"לאן העברת את הכסף?" אבא שלי צועק ברוסית מחוץ לחדר.
אני פוקח את עיניי באיטיות. המחשבה שאימא שלי העבירה סכומי כסף לחשבונו של אמיר חולפת לרגע ומזעזעת אותי. אני מנער את הראש על הכרית. שטיפת המח שאופק עשתה לי עדיין משפיעה עליי. גיחוך קל נפלט מבין שפתיי. לאיזה מצב הגעתי?
הצעקות מאחורי הדלת הסגורה שלי ממשיכות, אימא שלי בוכה. מה הם עושים בבית באמצע היום? מה קורה שם? ההורים שלי לא רבו ככה כבר שנים.
אני קופץ על רגליי והקירות מתחילים לקפץ ביחד איתי. אני נופל בחזרה למיטה. החדר ממשיך לשייט סביבי עוד דקות רבות. איזה חרא הם דחפו לעשן הזה?
בפעם השנייה אני מתרומם לאט יותר. החדר נראה שונה. השולחן הישן במקום, הבגדים זרוקים על השטיח בחוסר סדר בדיוק כמו אתמול. המראה בארון הקיר האפור עדיין נושאת את טביעות האצבעות שלי, והתמונה של הבחורה על האופנוע שתליתי בגיל שש עשרה משתקפת ממנה. יחד עם זאת, תחושת הזרות משתלטת עליי, כאילו אני מביט על הכל דרך עיניים של מישהו אחר. כנראה עוד תופעה של העשן המוזר.
אני יוצא לכיוון המטבח ונעמד מול דלפק השיש. אימא מרימה אליי עיניים אדומות ואבא ממשיך להתבונן עליה כמו על אויב המדינה. כשאבא שלי עצבני הוא לא יעצור עד שירסק נפשית את האדם העומד מולו. למזלנו, הוא עצבני לעתים מאוד רחוקות.
"מה קרה?" אני שונא להיות מגשר, אבל חש צורך עז להגן על אימא.
"מה קרה?!" אבא שלי צועק את מה שאמרתי הרגע במבטא הרוסי הכבד שלו, "אימא שלך מעבירה את הכסף שלי לחשבון בחו"ל!"
אני מרים גבה בשעשוע, אימא שלי? חשבון בחו"ל? היא אפילו לא יודעת להשתמש באפליקציה של הבנק. המחשבה שהתעוררתי אתה הבוקר שוב מתגנבת, ואני דוחף אותה מאחורי הראש וטורק את הדלת.
"אולי זו גניבת זהות? מישהו שפרץ לאפליקציה שלכם ומעביר לעצמו את הכסף. זה קורה כל הזמן."
"אולי מישהו שנראה כמו אימא שלך נכנס לבנק וחתם על הוראת קבע! הרגע היינו שם ודיברנו עם הפקידה. היא זוכרת את אימא שלך, אנחנו לקוחות שלה כבר מעל חמש עשרה שנים!"
"אימא?" אני פונה אליה בחיפוש אחר תשובות, אך היא נראית כמו ילדה שהלכה לאיבוד בקניון.
"אני לא מבינה... אני לא זוכרת," היא מתייפחת לתוך ידיה. אני לא מסוגל להתמודד עם זה יותר.
"אבא, בוא רגע לסלון," אני מושך אותו לשיחה אחד על אחד, ורק כשאני רואה שאנחנו כבר לא בטווח שמיעתה של אימא אני לוחש, "אולי היא צריכה לראות רופא? אולי יש לה בעיות זיכרון, או משהו..." אני מציע. אני מוכן לכל אפשרות רק לא להתחיל ולהישאב לסיפורים שהכניסו לי לראש.
אבא שלי מניד ראשו מצד לצד. "ולמי עבר הכסף?"
הפעם אני זה שמושך בכתף. הסיפור הזה באמת נשמע הזוי.
YOU ARE READING
התמונה/ selfie
Paranormalכשנתן שלח את התמונה שלו באפליקציית היכרויות הוא לא ציפה שהבחורה שיכיר תכניס אותו לתוך עולם אחר. בדרכו החוצה הוא נאלץ לקבל את היעוד החדש שלו, לגלות את כוחותיו ולהבין מה היא אהבה ומה היא נאמנות. התמונה הוא סיפור מתח אירוטי בעל אלמנטים על טבעיים.
