Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 30

לאחר ארוחת הערב אמרתי לכולם לילה טוב והלכתי לחדרי הבודד. שיחררתי נשימה ומיהרתי לטלפון , השתוקקתי לחייג להארי כל היום , להתנצל... טעיתי. פחדתי שהוא ידחה אותי או משהו , התביישתי גם להתקשר. התיישבתי במיטה עם האייפון בידי , היססתי ללא סוף. נזכרתי בשיחה עם אבא , הוא עשה מה שהרגיש לנכון , הוא לא נתן לאחרים לגרום לו לשנות את דעתו. כפי שזה נשמע הוא הלך בדרכו , למרות שידע שזה יפגע בקשר שלו עם כולם. אבל אני תמיד פוחד שיחשבו עליי רע. נאנחתי ומיהרתי לחייג להארי , נשכתי את שפתיי בלחץ , הצמדתי את הטלפון לאוזן בשביל לשמוע את המענה הקולי שמספר שהוא לא יכול לקבל את השיחה. צמצמתי את גבותיי בבלבול והסתכלתי למסך , לבי קפץ בבית החזה שלי כשזה הראה שיחה לא נענתה ממנו. התקשרנו באותו זמן ?! חייכתי וחשתי את לבי הולם. נשמתי עמוק והנחתי את האייפון על הברך שלי , אולי הוא יצלצל שנית , חשבתי. חייכתי , הוא התקשר אליי באותו שנייה , עד כמה מדהים זה ? עשינו את אותו הדבר באותו הזמן. זה יכול להיות סימן. אני לא יודע בדיוק מה לומר לו אבל אני מקווה שהכל יעלה לי כשאשמע את קולו. לפתע הטלפון צלצל בדיוק כפי שחשבתי , עניתי במהירות וקולי נתקע בגרוני , שיחררתי נשימה ועצמתי את עיניי
״הארי ?״ לחשתי
״ה-היי״ קולו היה חלש וצרוד , החזיר את האוויר לריאותיי , לבי הלם בחוזקה ושפתיי נמתחו לחיוך
״היי״ אמרתי ״הארי אני-״
״רציתי לומר-״ הפסקנו לדבר באותו שנייה ״מה ?״ הוא שאל , אז כנראה שאני אדבר קודם.
״אני מצטער״ לחשתי , הידקתי את כף ידי לאגרוף ועצמתי את עיניי
״לא לעזעזל אני מצטער״ הוא אמר וחייכתי ללא סיבה
״למה שתצטער ? לא עשית דבר״ אמרתי.
״צעקתי עליך כמו אידיוט. אני הייתי עצבני באותו יום כי רבתי עם קלייר. זה מסובך , עכשיו הכל בסדר בינינו אבל... אני לא יודע. לא הייתי צריך לצעוק עליך כי הייתי עצבני. חוץ מזה אני צריך להתחשב במצב שלך יותר , אני מנסה...״ הקול שלו היה עמוק ויפה , המילים שלו גם. אני רוצה לדבר איתו נואשות , אבל לא כך , לא בטלפון. אולי גם אני משתוקק להביט בזוג עיניו , בחיוך שלו ולחוש את המגע החם שלו.
״אני יכול לבוא אליך ?״ שאלתי בשקט , הוא לא ענה מיד אז חשבתי אולי אני מפריע לו או שהוא לא בבית. ״אם זה אפשרי ובסדר מצדך כמובן״ הוספתי.
״כן ! כן אני... אני לבד פה״ הוא אמר ״מייקל חוגג לסטייסי יום הולדת והוא הודיע שיחזור רק מחר״
״אז תחכה לי , אני מיד מגיע-״
״זה לא מאוחר בשבילך ?״ הוא קטע אותי. זה נראה שלמד כבר מה זה מאוחר בשבילי. ״השעה עשר״
״אני יודע״ לחשתי לטלפון. זה יהיה משוגע לומר שאני רוצה לפגוש אותו כבר ? הלב שלי ריק. זה מרגיש כך , כה מוזר ובודד. ״אברח מהחלון ואגיע אליך״
״אתה לא חייב-״
״הארי״ קטעתי אותו במהירות ואז הוא צחקק
״תמהר״ אמר , חייכתי והשפלתי את מבטי ״בבקשה״.

