אנבת' הלכה עם פרסי למגדל רייבנקלו אחרי הפגישה שלהם עם פרופסור דמבלדור במשרד שלו. דמבלדור חזר על הנאום של כירון לא להעלות חשדות ולשים עין על הארי והחברים שלו.
הם השאירו את גרובר בפתח של חדר המועדון של הפלפאף, דלת עגולה הממוקמת במרתף. על הדרך, היא העבירה לפרסי הרצאה חמורה לא לנדוד יותר..
"אתה באמת לא חייב ללוות אותי לחדר שלי", אנבת התעקשה שוב.
"אני יודע", פרסי אמר בפשטות.
"אז, מה ניקו אמר?" אנבת' שאלה. פרסי עדיין לא נכנס לפרסים על ההתקלות שלהם.
"הוא אמר שהאדס שלח אותו כדי לגלות איך הבחור וולדי הזה עדיין חי", פרסי אמר "הו, והוא אמר משהו על מגורים מתחת לעץ מסוכן..." אנבת' הרימה גבות בסקפטיות, אבל פרסי רק משך בכתפיו.
"אנחנו חייבים להיות יותר זהירים. כולם כבר כל כך חושדים בנו", אנבת' אמרה
"אני יודע",
"במיוחד אתה",
"אני יודע",
"אני מתכוונת, אתה מגיע מאוחר והבגדים שלך לגמרי קרועים. שלא להזכיר, אתה נמצא בגריפינדור עם רון, הארי, והרמיוני. הם באמת מתחילים לחקור אותנו, המשיכה אנבת'.
"תירגעי חכמולוגית", פרסי אמר, צוחק ברכות. "אני אהיה יותר זהיר אני מבטיח",
הם הגיעו לכניסה של מגדל רייבנקלו, שהיה מסומן על ידי נשר מברונזה. הנשר זינק לחיים מול הפנים שלנו.
""מה הולך על ארבע רגליים בבוקר, על שתי רגליים בצהריים, ועל שלוש רגליים בערב?, הוא אמר בקול חלק
לאנבת' לא הייתה בעיה לפתור את החידה שהיא הכירה. "בן אדם, שזוחל על ארבע בתור תינוק, הולך על שתיים בתור מבוגר, והולך עם מקל כשהוא זקן", הדלת נפתחה חושפת גרם מדרגות ספירלי.
"זאת החכמולוגית שלי", פרסי אמר, נותן לה נשיקה על הלחי.
לילה טוב, מוח אצה", אנבת' חייכה, עולה במדרגות בצורת ספירלה. כשהיא הלכה, היא בקושי שמה לב לחיוך קטן שהיה על פניה.
אבל, כשהיא נכנסה לחדר המועדון של רייבנקלו, החיוך שלה דהה. בארוחת ערב, היא עדיין לא ראתה פנים ידידותיות בשולחן רייבנקלו. אז היא לא הייתה ממש נרגשת כשהיא נכנסה והייתה מלווה בעיניים שיפוטיות .
"אז, את אנני, נכון?" נערה שאלה, מתקדמת לעברה. "אני איזבל. איזבל מקדוגל", היה לה שיער חום ארוך, ועיניים חומות, ונראתה כאילו היא הייתה יכולה להיות בביתן אפרודיטה.
"זה אנבת'", היא תיקנה.
"אהבת את החידה?" איזבל שאלה, מתעלמת מההערה של אנבת'.
"אה, אוקיי, אני מניחה. דיי קלה, למעשה", היא אמרה, מושכת בכתפיה. איזבל שיחררה צחוק קצר מלא ספק. לפני שאנבת יכלה להגיב.
YOU ARE READING
חצויים מכל הסוגים
Fanfiction(פאנפיק פרסי ג'קסון והארי פוטר) "פרסאוס ג'קסון! אני הולכת להרוג אותך!" בשביל פרסי, זה היה דבר דיי נורמלי בשבילו לשמוע. מישהו תמיד רצה להרוג אותו, במיוחד אנבת'. בגלל זה הוא לא היה מאוד מופתע שלאנבת'...
