Forbidden Love

פרק 19

"חתיכת..." ורוניקה סיננה בכעס וגיחכתי לעצמי. "ורוניקה, די." כריסטיאן ביקש ממנה וצחקתי, כי את הפרצוף המופתע שהיה לה, אני לא אשכח בחיים. "אבל היא התחילה! הרי שמעת מה היא אמרה לי." היא השיבה לו בצעקה מרחישת אוזניים.

"איפה התיק שלי?" נזכרתי פתאום שלא לקחתי את תיקי. "אה, הוא כאן. ורוניקה, הוא נמצא בין הרגליים שלך." כריסטיאן השיב וורוניקה הרימה את התיק. "הנה," השיבה בעודה זורקת לכיווני את התיק. "אח, תיזהרי כלב-" "היי! בלי קללות יותר." כריסטיאן קטע אותי בזמן ששפשפתי את ידי הכואבת.

החלטתי להתעלם משניהם והמשכתי להביט בחלון, שם הנוף הרבה יותר יפה. כריסטיאן חנה את מכוניתו בחניה, יצא ממנה ולאחר מכן פתח את הדלת בצד שלי ועזר לי לצאת מהמכונית. החזקתי בו בזמן שהוא הניח את תיקי על כתפו הפנויה וורוניקה יצאה גם היא מהמכונית, כשהיא מסתכלת עליי בסלידה.

"כריסטיאן, מזל שאני מוצאת אתכם," אווה אם אני לא טועה, המזכירה של המנהל הגיעה אלינו ונעמדה מולנו. "שמעתי מה קרה ואני מאוד מצטערת על הקרסול שלך, אמור." היא אמרה וחייכתי אליה, משיבה לה 'תודה'. "חוץ מזה, אני אצטרך לקחת אותך אל המנהל, הוא רוצה לדבר איתך." היא הוסיפה והנהנתי בחיוב.

"אין בעיה, אווה. אני אבוא איתכם, כי אני אצטרך לעזור לה ללכת, מה שמזכיר לי שצריך לקחת אותה לרופא כדי שיבדוק לה את הרגל ויקבע עם זה חמור או לא, ועל הדרך לקחת לה קביים." כריסטיאן אמר ואווה הנהנה. "ברור, אני עכשיו אלך להזמין לה תור לרופא." היא אמרה והסתלקה במהירות.

"אה וורוניקה, את יכולה לחזור הביתה." כריסטיאן אמר לה בזמן שהוא עזר לי ללכת. היא מלמלה משהו שלא הצלחתי להבין, ונכנסה אל המכונית בסערה. חייכתי לעצמי עקב בקשתו של כריסטיאן. זאת הייתה הרגשה טובה. אני אפילו לא יודעת למה.

לאחר מאמצים רבים הגענו אל חדר המנהל. נכנסנו אליו מבלי לדפוק וראיתי את קמרון יושב על אחד הכיסאות, כשמבט מעוצבן על פניו. בינתיים כריסטיאן עזר לי להתיישב בכיסא ולאחר מכן יצא החוצה כשהוא מודיע לי שהוא יחכה בחוץ.

לאחר שהוא סגר את הדלת, המנהל החל לדבר. "אז אתם בטח מנחשים למה אתם כאן," אמר כשהוא מניח את ידיו על השולחן. "תזכיר לי למה?" קמרון שאל את המנהל והוא בתגובה נשם עמוק. "על הסמים שלקחת ועל התקיפה שלך נגד אמור." הוא אמר ועיניו של קמרון נפקחו בפליאה, כמו שלי.

רק שבעיניו נראה פחד. "תקשיב לי קמרון. אם כמה שאני אוהב את אשתי אני לא מסכים איתה," הוא אמר וקמרון הביט בו בחוסר הבנה. "אני לא חושב שאתה צריך להישאר כאן ולראות את המצב מתקדם. זאת אומרת, שעוד היום אתה נשלח למכון גמילה, לכמה זמן כדי לבדוק שאתה מפסיק עם זה בטוח. אני יודע מה סמים יכולים לעשות, ופעם אחת לא תגרום לך להפסיק." הוא הוסיף וקמרון נראה המום מדבריו.