העיניים שלי כל כך כבדות שאני בקושי מצליח לפקוח אותם. החדר חשוך למרות שהחלון פתוח והווילון הארוך מוסט הצידה. נרדמתי בשעות הבוקר, כמה ישנתי? השעון בטלפון שלי מראה על תשע בערב. ישנתי כל היום.
אני מדדה לכיוון הסלון. הרגליים שלי עדיין כבדות כאילו הכניסו לתוכם מוטות ברזל. הגוף שלי זועק לפעילות גופנית. מתי הפעם האחרונה שרצתי?
רון יושב בסלון וצופה במהדורת חדשות ואריאל יושבת על הכורסה המרוחקת ומחבקת את רגליה. ויקה נמצאת על השטיח ומערבבת חבילת קלפים.
"איפה אופק?"
"בגינה," ויקה עונה לי מבלי לנתק את מבטה מהקלפים.
אני פונה לכיוון המקלחת, אך גם כשאני יוצא ממנה כעבור חצי שעה כולם עדיין יושבים באותו המקום. אני מתעלם מהם בדיוק כפי שהם מתעלמים ממני והולך לגינה.
הרעב מכרסם בבטן שלי, אך הרצון לראות את אופק נוגס חלקים מתוך הלב שלי. אני מעדיף לטפל בלב קודם. מקווה שסופרבייב נרגעה ולא תנעץ לתוכו זכוכית חדה.
אופק יושבת על הדשא ומביטה בנקודה לא ברורה בחלל. שיערה מגולגל גבוהה על ראשה וחושף את צווארה הארוך שבוודאי מריח כמו האביב. רק המחשבה על לטבול את פניי בתוך צווארה וללקק את תנוך אוזנה מעוררת אותי. חבל שהפצצה שלי מעדיפה להרוג אותי במקום.
אני מתיישב לצדה בשתיקה וממתין שתאמר משהו. ההמתנה אורכת דקות רבות ואני מאבד את הסבלנות.
"בייב, אנחנו צריכים לדבר." כמה פעמים ברחתי מבחורות שאמרו לי את המשפט הזה? תמיד העדפתי אותן שותקות או צועקות בזמן משגל. אולי זאת הסיבה שאין לי מושג מה לומר עכשיו. איך לגשת אליה.
"אל תקרא לי ככה!" אופק מתעצבנת.
ממתי מפריע לה איך אני קורא לה? אפילו את הכינוי שהמצאתי לה היא אהבה.
"למה?" אני מנסה לגרור אותה לשיחה.
היא שותקת. לא עוזרת לי בכלל.
"הם פגעו בך?" אני שואל בחשש. לא רוצה אפילו לדמיין את מה שהיא עברה שם. זה רק גורם לי לרצות לרצוח את כולם.
גיחוך קר נפלט מבין שפתיה. אולי זאת הייתה שאלה מיותרת. ראיתי איך היא הייתה קשורה. הרגשתי איך הם נגעו בה. הכאיבו לה.
"אני מצטער שהיית צריכה לעבור את זה."
"זה כל מה שאתה מצטער עליו?" היא מסננת.
"לא. אני מצטער על הכל..." אני מנסה להסביר את עצמי.
"טוב לדעת שאתה מצטער על כל מה שהיה בינינו" היא מתריסה לכיווני מתרוממת והולכת לכיוון הבית.
"לא... אופק... חכי. זה לא מה שהתכוונתי..." אני צועק אחריה, אבל היא נעלמת בכל זאת.
זין, שום דבר לא הולך לי איתה.
YOU ARE READING
התמונה/ selfie
Paranormalכשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר. בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
