חצויים מכל הסוגים

רון

רון התיישב ליד שולחן האוכל, מתופף באצבעותיו על השולחן בקוצר רוח. הארי והרמיוני כבר היו אמורים להגיע. איפה הם? הוא חשב.

"רון, תפסיק לתופף על השולחן. הם יהיו פה כל רגע. אל תדאג", גברת וויזלי אמרה. באותו הרגע נשמעה דפיקה על הדלת. רון קפץ מהכיסא ורץ לפתוח את הדלת.

הוא פתח את הדלת וחייך אל הרמיוני. היא נראתה כאילו היא התכווצה במהלך הקיץ, חשב רון מניח שקפיצות הגדילה שלו זה מה שגרם לה להיראות נמוכה יותר.

"הרמיוני!" הוא קרא, מושך אותה אליו לחיבוק צמוד . "תהיתי מתי אחד מכם יופיע", הוא הזיז את שיערה המתולתל מעל פניו

"רון, אני לא יכולה לנשום!" היא צייצה, מניחה את הידיים שלה על החזה שלו כדי לדחוף אותו ממנה.

"מצטער", הוא אמר, עדיין מחייך. "איך היה הקיץ שלך?"

"הוא היה מעולה האמת", הרמיוני אמרה, מניחה את המזוודה שלה על הרצפה לידה. "טיילתי הרבה עם המשפחה שלי. איך היה שלך?",

"דיי משעמם, למעשה, אל תגידי לאמא שלי שאמרתי את זה", רון אמר "ובכן, בואי תיכנסי. אמא הכינה ארוחת ערב מיוחדת, ואני רעב", רון אמר, מכוון אותה לעבר המטבח.

"אתה תמיד רעב", הרמיוני אמרה, עוקבת אחריו לכיוון חדר האוכל. מקהלה של שלום בירכה את הרמיוני כשהיא נכנסה לחדר.

"מה לקח לשניכם כל כך הרבה זמן?" פרד שאל.

"יש משהו שאתם לא מספרים לנו?" ג'ורג' שאל, חיוך קטן בקצה השפתיים שלו.

"תשתוק", רון מלמל, מסמיק בצבע אדום עמוק. הוא ישב ליד הרמיוני, שכבר הייתה באמצע שיחה עמוקה עם ג'יני.

"ובכן, אני מניחה שנצטרך להתחיל לאכול בלי הארי", גברת וויזלי אמרה מעבירה מבט חטוף לעבר הכיסא הריק ליד השולחן. רון שקע במושבו בכעס. הוא ממש ציפה לשני החברים שלו שיאכלו איתו ארוחת ערב, אבל הם לא יכלו לחכות לנצח. "אוקיי, תתחילו לאכול".

האוכל נערם על השולחן. וזה הזכיר לרון את הארוחות של הוגוורטס. היו שם הודו, תפוחי אדמה, כרובית, ועוד מאכלים שלא ידע איך קוראים להם, למרות שהם עדיין היו טעימים.

כשהם היו באמצע הארוחה, כשהרמיוני הסבירה את השימוש במחשבים למר וויזלי, הייתה עוד נקישה על הדלת. רון והרמיוני החליפו מבטים נרגשים וקמו מהמושבים שלהם. הם התחרו אחד בשני עד הדלת, הרמיוני הביסה אותו בשנייה, ופתחה את הדלת לרווחה. לפני שהארי הבין מה קרה, רון והרמיוני התקילו אותו בחיבוק.

"סוף סוף! תהיתי מתי תגיע לכאן", רון קרא.

"אתה לא יודע עד כמה את שמח לראות אותכם", הארי אמר.

"איך היה הקיץ שלך?" רון שאל בשקיקה. הארי נעץ ברון מבט מעוצבן.

"מה אתה חושב רון?" הארי התנפץ.