חצויים מכל הסוגים

רון

האמת שאני קצת מאוכזבת שאף אחד לא הגיב כלום על הקטע של פרסי וניקו🙁🙁☹, אני אישית ממש נהניתי לכתוב אותו.. 

בחזרה לסיפור

רון כמעט שמח כשפרסי התעלף על הרצפה באולם הגדול. הוא לא סמך עליו.

כשפרסי הלך לשרפרף כדי להתמיין, כל העיניים באולם הסתכלו עליו. רון ראה כמה מחברותיה של ג'יני בסוף השולחן. לוחשות ומצחקקות אחת עם השנייה. הם הצביעו על פרסי כמו משוגעות. רון גלגל את עיניו. הוא לא היה כזה חתיך.

הייתה עצירה קצרה אחרי שפרופסור מקגונגל שמה את מצנפת המיון על ראשו של פרסי. רון התפלל שהוא לא יהיה בגריפינדור. התקוות של רון התנפצו לרסיסים כשמצנפת המיון צעקה "גריפינדור!" מה ששלח גל של צרחות, בעיקר נשיות, מעבר לשולחן. רון חבריו החליפו מבטים לא נוחים כשפרסי ניכש אליהם.

הם אכלו בשקט במשך עשר דקות לפני שהקינוח הופיע על השולחן. פרסי הביט מעבר לשולחן ולקח יד מלאה באוכמניות. הוא הכניס אותם לפה שלו אחד אחרי השני.

רון הביט עליו במבט זועף. כל מה שהוא עשה היה כל כך חשוד. אפילו הדרך שהוא ישב הפריע לו. בדקה האחרונה של הקינוח, הרמיוני העיפה אליו מבט.

"רון, אתה יכול להפסיק להיות כזה פרנואיד?" הרמיוני לחשה אליו מהצד השני של השולחן. רון העיף אליה מבט, ואז על פרסי, ואז חזרה על הרמיוני.

"תסתכלי עליו, הרמיוני!" רון לחש. פרסי זרק עוד אוכמנייה לתוך הפה שלו.

"כל כך חשוד", הרמיוני רטנה בסרקסטיות. "אנחנו בהוגוורטס עכשיו. תירגע. הם לא יכולים לפגוע בנו אם כי אני בספק שהם הולכים לעשות את זה",

רק אז, דמבלדור נעמד על הבמה שלו. הוא ניקה את גרונו וסידר את המשקפיים שלו על אפו.

"ובכן, זה היה ערב מלא אירועים", הוא אמר. "לפני שאני משחרר אתכם למעונות שלכם, הייתי רוצה לקבל בברכה את פרופסור סלגהורן, שילמד שיקויים. מי שייקח את המשרה ללימודים נגד כוחות האופל יהיה פרופסור סוורוס סנייפ",

"הו, לא סנייפ!" רון נאנק בשקט.

ראשי הבנים והבנות, בבקשה תלוו את תלמידי השנה הראשונה למעונות שלהם, ושיהיה לכם המשך ערב נעים כולם חוץ ממר. ג'קסון, גברת צ'ייס, ומר. אנדרווד, אתם יכולים ללכת",

רון קם דוחף את דרכו דרך הקהל לכיוון סוף האולם הגדול, מנסה להגיע לדלתות.

"רון, חכה רגע!" הארי קרא. רון הסתובב וחיכה להארי והרמיוני שיגיעו אליו.

"מה הלחץ?" הוא שאל. רון העיף מבט מעבר לכתפו לפני שמשך את הארי והרמיוני מפרקי הידיים שלהם. רון משך אותם מעבר לפינה ונצמד לקיר.

"מה אתה עושה?" הרמיוני לחשה.

"שש!" רון קרא, שם את האצבע שלו על השפתיים. כל הסטודנטים עלו במדרגות למעונות שלהם. ואז, כשכולם עזבו, דמבלדור, ושלושת הסטודנטים האמריקאים שעקבו אחריו, יצאו מהאולם הגדול.