חצויים מכל הסוגים

גרובר

היום של גרובר התחיל מעולה. הוא התעורר משינה נעימה, ללא חלומות, הייתה לו שיחה מרתקת עם ג'סטין וארני על הצמחים השונים שהיו בחממה של הוגוורטס, ואז הוא בילה עם אנבת' ופרסי מבלי שהם יצטרכו להילחם במפלצות.

בוקר מרגיע לחלוטין, עד שכל מה שקרה עם ניקו והעץ המשוגע. אחרי זה, דברים התחילו להידרדר.

הסנדוויץ' שהוגש בארוחת הצהריים לא נראה ממש מושך לגרובר, אז הוא עזב עצבני ורעב. אחר כך, כשלא הצליח למצוא את אנבת' או פרסי, הוא עשה את דרכו לאולם הגדול ולמעלה במעלה המדרגות. הוא התכוון להגיע לקומה השביעית ולמצוא את פרסי בחדר המועדון של גריפינדור, אבל כשהוא הגיע למעלה, הוא מצא את עצמו אבוד במסדרונות, לא מסוגל לזכור איפה הוא נמצא.

גרובר צעד ללא מטרה במסדרונות לפני שהבחין בקבוצה קטנה של סטודנטים שנכנסה אל דלת שמוסתרת מאחורי ציור. הוא מתח את צווארו כדי לראות אם הוא יכול לזהות את פרסי שם.

לפתע, הוא הופל על הרצפה על ידי נער עם שיער בלונדיני. הכובע של גרובר נפל לרצפה גם כן, אבל נבעט רחוק על ידי אותו אדם שהפיל אותו. גרובר הסתכל על הנער, וזיהה אותו בתור אותו אדם שהתנגש בהארי בסמטת דיאגון רק יומיים לפני, דראקו מאלפוי.

"תסתכל לאיפה אתה הולך", דראקו לגלג, נעמד מעליו עם ידיים משולבות.

"תסלח לי, אבל, טכנית, אתה התנגשת בי", גרובר אמר, נעמד ומכסה את ראשו החשוף. הוא ניסה ללכת מסביב לדראקו כדי להגיע לכובע שלו, מקווה שאין אף אחד בסביבה שיכול לראות דרך הערפול שחשף את הקרניים שלו.

"הו, אתה אחד מהאמריקאים", דראקו אמר באיטיות, עומד בדרך שלו ומגלגל את עיניו. "היה לי את החוסר נעימות בלפגוש את החברה הבלונדינית הקטנה שלך. אני מופתע שמיינו אותה לרייבנקלו. רק אנשים חכמים הולכים לשם. וכל אחד עם חצי מוח יודע לא לעמוד בדרך שלי", למרות שגרובר לא הבין למה הוא מתכוון כשהוא אמר שאנבת' עמדה בדרך שלו זה בהחלט נשמע כאילו הוא העליב אותה.

"אל תעליה את חברה שלי", גרובר עמד בחדות. דראקו לגלג והסתובב, הולך בכיוון ההפוך. למורחת רוחו הרבה של גרובר, דראקו בעט שוב בכובע שלו, שולח אותו בהמשך המסדרון. גרובר לא יכול היה לגעת אם זה מכוון או לא.

"היי!" גרובר קרא.

"מה, זה רק כובע מטופש", דראקו צחק, מרים את הכובע של גרובר מהרצפה.

"תן לי את זה בחזרה", גרובר אמר, מושיט את ידו בזהירות.

דראקו צחק ורץ לאורך המסדרון, עובר על פני קבוצת סטודנטים. גרובר חלף על פניהם כדי לעקוב אחריו, אבל ריצה בנעליים מזוייפות זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה. הוא כנראה רץ במעגל לפחות שלוש פעמים. כל מה שהוא רצה זה לקבל את הכובע שלו בחזרה מדראקו.