Dear god - 117

7.7K 569 472
                                    

הלכתי עם נייל וליאם בחיפוש אחר משהו , לא ממש היה לי אכפת , הם הזמינו אותי והייתי פנוי. הארי הלך להיות עם המשפחה שלו , הוא אמר שהתגעגע אליו.
״זה ממש קרוב...״ אמר נייל והסתכל מסביב , ליאם גלגל את עיניו
״מה אתם חושבים על המוזיאון ?״ שאלתי ושתיהם הסתכלו עליי
״אף פעם לא ראיתי יותר מדי עירום״ ליאם אמר ונייל הנהן
״אני חושב שזה היה גס מדי״ נייל אמר , לחיי האדימו , אבל... אבל זה אומנות. שיצטלבו , זה לא גס הם פשוט לא מבינים בזה.
״זה היה יפהייפה , אתם פשוט לא מבינים אומנות״ אמרתי ״בכל אופן לאן הולכים ?״
״אמ... אנחנו מיד מגיעים״ נייל אמר והמשיך להסתכל לכל הכיוונים , כאילו מחפש אחר משהו. אולי הוא מחפש משהו ספציפי ולא יודע איפה הוא אמור להיות.
״אתה צריך עזרה ?״ שאלתי בבלבול , אפשר לשאול מישהו מהמקום-
״אני מסתדר מצויין !״ נייל קרא ולפתע חייך
״לא נייל...״ ליאם אמר בגלגול עיניים
״בואו חברים !״ נייל קרא , הסתכלתי לכיוון שהוא הסתכל וראיתי את קלייר ואייבי , אחותו של הארי , לבי נחת ולחיי האדימו , למה נייל הביא אותי איתם ? חייכתי בנימוס ונעצרנו מולם
״לואי , המוזיאון היה מדהים אתמול״ אייבי אמרה וזה גרם לי לחייך ״אני מתכוונת לא התמונות , זה היה דוחה״
״ה-הו... כמובן״ פלטתי. התמונות היו מדהימות ! נראה שרק אנשים מבוגרים יותר הבינו אותם ! ר-רק רגע , הארי הלך להיות עם משפחתו. ״אייבי הארי לא הלך לפגוש אותך ואת שאר משפחתך ?״
״לא , היום אין אף אחד בבית. אמא וקארל יצאו יחד מכיוון שהם חוגגים את יום השנה שלהם״ אייבי אמרה ולבי נחת. בלעתי רוק עבה ונשכתי את שפתיי. אני לא חושד בו , אני גם לא צריך להיות מעצבן ולהידבק אליו כל שנייה. עם מי הוא ?! אלוהים , אלוהים , אלוהים. נשמתי עמוק והסטתי את מבטי בלחץ. ובכן תפסתי אותו על שקר , חייבת להיות סיבה לשקר הזה נכון ? לא אחקור את זה מאחורי גבו , אצטרך לפנות אליו. אני סומך עליו , זו הסיבה שאדבר איתו על זה , היחסים בינינו נורא קרובים , אני יודע שכך זה גם מבחינתו.
״תרצו לשתות בנות ?״ נייל הציע והסתכלתי עליו בכעס , הן מתחת לגיל המתאים.
״למה לא ?״ קלייר שאלה והם התחילו ללכת , גלגלתי את עיניי אחריהם , נייל וקלייר מסובכים. ובכן , אלך לדבר עם הארי ברוגע , לא אתנפל עליו.

