Forbidden Love

פרק 16

"מי על סמים?" כריסטיאן שאל אותה בלחישה. "קמרון סמית'. אני ראיתי מה קרה, אני הייתי איתך שם. ואתה, במקום לרוץ אחריו, הלכת אליה. ואני הייתי צריכה לרוץ אחריו, ולגלות שהוא על סמים. מה חשבת לעצמך?" היא נזפה בו.

השפלתי את מבטי לרצפה. קמרון היה על סמים, איך לא הבחנתי בזה? "למה לי לרוץ אחריו, אחרי שהוא הרביץ לילדה?" הוא שאל והרגשתי שהוא עצבני. "בדיוק בגלל זה. היית צריך לבדוק למה הוא עשה את זה, במיוחד אחרי שאתה אמור לדעת על בעיות העצבים שלו ועל הכדורים שהוא לוקח!" היא ענתה לו והרימה את קולה.

בעיות עצבים? מה לעזאזל? אוף, אני לא מאמינה, במה הסתבכתי? כריסטיאן שתק, כולם שתקו. "מה את מנסה להגיד?" לבסוף הוא שבר את השתיקה ושאל אותה. "תראה, בן שלי. אני חושבת שקורה לך משהו, ובגללו אתה לא חושב בהיגיון. אתה מסכים איתי שהיית צריך לברר מה קורה איתו, נכון?" שאלה.

אני לא מבינה, היא אומרת שהוא היה צריך ללכת אחריו ולהשאיר אותי ככה? "אני מסכים איתך, אבל אני גם לא יכול להשאיר ככה תלמידה שלי שהרגע חטפה סטירה." הוא השיב וחייכתי. "היא רק חטפה סטירה, כריס. לא היה קורה כלום אם היית הולך אחר קמרון." היא אמרה וקמה מהכיסא.

אני לא מצליחה להבין מה היא רומזת בדבריה. "לאן את הולכת?" כריסטיאן שאל את אמו לאחר שפתחה את דלת חדר המורים. "למשרד שלי. שם קמרון מחכה לי ואני מקווה שהוא לא ברח," היא מלמלה את החלק האחרון ויצאה מחדר המורים, אך שנייה אחר כך חזרה לכאן. "רק תעשה טובה תדאג שהיא תחזור לכיתה? אני לא רוצה לראות אותך איתה." היא הוסיפה ובזאת יצאה מבלי לחזור שוב.

למה הכוונה ב"אני לא רוצה לראות אותך איתה"? מה אני מזיק? "תתעלמי ממנה, היא קצת מגזימה לפעמים." כריסטיאן אמר ולקח מידי את מגבת לאחר שראה שאיני משתמשת בה יותר. "שמתי לב..." מלמלתי וקמתי מהכיסא. "גם שמתי לב שאתם לא כל כך דומים," הוספתי והבטתי בכריסטיאן ששתק לכמה רגעים.

"כן, היא לא האמא הביולוגית שלי. אמי הביולוגית בגדה באבי כשהייתי ילד קטן. מסתבר שאחר כך היא טסה לחו"ל ושם היא חייה עם הגבר שהיא בגדה איתו. בגלל זה מבחינתי היא לא אמא שלי, וג'וזפין, היא האישה שגילדה אותי כל חיי, אז אני מחשיב אותה לאמא, כמו שהיא מחשיבה אותי לבנה. בקיצור, היא האישה השנייה של אבי ואמי החורגת." כריסטיאן השיב וניגב את ידיו במגבת אחרת.

"הו, מצטערת..." התנצלתי והלכתי אל הדלת. "נראה לי שאני אלך," הוספתי כשאני תוחבת את ידיי בכיסי הג'ינס שלי. "כן, נראה לי שעדיף ככה. תשמרי על עצמך," אמר והנהנתי כאשר אני פותחת את הדלת, ויוצאת ממנה מיד לאחר מכן.

כל השיחה הזאת פשוט הייתה כל כך מוזרה. אני לא מבינה מה יש לאמו נגדי. לא עשיתי שום דבר רע. מזג האוויר נראה אפלולי. אני מאוד מקווה שהגשם לא יתפוס אותנו במרכז הספורט. דווקא מתאים לי להשתחרר קצת ולרוץ ולשחק.