פרק 3
אני לא מצליח להירדם. תחושה מעיקה התמקמה בתחתית הבטן ופשוט לא עוזבת אותי. אני מסתובב במיטה מצד לצד כמו שיפוד על גחלים. זין. נמאס לי.
אני יוצא לריצה לילית לעייף את הגוף הזה עד שגם המוח יפסיק לחשוב.
המשפטים שהיא אמרה לי מתנגנים כמו תקליטור תקוע.
לא הייתי צריך לעזוב אותה שם. אולי היא לא עושה את זה מרצונה החופשי. אולי הוא מכריח אותה להביא גברים ליער כדי לצפות בהם.
יש לי בחילה רק מעצם המחשבה.
אני עוצר באמצע הריצה ומוציא את הטלפון שלי. השעה שלוש בלילה גורמת לי לחזור בי ולהכניס את הטלפון בחזרה לכיס.
אני רץ מהר יותר, דפיקות הלב בועטות בחזה ומזכירות לי את הריגוש שחוויתי כמה שעות קודם. אני עוצר, מוציא את הטלפון נכנס לאפליקציה ושולח לה הודעה.
"את בסדר?"
"כן, ולא תודות לך," היא עונה מיד. הבחורה הזאת לא ישנה?
"הוא לפחות החזיר אותך הביתה?" אני תוהה אם היא יודעת שראיתי אותם. ברור שכן, היא הסתכלה לכיווני בזמן שהתיישבתי ברכב. תחושה לא נעימה נוספת גורמת לי לבחילה. למה אני מנהל את השיחה הזאת? למה אכפת לי בכלל אם היא בטוחה?
"מי החזיר אותי הביתה?" היא עונה.
היא ממשיכה לשחק איתי משחקים?
"הבחור שזיין אותך אחריי."
"על מה אתה מדבר? אתה זיינת אותי, ואז ברחת כאילו מישהו רודף אחריך והשארת אותי לבד. הייתי צריכה לחזור הביתה ברגל!"
מה? היא משוגעת על בליינד. אני מכניס את הטלפון לכיס ומסיים את הריצה. המשפט שלה משחק לי במוח. היא סילקה אותי. אני ראיתי אותם. ישבתי ברכב שלי וראיתי איך בחור עם שיער בהיר כמו שלי מזיין אותה על הקיר. היא מטורפת. אז למה אני מרגיש כאילו דמיינתי את הכל.
אני מניח את הראש על כרית והמחשבות ממשיכות להטריד אותי עד שהחשיכה מכבה אותן.
עיניה הירוקות שולחות קרניים שחודרות לתוך החזה שלי ואוחזות בלבי. "בוא אליי." קולה מתנגן סביבי שוב ושוב, והקרן הופכת לחבל שמושך אותי אל תוך היער. אני צועד באפלה, העיניים מציצות מדי פעם, מחייכות בשובבות. אני ממשיך ללכת כסהרורי עד שרואה אותם.
שיערו הבהיר מסופר בתספורת קצוצה כמו שלי. גבו החשוף נע בתנועות נמריות בזמן שהוא מפמפם בה באטרף. רגליה מקיפות את מותניו, וראשה מונח על כתפו. מכנסי הג'ינס שלו מלופפות סביב רגליו ומתחככות בקרקע בכל תנועה.
'בוא אליי' קולה קורא לי. אני מרים את מבטי ומתבונן בשפתיה העבות. היא מחייכת אליי בזמן שמישהו אחר מזיין אותה. חלחלה זורמת במורד עמוד השדרה שלי, ואני רוצה להסיט את מבטי מהסוטים האלה אבל לא מצליח.
הבחור מסובב אליי את פניו. זה אני.
אני מתיישב בבהלה. הלב שלי דוהר כמו זברה במנוסה. הכלבה המשוגעת נכנסה לי עמוק מדי לוורידים. הייתי צריך להקשיב לתחושות הבטן שלי. איזו בחורה נורמלית תיפגש ביער עם גבר זר שפגשה באפליקציה?
העומס היומי משכיח ממני את אירועי אמש. התמונות צצות מדי פעם, מלוות בתחושת הכובד בבטן, אבל אני מסלק אותן במיומנות. זמן והחוויה הזאת תישאר כזיכרון אפל.
הפאב גדוש בבליינים שזורקים לי הזמנות בקצב שאני בקושי עומד בו. אלעד יוצא מהמשרד ומצטרף לעזור.
"נתן, יש שם כוסית בשולחן חמש שלא מורידה ממך את העיניים," הוא אומר אחרי שעה. אנחנו בגבינו ללקוחות. אני מוזג בירה מהחבית והוא משקשק את השייקר הרבה מעבר לנדרש.
אני מציץ לאחור וקופא במקומי. עיניים ירוקות חודרות לתוכי. זין. זאת הכוסית האחרונה שאני רוצה את העיניים שלה עליי. מספיק שהן רדפו אותי כל הלילה כמו רוח רפאים. היא מתרוממת ממקומה ומתקרבת לבר.
"אלעד, תעשה טובה, תרחיק את הכלבה הזאת ממני," אני לוחש לו ופונה לקצה השני של הבר.
"צריכים עוד משהו?" אני שואל את שני הבחורים שיושבים מולי, למרות שכוסות הבירה שלהם מלאות. הם מנידים לשלילה ואני תוהה אם לברוח למחסן בתירוץ שהסמירנוף עומד להיגמר. זין לא תזיק לי איזו כוסית אחת של משהו חזק.
"אתה בורח ממני?" קולה מצלצל מימיני
בעמק, לא הספקתי לברוח.
"אני יכול לעזור לך?" אני מזייף מבט משועמם.
"האמת שכן. אני שולחת אליך הודעות מהבוקר באפליקציה. למה אתה לא עונה?"
"מחקתי אותה. עוד משהו? יש לי עבודה."
"כן. אנחנו צריכים לדבר."
"אין לנו על מה לדבר," אני מציין ביובש ומביט לכיוון אלעד בתחינה שיציל אותי ממנה. הוא רק מחייך וקורץ אליי. בן זונה. בטח שלח אותה ישירות אליי.
"אתה תדבר איתי או עם המשטרה. הגשתי תלונה אתמול. יש לי מספיק הוכחות לכך שאנסת אותי אתמול בלילה."
אני קופא.
שמעתי על הבנות הזונות שטומנות לך פח ומעלילות עליך תיק הטרדה. זין. איך יכולתי ליפול לתוך זה? למה לה לעשות לי את זה?
"אני מחכה לך בחוץ," היא קובעת ויוצאת מהבר.
****
פרק הבא במוצ"ש
YOU ARE READING
התמונה/ selfie
Paranormalכשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר. בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