***

כשהגעתי לקומה הראשונה מעט התנשמתי בלחץ , בלעתי רוק וחשתי את לבי הולם , דפקתי לבסוף בדלת והשארתי את כפות ידיי למטה , סגורות לאגרוף. כשהדלת נפתחה וראיתי את הארי עומד שם נשימתי נקטעה בגרוני ולבי הלם בחוזקה , כל חלקיק בגופי נמשך לכיוונו , הרגשתי שנאבדתי. לפני שיכל להספיק לומר משהו עמדתי על קצות אצבעותיי ונישקתי אותו , בטני התהפכה ואיבריי התכווצו , הוא הניח את ידו באגני , נישק אותי וגורם לי להתמכר לשפתיו. ניתקתי את שפתיי משלו אך עיניי עדיין עצומות ולא התרחקתי עם גופי ממנו. נשימות רכות משתחררות מפי , אפילו לא אמרתי דבר. פקחתי את עיניי והבחנתי בהבעתו המבולבלת
״זה אף פעם לא יעבור״ לחשתי , בלעתי רוק ונשאבתי לתוך עיניו , היה בהם משהו מיוחד. ״אני לא רוצה שזה יעבור לי...״ לחשתי והשפלתי את מבטי , והפעם הודיתי בזה , בקול. הוא ליטף את פניי וזה גרם לי להירגע
״תביט בי...״ הוא לחש , הרמתי את מבטי באיטיות , התחושה שחלחלה עמוק בגופי לא הניחה לי , זה זרם בעורקיי , המשיכה , התשוקה , התאווה , החטא המר והמתוק בו זמנית.
״אני מוכן לחטוא בשבילך״ לחשתי , הוא חייך וזה גרם לי לחייך , אבל הרגשתי מבוייש מעט , אלה לא מילים שאני נוהג לומר.
״אל תהיה אידיוט...״ הוא פלט , עזב אותי וצעד למטבח , זה נראה כאילו הוא חושב שאני לא רציני. כן הדת מאוד חשובה לי , אבל... אני לא מסוגל יותר.
״הארי באמת״ אמרתי , סגרתי את הדלת ונכנסתי אחריו , הוא עמד בצד השני של השולחן ונשען עם זרועותיו על השולחן ממולי , גבותיו זקופות והוא בחן אותי , זה נראה שאין לו דבר לומר. אבל הוא הצטער על דבריו בטלפון , אז אני מניח שמשהו רק מבלבל אותו. אולי זה שנישקתי אותו ? אלוהים אדירים זה מוזר להתנשק , מה אם הוא לא אוהב את הנשיקות שלי ?
״אני לא רוצה להרחיק אותך מכל מה שאתה מאמין בו״ לבסוף דיבר , אז זה הבעיה.
״אתה לא מרחיק״ אמרתי בשביל להרגיע אותו ותוך כדי הנדתי בראשי ״אני הבנתי משהו...״
״מזל טוב״ הוא פלט
״שאבא שלי סיפר לי איך התחיל להתעסק בדת אז כל מה שהבנתי מזה היה שהוא בחר בדרך אחת. הוא עשה מה שרצה בלי לתת למישהו לשלוט בו. ואני רוצה את זה. להיות פה״ אמרתי וחשתי את לבי נו הולם , הוא הידק את לסתו וצעד לעברי , האוויר נקטע בגרוני כשהוא נעצר מולי , כפות ידיי נעשו לחות , הייתי שבוי בזוג עיניו.
