרוחק מאנשים הוא עוסק בדת ובאל... זהו זה , מייקל האידיוט זה ישו.
אידיוט.