כשאני מתעורר בבוקר, המיטה ריקה. לרגע אני חושב שאתמול היה רק חלום, אבל אז הקול העצבני שלה מחזיר אותי למציאות, "סוף סוף התעוררת. כמה אפשר לישון? יאללה, קום, אני צריכה לקפוץ הביתה ולהחליף בגדים." היא מתזזת אותי.
"בוקר טוב גם לך," אני רוטן ומסתובב לצד השני מבלי לפקוח את העיניים.
"הבוקר נגמר לפני שעתיים, עכשיו אחת בצהריים! אגב פגשתי את אימא שלך. היא השאירה לך ארוחת בוקר על שולחן המטבח," היא אומרת בנונשלנטיות. אני מתיישב תוך שנייה. מי לא היה מתעורר אחרי משפט כזה?
"את אימא שלי?" אני עדיין מתקשה להאמין.
"כן. היא ממש נחמדה." היא אומרת בחיוך זחוך.
פשוט נהדר. הבחורה היחידה, שנשארה לישון ופגשה את אימא שלי, היא האחת שאני לא מזיין.
"אז אני מבינה שהמסכנה מאתמול אף פעם לא נשארה לישון?" היא מנצלת את האטימות המוחית הרגעית שלי, וממשיכה לזרוע מלח על הפצע הפתוח.
"ממה בדיוק הבנת את זה?" אני מעיף את הסדין שהתכסינו איתו אל הרצפה.
"אימא שלך סיפרה לי שאני הבחורה הראשונה שאתה מביא הביתה. היא כל כך התלהבה מהאפשרות להכיר אותי, שפטפטה בלי סוף." היא מצחקקת.
"מה היא סיפרה לך?"
"לא משהו שצריך להדאיג אותך," היא מחייכת בשובבות. אני אמור להתעצבן, אני מבין את זה, אבל נדמה שהגוף שלי חושב אחרת. כל מה שאני רוצה זה להרגיש אותה מתחתיי וסביבי.
החיוך יורד מפניה והיא משפילה מבט. כנראה הסגרתי את עצמי מהר מדיי.
"אז אימא שלי חושבת שהזדיינו אתמול בלילה?" אני מחליט להביך אותה בחזרה. שתאכל את הבורשט שהיא בישלה.
העיניים שלה נשארות נטועות ברצפה והפעם אני זה שמחייך.
"עכשיו לא השארת לי ברירה אלא להזדיין איתך. את מבינה. אני אף פעם לא משקר לאימא שלי."
היא מסתכלת עליי בסלידה ופותחת את הפה, אך גופה מתחיל לרעוד, והיא נופלת מהכיסא שישבה עליו על השטיח שלי.
זיין. זו לא התגובה שציפיתי.
היא מפרכסת כמו דג שהוציאו מחוץ למים. בועטת ברגליה וידיה לכל עבר. או שהיא ממש חולה או שמגיע לה אוסקר על הביצועים.
איך השתכנעתי להישאר להיות אחראי עליה? מאיפה הביטחון שאני זה שיכול להציל אותה?
אני אוחז בטלפון שלי במטרה להתקשר למד"א אבל ברגע האחרון מחייג לדימה.
"למה אתה מתקשר אליי! תעזור לה!" הוא צועק בטלפון כאילו יודע בדיוק מה מתרחש כרגע בחדר שלי.
"איך אני אמור לעזור לה? היא באיזה התקף אפילפטי! מה אני אמור לעשות?" אני צועק בחזרה. בדרך כלל קשה להוציא אותי משלווה, אבל הפעם הלב שלי בורח כאילו שוטרים רודפים אחריו. אני יכול להבין למה, סופרבייב הולכת להתפגר אצלי בסלון, והעובדה שאני הולך להסתבך היא לא מה שהכי מטריד אותי.
YOU ARE READING
התמונה/ selfie
Paranormalכשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר. בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