״מה אם זה יעבור לך ?״ הוא שאל בזלזול , אני חושב שהוא עדיין כועס. פלטתי נשימה ופשוט הטחתי את זרועותיי נגד החזה שלו ונשענתי עם מצחי לכיוונו
״זה לא...״ אמרתי , בלעתי רוק ועמדתי על קצות אצבעותיי , אף פעם לא הייתי כה קרוב למישהו בצורה פיזית , קצת חששתי. ״זה אף פעם לא יעבור״
״אז תפסיק לומר שזה יעבור כי זה דפוק לואי״ הוא אמר בכעס , הנהנתי בהבנה ונשכתי את שפתיי , הוא נאנח בשקט וליטף את שיערי , נישק למצח שלי והסתכל עליי ״ואל תתן למישהו לומר שאתה לא בסדר״
הנהנתי באיטיות שוב. הוא גורם לי להרגיש טוב יותר עם עצמי. ״בסדר״ לחשתי
״ולמה לעזעזל באת עד לפה ? יכולנו להיפגש איפושהו ברחוב ולצייר גראפיטי מטופש״ הוא אמר ופרס את זרועותיו
״באתי לישון פה״ אמרתי בשקט , הוא הוריד גבה בבלבול ואז גיחך
״אל תעשה את זה בגלל שרבנו. אם אתה לא מרגיש בנוח לישון פה אז חזור לביתך , זה באמת לא משנה לי כ-״
״תשתוק כופר מגוחך״ קטעתי אותו והוא התחיל לצחוק , חייכתי והשפלתי את מבטי ״אני רוצה להישאר.״
הוא ליקק את צד פיו ובחן את מבטי , בטני התהפכה ובהיתי בו כמו משוגע. ״אתה רציני ?״ שאל.
״כן״ משכתי בכתפיי
״בסדר״ אמר. חייכתי ועקפתי אותו אל חדרו , אני לעולם לא ישנתי עם מישהו. אולי כשהייתי ילד אז אני ומייקל תמיד היינו ישנים יחד , כמובן שזה לא אותו הדבר. כשנכנסתי לחדרו בלעתי רוק בלחץ , סיבבתי את מבטי וראיתי אותו מאחוריי , מביט בי.
״ר-רק לישון״ הדגשתי , כי מי יודע אילו מחשבות חוטאות עוברות במוחו ?! הוא חייך חצי חיוך וזקף את גבותיו
״רק לישון״ הקול שלו חלש. לבי הלם בחוזקה ולחץ הורגש בגופי.
״יש לך להביא לי בגד שיהיה נוח לישון איתו בבקשה ?״ ביקשתי , הוא הלך לארון ונראה שחיפש. אני לחוץ... אני באמת מתכוון לישון עם מישהו על אותה מיטה. זה גם חטא... אלוהים אדירים.
״יש לי סוג של בוקסר קצר וגופייה לבנה זה בסדר ?״ שאל והסתובב להביט בי. ניסיתי לחשוב מהר , צבע לבן זה טהור כמו מלאך , בוקסר קצר די חשוף...
״יש אולי מכנס ארוך כלשהו ?״ שאלתי , הוא משך בכתפיו והמשיך לחפש. נשמתי עמוק והסתכלתי על המיטה הזוגית שלו , שמיכה זרוקה עליה והכריות מבולגנות , הוא כנראה לא מסדר את המיטה לאחר שמתעורר.
״יש לי את מכנס הטרנינג השחור או את האדום״ הוא אמר , הסתכל עליי וכנראה חיכה שאבחר. אדום השטן ושחור מלאך המוות.
״איזה צבע הבוקסר הרחב ההוא שדיברת עליו ?״ שאלתי וצמצמתי את עיניי , הוא גיחך
״אפור״
״נהדר , זה טוב״ אמרתי בחיוך קטן , הוא הושיט לי את זה ואז שילב את זרועותיו , בלעתי רוק והסתכלתי מסביב , למה אני כה לחוץ ?! הוא נראה רגוע , כאילו רגיל לזה. ולשנייה תהיתי כמה בחורים ישנו איתו , זה צבט את לבי וגרם לאיבריי לדמם , אני בטוח שהיו.
