יד רזה נחה על הבטן שלי, ורגל ארוכה משתחלת בין רגליי. נשימותיה של אופק מלטפים את הכתף שלי, וכל מה שאני רוצה זה להעיר אותה ולהרגיע את הזיקפה שהתעוררתי איתה. אבל לא עכשיו. ביומיים האחרונים כמעט ולא יצאנו מהחדר הזה, מנותקים מהתכנונים שמתרחשים בבית ומחוברים לחלוטין לרגעים האחרונים שלנו יחד. גם בפעמים שישבנו עם כולם לאכול, אופק הייתה לצדי ולא הייתי מסוגל לדבר עם דימה בנוכחותה. יש דברים שעדיף שהיא לא תדע.
אני מזיז בעדינות את היד שלה, ומושך את הרגל שלי בזהירות כדי לא להעיר אותה. האור שמציץ לתוך החדר מבעד לתריסים מבהיר לי שהשמש כבר מזמן עלתה, ואם יהיה לי מזל אני לא היחיד שהתעורר כל כך מוקדם. זה הזמן האידיאלי לדבר עם דימה.
דימה מרים את עיניו ברגע שאני נכנס למטבח. הוא יושב לבדו לצד השולחן הלבן, מולו כוס זכוכית קטנה של קפה שמציף את החדר בארומה חזקה. גם אני חייב להיטען בקפה לפני שאני מדבר איתו.
אני ניגש למגירת הכוסות מבלי לומר מילה, ומכין לי אספרסו כפול בשקט גמור.
"נתן," דימה שובר את השתיקה, "אני מבין שאתה כועס, מבין את הסיבות שלך, אבל הגיע הזמן שנדבר. החי זיון שראיתי מתרחש הבוקר, ואם הוא לא יתגשם גם התוצאות שלו יהיו אחרות."
הבוקר? הוא משקר כדי לזרז אותי? כדי שההחלטות שלי יבואו ממקום של לחץ בזמן?
"מה יהיו התוצאות?" אני שואל ומתיישב מולו.
"הרסניות," הוא מאיים אך לא חושף דבר. עוד סיבה לא להאמין לו.
"אני לא סומך עלייך," אני מסנן, "איך אני אמור לדעת שזאת לא מזימה נוספת שלך?"
"אתה סומך עליי יותר ממה שאתה חושב," הוא מציין בקול רגוע, "האינטואיציה שלך יודעת מהי האמת."
הוא מנסה להשפיע על המחשבות שלי. בדיוק כמו עם הפיל שהראה לי כשגילה לי בפעם הראשונה מה הם עושים.
"אני רוצה להיכנס לך לראש, לקרוא את המחשבות שלך כדי לדעת בוודאות." הקול שלי יציב ובטוח, אבל בתוכי אני יודע שזה לא יספק לי שום תשובה. הוא יכול להראות לי את מה שבא לו, ואף פעם לא אדע אם מה שאני צופה בו נקי מהשפעתו.
"אין בעיה. אבל תיקח בחשבון שהמוח שלי שונה משל אחרים. אל תצפה להבין דבר. גם אמיר אף פעם לא הצליח להבין אותו." הוא עוצם את העיניים וכשפוקח אותן שוב האישונים השחורים שואבים אותי פנימה.
אורות צבעוניים מסתחררים מולי, סביבי, מעליי. אני צף בתוך מערבולות של תמונות שמקיפות אותי מכל הכיוונים ומעוררות בי בחילה. ככל שאני מנסה למקד את מבטי ולהאט את תנועת האורות לכדי תמונה ממשית אחת, אחרות קופצות מולי ומסתירות את הקודמות. נראה כי איבדתי כל אחיזה במציאות. התמונות מופיעות בשלושה מימדים ואולי אף יותר מזה, אך אף אחת מהן לא מספיק ממוקדת כדי שאבין מה אני רואה.
YOU ARE READING
התמונה/ selfie
Paranormalכשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר. בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
