חצויים מכל הסוגים

הרמיוני

הרמיוני, אנבת, וג'יני הסתכלו על הבנים מנופפים להם לשלום ומפלסים דרך הקהל כדי להגיע לחנות הבדיחות. ברגע שהם נעלמו מהעיניים שלהם, היא רגע של שקט בין שלושת הבנות שהחליפו מבטים מביכים.

הרמיוני בחנה את אנבת' בזהירות. היא וג'יני עשו כמה ניסיונות להתקרב אליה כבר, אבל נראה שלאנבת' עדיין לא היה נוח בחברתן.

הרמיוני לא הייתה בטוחה מה היא חשבה על הילדה החדשה עדיין. היא בהחלט לא הייתה אחת שרוצים להתעסק איתה, והם הקרינו הילה מוזרה שהרמיוני לא ממש הצליחה להבין מה היא.

מה שהכי הפתיעה את הרמיוני היה פס אפור בשיער הבלונדיני מתולתל של אנבת'. היא לא נראתה אחת שצובעת את השיער שלה. מה שהיה אפילו מוזר יותר שלפרסי היה פס תואם בשערו הכהה.

העיניים של אנבת' התרחבו קלות, כאילו רק עכשיו שמה לב להרמיוני וג'יני שבוהים בה, היא כחכחה בגרונה. "אז, מה אנחנו צריכים?" אנבת' שאלה. הרמיוני לא הייתה ממש רגילה עדיין לאיך שהיא דיברה.

"ובכן, אתם כנראה תצטרכו קדרות, אז כדאי שנגמור עם זה כבר", הרמיוני אמרה.

שלושת הבנות הלכו לכיוון החנות של הקדרות היא הסתכלה על הקוסמים והמכשפות כשהם הלכו. הראש של אנבת' הסתובב לכל הכיוונים כאילו היא בדקה וקטלגה במוחה כל פרט מסמטת דיאגון.

"אז , כמה זמן את כבר מכירה את פרסי וגרובר?" ג'יני שאלה את אנבת'.

"טוב, הכרתי את גרובר מאז שהייתי בת שבע, ופגשתי את פרסי כשהיינו בני שתים עשרה", אנבת' אמרה. "אנחנו הולכים ל... לבית הספר ביחד מאז שהייתי קטנה",

"רק רגע, בית הספר שלכם מתחיל בגיל כזה צעיר כמו גיל שבע?" הרמיוני שאלה בחוסר אמון.

אנבת' היססה לפני שהגיבה. "מאיזה גיל מתחילים התלמידים בהוגוורטס?" היא תהתה.

"אחד עשרה", הרמיוני השיבה כשהם נכנסו לחנות. היא לא הגיבה כשאנבת' התחמקה מהשאלה המקורית שלה.

"יש פה הרבה קדרות", אנבת' מלמלה כשהיא נכנס הדרך הדלת. היא הביטה למעלה ולמטה במעברים של הקדירות.

"ובכן, ישנם סוגים רבים ושונים של קדירות. יש כאלה מפלדה אחרים מנחושת..." הרמיוני המשיכה לציין את המאפיינים השונים של הקדירות בזמן שהלכו בחנות.

בערך באמצע הדרך, היא שמה לב שאנבת' לא מקשיבה לה בכלל. היא הסתכלה סביבה וראתה שלושה נשים, כולן עם גלימות מעל ראשן מה שהטיל צל אפל על פניהם הנבולות. הם נשאו את מה שנראה כמו ציוד סריגה. אנבת' החווירה.

"אנבת' את בסדר?" ג'יני שאלה.

"כן, אני, אה... אני בסדר", אנבת אמרה באטיות, באופן לא ממש משכנע. "אני רק... אה... זה קדירה טובה?" היא אמרה במהירות וחטפה קדירה מכסף דק מהמדף לידה.