Forbidden Love

פרק 11

בדרכי אל חדרי קרוליין תפסה אותי לא מוכנה לבואה והפילה את הציוד שהיה בידי. "מה את עושה?" שאלתי והרמתי את קולי במקצת. "למה לצעוק?" מלמלה כשהרמתי את ספרי ומחברתי לבד. "ככה. להתראות." השבתי ועקפתי אותה, כשכתפי פוגעת בכתפה.

אני ממשיכה להתקדם אך קול נוסף מצטרף אל קולה של קרוליין ולכן עצרתי והסתובבתי בכדי לראות מי זה. "מה יש לך? התחרפנת?" קמרון שאל את קרוליין והתקרב אליה. התקרב יותר מדי. "סתם, אמור עצבנה אותי." היא השיבה לו והוא חיבק אותה בתגובה.

מה הולך פה? "אמרתי לך כבר. תעזבי אותה, היא לא שווה את זה." קמרון אמר לה וליטף את שיערה. "אני יודעת, אבל מה אני אעשה. אבא שלי ביקש ממני להיות חברה שלה כדי שהיא לא תרגיש לבד. אבל כבר נמאס לי מזה, אני רוצה לחזור למצב של פעם." קרוליין אמרה והבטתי בשניהם המומה.

עכשיו אני יכולה לגלות את הפרצוף האמיתי שלה. "אז בואי נחזור. את לא יכולת להיות איתי בגללה, עכשיו נחזור להיות ביחד ונשים זין על מה שאבא שלך אמר." קמרון אמר ונישק את מצחה. מה הולך פה? אני מרגישה כאילו שאני מדמיינת הכל.

היא צחקה וליפפה את ידיה סביב צווארו. "בוא נעשה מה שאמרת, רק בלי החלק של לשים זין על אבא שלי. בכל זאת, זה אבא שלי." היא הציעה והוא קירב אותה אליו יותר צמוד. "איך שאת רוצה." קמרון אמר לה ונישק אותה. עכשיו אני בטוחה שהכל היה שקר אחד גדול.

גם הדברים שקרוליין אמרה וגם הנשיקה שלה עם קמרון שמוכיחה לי שכל מה שאמרה לי עליו, כמו 'אל תתייחסי אליו, הוא מחפש תשומת לב', 'ועזבי, הוא סתם חמור'. כן, היא אמרה לי את זה באחד הלילות שיצא לנו לדבר עליו. הפנימייה הזאת פשוט מלאה בצבועים.

נאנחתי וגלגלתי את עיניי. הסתובבתי חזרה והמשכתי להתקדם לחדרי, לא נותנת לכל זה להשפיע עליי. כשהגעתי לחדרי פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה. הנחתי את הספר והמחברת שלי על השולחן וזרקתי את עצמי על המיטה. לישון אני כבר לא אוכל משום שישנתי כבר קודם.

התרוממתי משכיבה לישיבה ונאנחתי. הבטתי על הקיר שמולי עד שצלצול טלפון עצר את הבהייה שלי בקיר. ניגשתי לראות של מי הטלפון והנחתי שהוא שייך לקרוליין, מאחר ולי אין טלפון והשותפה השלישית לחדר כבר לא נמצאת כאן יותר. בדקתי מי מתקשר וראיתי את שמו של כריסטיאן מתנוסס על המסך.

החלטתי לא לענות לו וחזרתי אל מיטתי. הטלפון המשיך לצלצל כך עוד כמה פעמים עד שהחלטתי לענות. הרעש חירפן אותי, מה כבר כל כך דחוף שהוא מתקשר אליה כל כך הרבה פעמים? לקחתי את הטלפון ועניתי. "הלו?" שאלתי חסרת סבלנות.

"קרוליין?" שאל והבנתי שהוא מבין שזאת לא היא. "זאת אמור. קרוליין לא נמצאת בחדר." השבתי ושמעתי את האנחה שלו דרך הטלפון. "הבנתי." הוא לחש. "אתה צריך משהו? זאת אומרת, התקשרת כל כך הרבה פעמים. הכל בסדר?" שאלתי אותו. "הכל בסדר, אני כבר אדבר עם קרוליין אחר כך. להתראות אמור." ענה וסיים את השיחה בניתוק שלו.