Forbidden Love

פרק 43

ביום שלמחרת קמתי בתחושה לא טובה, הרגשתי לא טוב. אבל אולי אני סתם לחוצה בגלל המבחן במתמטיקה שמתקרב. "בוקר טוב," מלמלתי לכיוון קרוליין שנכנסה לחדר לאחר שהותה בשירותים.

משום מה היא שתקה ולא ענתה. בדרך כלל היא זאת שאומרת לי בוקר טוב, ואני זאת ששותקת. אז למה היא שתקה? "הכל בסדר?" שאלתי אותה בזמן שתליתי את תיקי על כתפי. "לא יודעת. באמת שאני לא יודעת מה לחשוב." היא ענתה.

כיווצתי את גבותיי בבלבול. "לא הבנתי כלום, אני הולכת לכיתה." אמרתי והתקדמתי אל הדלת. "לא האמנתי שתהיי כזאת פרוצה." היא אמרה ברגע שפתחתי את הדלת. נעצרתי והסתובבתי אליה, מביטה בה המומה. "פרוצה?" מלמלתי בשאלה. אני יכולה להיות הכל, חסרת נימוסים, בהמה, כל הסטיגמות האפשריות שקיימות על היתומים, אלא שחיים ברחוב. אבל פרוצה אני לא. "עזבי, מי את שתביני בכלל." היא ענתה והתקדמה אליי. קרוליין התנגשה בכתפי ויצאה מהחדר.

מה עובר על הילדה הזאת? "חכי דקה, קרוליין." תפסתי בידה וסובבתי אותה לכיווני. "מה את רוצה?" היא שאלה בעצבים. "שתסבירי לי מה קרה. למרות שאנחנו לא כל כך מדברות, אף פעם לא קיללת אותי ברמה הזאת." עניתי לה רגועה, למרות שבתוכי רתחתי מעצבים.

"את התעסקת עם בן דוד שלי, עם פאקינג המורה שלך!" היא צעקה לפתע ועיניי נפקחו בתדהמה. "מ-מה...?" מלמלתי בגמגום. מאיפה היא יודעת? "כל הפנימייה יודעת את זה. זה תלוי על כל הקירות." היא ענתה ואני פתחתי בריצה בכדי לראות על מה היא מדברת.

כאשר הגעתי אל אזור הכיתות, על כל הקירות, על כל לוח מודעות של כל שכבה, הופיעו תמונות שלי ושל כריסטיאן מתנשקים, ועליהן רשום 'כרסטיאן ואמור, הפסדתם במלחמה'. ישר התחלתי להוריד כמה תמונות ורצתי אל הבן אדם שהרגשתי שהוא אחראי על זה.

נכנסתי אל כיתתי וראיתי את קמרון יושב בכיסאו מחייך ורגוע. "חתיכת זבל." סיננתי בכעס וזרקתי עליו את התמונות שהיו בידי. "בוקר טוב גם לך," הוא אמר ונעמד מולי. "אני מניח שמצאת את ההפתעה שהכנתי לך." הוא הוסיף בחיוך. "איך השגת את התמונה הזאת?" שאלתי כשאני מרגישה את הדמעות בעיניי.

"בעזרת ורוניקה, כמובן. היא נתנה לי את התמונה ואני פשוט הדפסתי מלא עותקים שלה." הוא ענה ובינתיים מלא מבטים של שאר התלמידים בכיתה, הופנו אליי כשהתמונה בידיהם. "למה עשית את זה?" שאלתי כשדמעה בוגדנית זולגת מעיניי.

זה הוסף שלי ושל כריסטיאן. אותו יפטרו ואותי יסלקו. "כדי שתביני מה זה להתעסק איתי. אני אמרתי לך שיש לי משהו שיכול להזיק לך. את בחרת לא להאמין, אז בעיה שלך." הוא השיב והתקרב אליי, כשהוא מנגב את הדמעות שהתחילו לזלוג ברצף. "אני שונאת אותך." אמרתי בעודי מזיזה את היד שלו ממני.