***

״איפה היית ?!״ צעקתי כשהארי נכנס לבית , השעה שש וחצי בערב ועכשיו הוא חזר. אלוהים , בחנתי אותו , בגדיו רגילים ולא מראים סימן לדבר , שיערו אסוף הדוק , שפתיו יבשות ומבטו מבוהל.
״למה אתה מתנפל ?״ לפתע גיחך ״מה שלומך הארי אהובי ? זה יכל להישמע נחמד יותר-״
״ראיתי את אייבי היום והבנתי שלא נפגשת עם המשפחה !״ הצבעתי עליו וצעדתי לכיוונו , הוא צחק והסיט את מבטו , לבי החסיר פעימה ״אל תצחק !״
״אז לא נפגשתי עם המשפחה...״ מלמל והסתכל עליי ״עשיתי משהו אחר״
״עם מי ?״ שאלתי מיד ונעצרתי מולו בשילוב ידיים , הוא חייך ובחן אותי לרגע , ניסיתי להיות רציני למרות שהרגשתי שזה מגוחך כי הוא מחייך , לא לקח את זה כלכך ברצינות. לפתע צבט ברכות את הלחי שלי ופנה למטבח
״הייתי לבד״ אמר , הלכתי אחריו
״מה עשית לבד ?״ שאלתי
״זה הפתעה-״
״הארי !״ קטעתי אותו , למען ישו...
״הייתי במוזיאון , טיפלתי בכמה דברים״ משך בכתפיו
״הכל שם מושלם״ אמרתי בבלבול
״סידרתי את הקיר השמאלי שריק״ אמר וחייכתי חיוך קטן
״באמת ?״ חייכתי ונשכתי את שפתי התחתונה ״מה... מה שמת שם ?״
״ובכן זה משהו יותר אישי , אני חושב שהקהל פחות יאהב את זה אבל זה יכול לסמל לך משהו עמוק ומרגש״ אמר
״ה-הארי לא ציירת שם גראפיטי נכון ?״ שאלתי , הקומה של האומנות כה מרגיעה וגראפיטי די רעשני לשם
״לא , אל תדאג״ אמר , הסתכלתי עליו בחשדנות , הייתי סקרן , הוא מלא בהפתעות. ״אז לאן גררו אותך היום ?״
״אלוהים״ פלטתי כשחשבתי על זה ״אני לא מלשן אבל אחותך שתתה שתייה חריפה״
״הממזרה הזו...״ מלמל , הוא נאנח ואז התקרב אליי והסתכל לתוך עיניי גורם ללבי לפעום בחוזקה ״טוב , השעה רק שש״
״שש , מספר השטן״ אמרתי והוא צחק , ליטף את הלחי שלי והתבונן בי , מה התוכנית שלו ?
״בוא נעלה לגג ונשתה בירות״ הציע בחיוך , הוא הסתובב אל המקרר ולקח שישיית בירות , הוא לא חיכה לתשובה , זה היה ברור בשבילו שאבוא.
״קדימה״ אמרתי , לפתע דלת חדרו של מייקל נפתחה והוא יצא לבוש בבוקסר והתמתח
״אני דפקתי את האמא של השינה !״ צעק בגסות , מייקל חסר נימוסים , הסתכלתי על הארי שהסתכל עליו מעט מופתע.
״עד עכשיו ישנת ?״ הארי שאל
״כן כן , זה מתיש להיות גבר נשוי״ אמר , הוא עדיין לא נשוי...
״נהדר מייקל״ אמרתי בלי טון מסויים , סימנתי להארי לבוא והוא הנהן והתקדם אליי
״לאן ?״ מייקל שאל
״זה לא עניינך״ אמרתי אבל לא בתוקפנות , הוא גלגל את עיניו והמשיך למקרר. יצאתי עם הארי מהבית ועלינו לקומה למעלה , אולי לשבת על הגג עם בירות יכול להפחית את רמת הלחץ. עלינו במדרגות שמובילות אל הגג והיה ריק , השמים כחולים ונראה שמחשיכים , השמש כבר שקעה. התיישבתי ליד הקצה והארי לידי , הוא פתח פחית של בירה והושיט לי , אני לא נוהג לשתות אבל איתו אולי אחרוג קצת. נשענתי על גופו והוא כרך את זרועו מסביבי
״לואי״ לפתע קרא וקולו נשמע רציני , הסתכלתי עליו והוא נראה אשם
״אני... קרה משהו לפני שמונה ימים שאני מרגיש מוכרח לספר לך-״
״אם בגדת בי אצלוב אותך ליד השלט של האנדיון״ קטעתי אותו והוא צחק והסתכל קדימה
״זאין עישן והציע לי ו- רגע אני נשבע שזה כלום ! כאילו... שאפתי מהסיגריה שלו , זה היה קצר , פיתוי-״
״זה בסדר״ גיכחתי והוא נראה מבולבל ״זה קשה לך. אני לא אמור לכעוס״
״עכשיו יהיה לך את המשפט הכי מדכא בעולם״ אמר בגלגול עיניים , הוא מכיר אותי כה טוב.
״אבל אני מאוכזב״ אמרתי והוא נאנח
״אני נשבע שאני מפסיק לגמרי , מעידה חד פעמית״ אמר , אני מקווה.
״גם לי יש ווידוי״ אמרתי ״צחצחתי שיניים עם מברשת השיניים שלך.״
״למי אכפת...״ פלט ושתה לגימה מהבירה , חייכתי בביישנות , ציפיתי לדחיפה מהגג , למען ישו. שתיתי לגימה קטנה מהבירה וזה צרב בגרוני , למען האמת ממש מרגיע לשבת פה , להיות מנותקים מהכל רק לא מאחד השני. עשינו המון לאחרונה ועכשיו אני מרגיש שזה סוג של סוף. הכוונה , כל הבעיות נעלמו , דברים נראים בעיניי כטובים יותר , אני מצליח ליהנות מחיי ואין לי דאגות מיותרות... הסתכלתי עליו בחיוך לפני שנישקתי את שפתיו הרכות ולאחר מכן נשענתי עם ראשי כנגד כתפו , אני גאה להיות מי שאני , אני שלם עם זה.
אין לי חרטה על דבר שעברתי , רע או טוב , זה מה שהפך אותי להיות מי שאני עכשיו.

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now