חצויים מכל הסוגים

גרובר

גרובר דאג לגביי הרבה דברים. הוא דאג לגביי ניקו. הוא דאג לגביי הרמיוני שתשמור את הזהות שלהם בסוד. והוא דאג לגביי זה שהוא לא היה מסוגל לאכול.

לא היה מספיק אוכל בשביל סאטיר. בטח, הסלטים היו טובים, אבל מה שהוא באמת רצה היה קצת אלומיניום. היה לו קצת בחדר שלו, אבל נראה שתמיד היה שם מישהו בחדר כשהוא נמצא שם.

אז, אז בגלל זה כשהוא הופיע בחדר שלו ואף אחד מהבנים האחרים לא היה שם עדיין, הוא היה מאושר. הוא חפר בתיק שלו מוציא ולקח ביס גדול מהפחיות שהוא החביא בתחתית. המתכת הותירה תחושה נעימה בפיו.

"סוף סוף", הוא נאנח בפה מלא.

מישהו פתח את הדלת. גרובר סגר את התיק שלו במהירות והעלים את הפחית האחרונה בפיו.

"היי, גרובר", ארני אמר. גרובר הסתכל מעבר לכתפו וחייך בפה סגור. הוא הסתיר את הפנים שלו כשלעס את הכמה ביסים האחרונים ובלע.

"היי", גרובר אמר.

"אני חושב שאני הולך להית קצת מקדם יותר הלילה", הוא אמר.

"הית?" גרובר אמר, מרים את ראשו. "אתה אמרת 'הית'?" ארני הביט עליו מוזר.

"אה... כן", הוא אמר" הית זה כאילו, ללכת לישון", גרובר הנהן. הוא בקושי שם לב.

"נכווווווווווון", גרובר אמר בצחוק מתוח. ארני נענע בראשו והתחיל להתכונן למיטה. גרובר, שקרא דיבס כל המיטה שבפינה, במיוחד כדי שיוכל להחליף בגדים ליד הקיר, ולהיות מוסתר מאחורי המיטה שלו, כדי להתכונן.

הוא הוריד את הנעליים הלא נוחות שלו ואת המכנסיים הלא נוחות שלאגם כן והחליק מתחת לשמיכה במיטה שלו במהירות. משאיר את הרגליים שלו מוסתרות, הוא זרק על עצמו חולצה של מחנה חצויי הדם לישון בה ולבש כובע לילה שדפנה הציעה לו להביא.

הוא ממש התגעגע אליה.

ביום למחרת, גרובר התעורר בדיוק כשג'סטין וארני עזבו את החדר. זכריה סמית , נער בלונדיני שהיה השותף השלישי של גרובר, עדיין התכונן.

גרובר לא היה ממש בטוח מה קרה בן זכריה לבין שני השותפים האחרים שלו, אבל היה ברור שהיה שם קצת טינה. כשגרובר שאל את ג'סטין יום קודם, הוא אמר בקצרה שזכריה היה מעצבן-מגעיל- אוכל-נזלת- פחדן".

לו לגרובר אף פעם לא היה שיחה אמיתית חוץ מ- "שלום" "שלום" "אני זכריה סמית" "אני גרובר" וזה היה הסוף של זה.

סכריה הסתכל על גרובר במבט לא נעים למדי כשהוא יישר את העניבה שלו. סכריה עזב את החדר, טורק את הדלת אחריו.

"בוקר טוב גם לך", הוא מלמל. גרובר הניף את רגלי העז שלו מחוץ למיטה אל הפינה, ככה שכל מי שנכנס פנימה לא היה יכול לראות אותו, הוא לבש במהירות את המכנסיים על רגליו, את הגרביים והנעליים המחודדות, שהיו אפילו גרועות יותר מנעלי ספורט.