״תסתובב בשביל שאוכל להתלבש״ אמרתי וחשתי את דמי בוער בלחיי. הוא חייך בהתגרות והסתובב חייכתי לעצמי ועדיין הרגשתי שאולי אצא מהחדר בשביל להתלבש , אבל בשם ישו... הורדתי את החולצה ובהיתי בו למקרה שיסתובב , פתחתי את רוכסן הג׳ינס והורדתי במהירות
״זה קצת מוזר שביקשת שאסתובב״ הוא התחיל לדבר וזה הלחיץ אותי
״אני לא מבין מדוע״ אמרתי בשקט , לבשתי על הבוקסר שלי את הבוקסר הרחב שהוא בכלל מכנס שמגיע עד הברך. אולי עליו זה קצר יותר.
״אף פעם לא ביקשו ממני להסתובב״ הוא אמר ולשנייה קפאתי. ביקשו ? כמו שחשבתי חוטא אחד ! אני רוצה לצלוב אותו על קיר הכנסייה.
״מי לא ביקש ?״ שאלתי בשקט ותוך כדי לבשתי את הגופייה , היא הייתה עליי כמו שמלה , הגיעה עד מעל ברכיי , זה הרגיש מוזר.
״אני לא יודע , כל אחד״ הוא ענה , נשכתי את שפתיי והשפלתי את מבטי , אני לא כמו כל אחד אז. זה הופך אותי לשונה או למיוחד.
״אתה יכול להסתובב בחזרה״ אמרתי בשקט , הוא הסתכל עליי וראיתי שבחן את גופי מלמטה עד למעלה , לבי הלם בחוזקה והרגשתי מובך , עיניו החוטאות מביטות בי ורציתי בזה.
״אתה כלכך סקסי ילד כנסייה״ הוא פלט וגופי הצטמרר ממילותיו בזמן ששפתי נשמטה ונותרתי חסר מילים. מ-מה הוא אמר ?! זה כמו לומר שאני מושך ? נאה ? יפה ? אף פעם לא אמרו לי דבר כזה , זה מוזר אבל זה מחמיא למען האמת. חייכתי בביישנות וצעדתי למיטה שלו , הסטתי את השמיכה וכשנשכבתי התכסיתי בה , הוא פשט את החולצה וצעד לעברי אבל חשתי כה לחוץ , והפעם באמת התקשיתי להחדיר אוויר לריאותיי. אני רואה אותו בלי חולצה תמיד בעבודתו אבל אני לא ישן איתו כמו עכשיו. הוא נשכב במיטה ונכנס גם מתחת לשמיכה אבל שמר על מרחק , אני חושב שהוא כיבד אותי כי ידע שזה שונה לי.
״אבי דיבר איתי היום״ סיפרתי והוא הקשיב , הביט לעיניי ולא אמר דבר , אלוהים אדירים אף אחד לא באמת מעוניין בדבריי ו... למה הוא גורם לי להרגיש מיוחד ? ״הוא דיבר על זה שאני מידרדר״
״אני תוהה לעצמי מה הסיבה״ הוא אמר את המילים בשקט ונשמע כה מפתה
״כ-כן״ גמגמתי ועצמתי את עיניי במבוכה ״הוא אמר לי ללכת לטיול של יום עם קבוצת נזירים״
״אתה צוחק״ הוא פלט , לא צחקתי. ״אתה רציני ?״
״כמובן ! זה בעוד יומיים-״
״אוי לא״ הוא קטע אותי , כאילו וכבר ידע מה אני מתכוון לשאול אותו
״תצטרף״ אמרתי. הוא נאנח ועצם את עיניו
״אני לא אצטרף לטיול עם קבוצה של אנשים מוזרים״ הוא אמר וזה השאיר אותי מבולבל. אני הולך להיות אחד מהם בקרוב. 
״בבקשה״ ביקשתי וקימטתי את גבותיי
״אל תעשה לי את המבט הזה״ הוא אמר ״לעזעזל... גם אם ארצה להצטרף הם ישימו לב אליי״
״מה הבעיה ? תתלבש כמו נזיר״ אמרתי והוא פרץ בצחוק מפתיע ״הארי״
״אני אראה מגוחך !״
״אתה רציני ?! בבקשה אני באמת אשמח אם תבוא״ אמרתי בשקט והסתכלתי לעיניו בתקווה שזה יעזור. החיוך שלו ירד באיטיות
״אני אחשוב על משהו״ אמר בחיוך זדוני , אם הוא יתחפש למלאך המוות אני אצלוב אותו !
