פרק 4
"תתחילי לדבר," אני אומר בחוסר סבלנות מובהק. הלקוחות עוטים על הבר כמו להקת תנים רעבים, ולא יעבור זמן רב עד שהם יפרקו את אלעד לחתיכות.
"אנחנו נדבר, אבל לא כאן כשאתה בחלץ. תגיע לכתובת הזאת בשעה שרשומה על הדף ונסביר לך הכול." היא דוחפת נייר מקומט לכיס המכנסיים שלי כמו באיזה מותחן, שוב מוכיחה לי שהיא חייה בסרט ואני חייב לצאת מהסיפור הזה מהר.
"תקשיבי, חמודה, אני לא יודע מה הקטע שלך, ולמה החלטת להתנקם דווקא בי. אבל את פוגעת באדם הלא נכון, לא עשיתי לך כלום."
הגיחוך שלה כל כך מתנשא שלרגע אני מדמיין אותה כמכשפה מערבבת סיר גדול עם נוזל ירוק בתוכו וצוחקת בפראות.
"חשבתי שכבר הבנת שאני רחוקה מלהיות חמודה. והתמונות שאתה רואה עכשיו בדמיונך הן בדיוק מה שאני." היא מחייכת אליי וגם המכשפה במחשבותיי מרימה את ראשה מהסיר שהיא בוחשת ומחייכת בדיוק באותה הצורה. אני מנער את הראש, מנסה להעיף מתוכו את התמונות שאין שום סיכוי שגם היא רואה.
"אל תאחר," היא מציינת ביובש ומתחילה להתרחק. לאחר מספר צעדים היא עוצרת, מסתובבת ומחייכת שוב. "אם אין לך איך להגיע, דימה יכול להקפיץ אותך," היא זורקת לאוויר ונעלמת בריצה מהירה.
מה? דימה קשור לזה? בן זונה. זה הכול מתיחה שלו. איך שאני הולך להתנקם בו, הוא לא ישכח את זה בחיים.
אני מציץ לכיוון הפאב, הראל עומד ליד הבר ומשוחח עם שתי בחורות בעודו מערבב להן את המשקה באיטיות שנועדה ככל הנראה למשוך זמן. אם יש לו זמן להתחיל עם בחורות עכשיו, אני יכול להרשות לעצמי לעשות שיחת טלפון קצרה.
"יא בן של זונה על ארבע!" אני צועק לדימה ברגע שהוא עונה, "חשבת שתוכל למתוח אותי? דוגרי, הצלחת הפעם. אבל צפה לפגיעה." אני צוחק ומשחרר את כל המתח שהחזקתי מאז שראיתי את המשוגעת נכנסת ל'תפוח', הפאב המצליח ביותר בבאר שבע.
"זאת לא מתיחה, אתה צריך איסוף?" דימה קוטע את פרצי הצחוק שלי בקול רציני.
"איסוף? אם תכננת המשך אז אריאל כבר הרסה לך וסיפרה לי את כל האמת. זה בכלל השם שלה?"
"לא. זה לא השם שלה. אני לא יודע מה היא סיפרה לך אבל כנראה שזו לא האמת. אחרת לא היית צוחק. אאסוף אותך בשלוש מהעבודה," הוא ממשיך בקול יציב ונטול רגש. זה לא מתאים לו. לרוב אני זה שמצליח לעקוץ אותו, הוא אף פעם לא שיתף איתי פעולה.
"אם אתה חושב שאני ממשיך עם השטות הזאת אתה טועה. אלא אם כן תמתין לי שם חברה של אריאל, למה לבור של המשוגעת הזאת אני לא נכנס שוב."
"ימתינו לך שם כמה חברות. אבל זה לא לטלפון. בשלוש אצלך." הוא מנתק. קצר וקולע כמו תמיד.
בשתיים וחצי ה'תפוח' מתרוקן, אני מעביר בזריזות סמרטוט על הבר מסדר את הבקבוקים למקום ויוצא החוצה לאוויר החם והעומד של אמצע הלילה. עכשיו כשאני יודע שמדובר במתיחה אין סיבה שלא אבוא ואהנה ממה שדימה תכנן בהמשך. המחשבה שהוא היה זה שזיין אותה אחריי עולה אל פניי השטח, אבל אני מסלק אותה. לבחור היה שיער בהיר בדיוק כמו שלי, ולדימה יש שיער שחור וצבע עור כהה. למרות שאני זה שנולד בארץ, הוא נראה הצבר בין שנינו. כנראה הגנים הרוסיים חזקים ממקום הלידה, במיוחד כשההורים מתעקשים עד היום לדבר איתי רוסית בבית. זו הסיבה שגם המבטא הרוסי מצליח להתגנב מדי פעם לתוך השיחה.
YOU ARE READING
התמונה/ selfie
Paranormalכשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר. בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
