פרק 25

6.8K 465 110
                                    

"אתם שניכם," המנהל קרא לי ולכריסטיאן כאשר נכנסו לתוך הפנימייה. "בואו איתי." הוא הוסיף והלכנו אחריו כאשר רוב התלמידים מביטים בנו. במהלך הנסיעה חזרה הייתה שתיקה מביכה.

לא דיברנו ורק שתקנו, כמו עכשיו. נכנסנו למשרדו והתיישבנו בכיסאות. "לאן הלכתם? אתם יודעים שיש שמועות שעזבתם ביחד ושיש ביניכם משהו?" הוא שאל כשהוא מרים את קולו. "סתם, לקחתי אותה ל- לא משנה לאן. ואילו רק שמועות, אין בינינו כלום." כריסטיאן השיב.

אין בינינו כלום. רק כמעט התנשקו. כן, אין בינינו כלום. חשבתי בסרקזם. "כריסטיאן, אני מבקש." המנהל אמר בנימה מתחננת. "דן, אתה דוד שלי. אני אחיין שלך. אתה מכיר אותי, בבקשה אל תעשה מזה סיפור." כריסטיאן התחנן בפניו. "רק בגלל שאתה אחיין שלי ואני אוהב אותך, אני אבליג על הקטע הזה. אבל בבקשה, אל תאשר את דבריה של ג'ייד."

כריסטיאן הנהן בהבנה ושלח לדן נשיקה באוויר עם המילים; "אין עליך, דוד שלי." והמנהל גיחך מתגובתו. יצאנו מהמשרד והלכתי במהירות לחדרי, משום שלהיות על יד כריסטיאן ברגעים אלו, מביך אותי יותר מהכל.

מאז אותו יום, כל השמועות עליי ועל כריסטיאן התפוגגו כלא היו. כל מי ששאל נודע לו שהמנהל שלח אותי ואת כריסטיאן למשימה מיוחדת בשבילו. מאז, כולם עזבו אותנו בשקט.

****

שלושה ימים עברו ובעוד שעתיים נשף החורף יתקיים. כולם בהכנות לקראת הנשף, והחליטו לקצר את יום הלימודים בשביל שלמורים יהיה זמן להתארגן וכמו כן גם לתלמידים. כרגע אני בדרכי אל חדרי אחרי מקלחת טובה, חושבת על מה אני אלבש היום.

אין לי שום שמלות בארון, והדבר היחיד החגיגי שיש לי בארון זה הג'ינס הלבן שלי. נכנסתי אל חדרי וקרוליין בדיוק התקדמה לכיווני, לבושה כבר בשמלה בצבע ירוק זית. "אני הולכת לשירותים," היא הודיעה ונעמדה בפתח הדלת.

"אה ואמור, יש לך משלוח על המיטה." היא הוסיפה והבטתי בקופסה ארוכה ורחבה, עטופה בסרט ורדרד. קרוליין יצאה מהחדר בלי שנתנה לי להגיב על זה. התקדמתי למיטה, מזיזה את הקופסה הצידה, מוצאת מתחתיה פתק מקופל. פתחתי אותו והתחלתי לקרוא.

'הבנתי שאין לך מה ללבוש לכבוד הנשף הערב, לכן החלטתי לפנק אותך במתנה קטנה. נ.ב: אל תחשבי אפילו להחזיר לי אותה, אני מצפה לראות אותך לבושה בזה לנשף. כריסטיאן'.

פתחתי את הקופסה הגדולה וליבי התחיל לדפוק כל כך חזק ברגע שראיתי את השמלה הכחולה עם התחרה. מלמעלה של השמלה, יש בד תחרה שקוף למחצה. שרוולי השמלה באורך המרפק, ובנוסף יש חגורת עור עם אביזם במותניים, ועל החצאית יש בד נוסף של תחרה.

השמלה יפיפייה, היא בטח עלתה המון. הוא פשוט לא נורמאלי. אני לא מאמינה שהוא קנה לי אותה. ואיך או בכלל יודע מה המידה שלי? "היי, מה זה? וואי, זה שלך?" קרוליין נכנסה וקטעה את הבהייה שלי בשמלה. "כן, אני מניחה." השבתי בזמן שהנחתי את השמלה בקופסה.

Forbidden LoveWhere stories live. Discover now