״תספר לי״ ביקשתי
״אני אפתיע אותך. רק תיתן לי מיקום ושעה , אהיה שם ונצא לטיול עם הנזירים״
״באמת ?״ שאלתי בחיוך רחב , לא האמנתי שהתרגשתי ככה מזה !
״כן״ אמר ״אז מה אתה עושה מחר ?״
״אני אוהב שאתה מתחיל לשאול את זה״ צחקקתי , הוא רק חייך והביט בי
״תישאר פה״ הוא לחש אבל עצמתי את עיניי בעצב
״אלוהים אדירים אני לא יכול...״ אמרתי עם קושי ״אצטרך ללכת לכנסייה״
״לא...״ הוא אמר ״לעזעזל איתך ועם הכנסייה המזויינת הזו״
״הארי !״ צעקתי בכעס ורציתי פשוט לצעוק עליו אבל הבנתי שהוא לא כלכך רציני
״וכשתסיים להיות שם ?״ שאל
״אני לא יודע... אצטרך לעזור בבית אני חושב״ אמרתי
״הו... זה חרא״ אמר
״אל תנבל את הפה״ אמרתי אבל נראה שהתעלם
״אז אפגוש אותך רק בעוד יומיים בטיול עם הנזירים ?״ הוא שאל , ולמרבה הצער כן.
״כן״ לחשתי , הוא שיחרר נשימה ונשך את שפתיו , הוא יפהיפה , כמו אל.
״אני יכול להתקרב אליך ?״ הוא שאל ומשום מה צחקתי אבל זה שימח אותי ששאל , הוא מכבד אותי. התקרבתי מעט אבל עדיין היה מרחק קטן , הוא אחז בסנטר שלי וחיבר את שפתיו לשלי , חבלים נקרעו בבטני במתיחה אחת מענה , לבי הלם בחוזקה. החלקתי את היד שלי ללחי שלו ושפתיי זזו באיטיות עם שלו. עוד חטא , עוד צביטה. אבל אין לי חרטה.
״לילה טוב לואי״ הוא לחש כנגד שפתיי , הייתי חסר נשימה , מכור. העליתי את עיניי באיטיות ושלחתי חיוך קטן
״לילה טוב״ לחשתי. הסתובבתי לצד השני שהגב שלי מופנה אליו , הרגשתי את ידו על אגני וזה גרם לעיניי להיקרע לרווחה , גופו צמוד לשלי מאחור והותיר אותי חסר תגובה. הוא נישק ברכות את כתפי , התקדם בנשיקות קטנות לעורף שלי וחשתי את הצמרמורת והרעד בכפות ידיי , המתיחה הקשה בין רגליי , לא הכרתי בתחושה הזו , אלוהים אדירים זה עוד חטא רע... הוא הידק את אחיזתו בגופי ולא ידעתי איך להגיב למגע כזה , נשכתי את שפתיי והנחתי בזהירות את היד שלי על שלו , פחדתי מהרמה שבה אהבתי את התחושה הזו. הרגשתי כה רגוע ובטוח , ובו זמנית שחטאתי זה לא הרגיש רע , לא חשבתי על זה שברחתי מהחלון ובטח אבא יגלה על זה מחר בבוקר , למרות שתכננתי להתעורר מוקדם בשביל להספיק להיות בבית לפני שהתעוררו , עכשיו אני רק רוצה לישון כמה שיותר זמן בשביל להישאר כך בין זרועותיו.
לפני שעצמתי את עיניי הסתכלתי לקיר ושפתיי נפרדו , הוא השלים את הגראפיטי. הוסיף דמות , אולי אני טועה אבל... היא מזכירה לי את עצמי , רק שיש לאותה דמות כנפיים של מלאך.