חצויים מכל הסוגים

פרסי

האינסטינקטים של פרסי נכנסו לפעולה. הוא התכופף כדי להתחמק מהמתקפה של אחד מהדרקונים הקריפיים, מושך את גרובר לרצפה איתו. כמה מבעלי החנויות הישנות שהיו ליד שלפו מקלות עץ וצעקו מילים משונות. הדרקון פשוט התפוצץ וגדל עם כל פרץ אור מאחד המקלות.

מהצד השני של החנות ,פרסי הבחין באנבת' עומדת ליד הנערה עם השיער החום מקורזל, הרמיוני. הבטן שלו התהפכה כשהוא ראה את אחד הדרקונים הורס את החנות בדרך לשני הבנות. למרבה המזל, אנבת' התכופפה בזמן כדי להימנע מזה, לוקחת את הרמיוני יחד איתה.

פרסי הביט סביב החנות. אנשים צרחו ורצו מסביבו, מנסים לצאת מהחנות.

"כולם תשכבו על הרצפה עכשיו!" פרסי צעק. רון והארי נשכבו על הרצפה.

"איך עוצרים את הדברים האלה?" פרסי שאל את רון.

"אף קסם לא יכול!"

"איך עוד אפשר לעצור אותו?" הוא שאל

"מים. והרבה מהם",

פרסי הנהן והסתכל סביב החנות מחפש כל מקור למים שהוא יוכל לשלוט. הוא הרים את מבטו אל התקרה והבחין בתעלת צינורות שעוברים לאורך התקרה. הוא התרכז במים שזרמו דרכם וריכז את הלחץ לנקודה אחת עד שהצינור התפוצץ.

מים הרטיבו את כל החנות. מרטיבים את כולם כולל את הדרקונים. הם התפתלו מתחת למים, רעש מחריש אוזניים ומפצפץ הדהד סביב כל החדר. תוך דקות ספורות כל מה שנותר מהדרקונים היו כמה ניצוצות.

פרסי נאנח אנחת רווחה והרים את עצמו מהרצפה, מחפש סביב החדר לראות לאיפה אנבת' נעלמה.

"רון! מה זה היה?" אחד מהתאומים צעק כשהם רצו לקראתם.

"אני לא יודע, משהו פשוט הפעיל את זה!" רון אמר בהגנה, מנגב את המים מהפנים שלו.

"טוב, אתה יהיה זה שיאסוף מתנדבים כדי לנקות את הבלגן", התפוצץ השני, משלב את ידיו על חזהו. התאומים הסתובבו ושלפו שני מקלות משלהם.

"ריפרו!" הם אמרו ביחד. ערימה של בקבוקים שבורים תיקנה את עצמה וחזרה חזרה אל המדף.

"ראית את זה?" פרסי לחש לגרובר בחוסר אמון. הוא הנהן, עיניו היו פעורות בפחד והתפעלות.

"ובכן, זה היה נורא", רון מלמל בכעס לפני שארגן אנשים כדי לנקות את הבלגן.

"הארי! אתה בסדר?" ג'יני שאלה, מצטרפת לקבוצה במאחורי החנות.

"כן, ואת?" הארי שאל.

"ובכן, חוץ מזה שאני רטובה לגמרי, אני בסדר", היא השיבה. הרמיוני ואנבת' רצו אליהם והצטרפו לשיחה. הם נשאו ערימת ספרים בזרועותיהם. הפנים של אנבת' היו חיוורות, גורמים לפרסי לדאוג. אם היא הייתה לחוצה, פרסי צריך להיות גם כן.