פרק 26

6.5K 419 115
                                    

נאנחתי והבטתי בו. "די כריסטיאן. אנחנו פשוט לא יכולים להיות ביחד, ובטח שלא להתנשק. זה בלתי אפשרי." סירבתי כשאני לא מאמינה שאני בכלל מסרבת. "מספיק עם הדי ותקשיבי לי טוב עכשיו," החל לומר והתכוונתי לקטוע אותו אך הוא לא אפשר לי.

"אני מוותר על הרבה דברים בחיים שלי, אבל על דבר אחד אני לא מוותר, והוא עלייך." הוסיף וליבי החל לדפוק מהר כאשר שמעתי את דבריו. "כריסטיאן," נאנחתי אבל כבר לא יכולתי לשקר לעצמי. אני מתה שהוא ינשק אותי, אני מתה להרגיש את שפתיו על שלי. אבל מה לעשות, הוא המורה שלי ואני התלמידה שלו.

זה לא נועד לקרות. "אמור, את הולכת עכשיו ועולה לבמה, שרה ומשמיעה לי את השיר ואת הקול שכל כך רציתי לשמוע, ולאחר כל זה, את פוגשת אותי כאן ונותנת לי את הנשיקה שאני כל כך משתוקק לה. זה ברור?" אמר וגיחכתי, מהנהנת בחיוב לאחר מכן.

"אתה דפוק." קבעתי בחיוך. "לכי כבר." הוא ענה בחיוך ומצחקק לעצמו. קמתי מהספסל והתחלתי להתקדם לכיוון האולם, וצוחקת לעצמי כאשר אני שומעת את כריסטיאן אומר "ידעתי שהשמלה הזאת תהלום אותה."

נכנסתי לתוך האולם והלכתי לכיוון הבמה. בדקתי שעדיין תורם של כיתות י' ואמרו לי שבדיוק התלמידה האחרונה עלתה. "יש לכם עוד אחת, וזאת אני." אמרתי ולקחתי את המקרופון, עולה לבמה בחיוך. הנחתי את המקרופון במתקן שלו ונשמתי עמוק.

הסתכלתי הצידה וראיתי את ליליאן, מחייכת לי ומבקשת שישמיעו את המוזיקה. המוזיקה החלה להתנגן ונכנסתי לתוך השיר עם כל הלב.

"לא רציתי לומר לך מי אני,
אבל זאת הייתה ההתחלה
שזרקה אותי לתהום,
התדרדרתי במדרון.

אולי לא תכננתי, לא הבנתי
שהאהבה הזאת אסורה.
חטאתי ואני מודה בכך,
אבל זה היה הגורל שלי.

זה נכון, ואני חוששת
שלא אכחיש
שעברתי על החוק,
אבל אני לא יכולה לשנות
את מה שגדל בתוכי.

אני רוצה לצעוק
שאני אוהבת אותך,
נסחפתי אחר רגשותיי
ועברתי בלי כוונה
על אחד הדברות,
ובמה אני אשמה?

ואני מבינה,
שאכלתי מהפרי האסור,
ושדנתי את חיי
לרכילות של אחרים,
ובמה אני אשמה?,"

עיניי קלטו את כריסטיאן עומד בין הקהל ומקשיב לי שרה. זה עשה לי משהו בלב. משהו טוב שאהבתי.

"זה נכון, ואני חוששת
שלא אכחיש
שעברתי על החוק,
אבל אני לא יכולה לשנות
את מה שגדל בתוכי.

אני רוצה לצעוק
שאני אוהבת אותך,
נסחפתי אחר רגשותיי
ועברתי בלי כוונה
על אחד הדברות,
ובמה אני אשמה?

ואני מבינה,
שאכלתי מהפרי האסור,
ושדנתי את חיי
לרכילות של אחרים,
ובמה אני אשמה?

הלב היה זה ששלט בי."

סיימתי את השיר ומחיאות כפיים נשמעו ברחבי האולם. ראיתי את כריסטיאן מוחא כפיים ומחייך, קורץ ויוצא מהאולם. ירדתי מהבמה בזריזות, מנצלת את העובדה שעכשיו תורם של כיתות יא', וכך התלמידים לא אמורים להתפזר.

יצאתי החוצה והלכתי הליכה מהירה בשביל להגיע לספסל. כשהגעתי, ראיתי את כריסטיאן יושב ומחייך. התיישבתי לידו, שותקת ומובכת. "היית מדהימה מקודם." הוא אמר והסמקתי. "תודה." השבתי והבטתי בעיניו שנצצו.

הוא התקרב אליי וליטף את פניי. "עכשיו אני יכול?" שאל והנהנתי. הוא התקרב עם פניו אליי ותוך שניות שפתיו פגשו בשלי. לא דמיינתי בחיי שככה תרגיש הנשיקה שלי איתו. עוצמתית, תשוקתית ומלאה באהבה. "את לא מבינה כמה חיכיתי לזה." לחש כאשר התנתקנו.

מבלי להודיע הוא שוב נישק אותי. "כריסטיאן, יראו אותנו." לחשתי כשהתנתקתי ממנו, אך עדיין קרובה מספיק בשביל שיתנפל עליי בעוד נשיקה. "את ממש אוהבת להרוס רגעים, אה?" שאל וגיחכתי. זזתי ממנו וקמתי מהספסל. "בוא נחזור." ביקשתי בזמן שידיי מחזיקות בידיו.

הוא קם והתקרב אליי, מסתכל לצדדים. "את מעצבנת," מלמל ונישק אותי שוב. "סתום ותלך ראשון." קבעתי מבעד לשפתיים שלו. הוא הנהן והתרחק ממני, הולך לכיוון האולם. נשארתי לעמוד כמה דקות, עד שהתחלתי ללכת גם אני לכיוון האולם.

נכנסתי לתוכו והבנתי שתכף החלק של השירים נגמר. כאשר הילדה האחרונה הופיעה, המנהל הודיע שאפשר להתחיל לרקוד. המוזיקה החלה להישמע והלכתי לצד, והתיישבתי בכיסא פנוי שמצאתי. עיניי קלטו את כריסטיאן מדבר עם המורה לספורט. כשחושבים על זה, אני עדיין לא יודעת איך קוראים לו. כנראה בגלל שהוא לא מלמד אותי.

הוא נפרד מכריסטיאן וכריסטיאן החל להתקדם אליי. "קחי," אמר והושיט לי כוס עם קולה. "תודה." השבתי ולגמתי מהקולה, בזמן שהוא התיישב בכיסא ליידי. "למה את לא רוקדת?" שאל והבטתי בו וחוזרת לאחר מכן לשתות מהכוס. "אני מעדיפה שלא." השבתי והנחתי את הכוס לצידי על הרצפה.

הבטתי לצדדים, רואה איך כולם נהנים. מבטי נעצר על ורוניקה, שלמען האמת היא לא קשורה לפנימייה הזאת ואין לה מה לעשות כאן בכלל, שנכנסה לתוך האולם בחיוך גדול.

היא הסתכלה על כריסטיאן והחילה ללכת לכיוונו. "אהוב שלי," היא אמרה בזמן שהיא התיישבה על ברכיו. "תודה שהזמנת אותי." הוסיפה ומיד לאחר מכן, נישקה אותו בחוזקה.

____
מקווה שאהבתן את הפרק:)
את השיר לא אני כתבתי, רק תרגמתי אותו.
נ.ב: תודה על 91 הצבעות בפרק הקודם! אתן תותחיות.

Forbidden LoveUnde poveștirile trăiesc. Descoperă acum