Our steel hearts

פרק 14

פרק 14-
קיין-
עשיתי עוד סט של 50 שכיבות סמיכה לפני שהתרוממתי על רגליי ולגמתי מהמים הקרים שהבאתי בתיק האימון שלי. כמובן שיכלתי להתאמן בחדר הכושר הפרטי בבית אבל אהבתי את הים, את הנוף ואת השקט הנפשי שלהיות מחוץ לבית נתן לי. הפעילות הפיזית הסיחה את דעתי ממה שקרה היום בצהריים. לא שיכלתי לחסום לגמריי את הסערה שהשתוללה בתוכי אבל הצלחתי להנמיך לה את הווליום וזה היה מספיק טוב. שלושת המילים שלה הדהדו בי כל כך חזק שזה כמעט כאב והייתי חייב להתנער מהמחשבה שיש לנו סיכוי. אחרי מה שאני אעשה לא יהיה לנו סיכוי. לא רציתי שיהיה לנו סיכוי. הייתי חייב להכניס לי את זה לראש טוב טוב. העיר הזו לעסה אותי וירקה אותי ללא בושה... לא הייתי צריך אף אחד מהחארות הריקניים והשיטחיים האלו. לא הייתי צריך אותה. אלוהים... אני באמת מתחיל לאבד שפיות והרצון לחזור לתחושה הרדומה שסיפקו לי הסמים מכרסם בתוכי כמו תולעת ארורה. זה מרגיש כמו להלחם באויב בלתי נראה, להלחם בעצמי.
הטלפון שלי משמע צליל הודעה מתוך התיק הפתוח ואני מוציא אותו ורואה את שמו של גידיאון.

גיד:׳תראה את הסרטון!!!!׳
גיד:׳זה הדבר הכי דפוק שראיתי בחיים׳
גיד:׳סינקלייר הזה חתיכת חלאה!׳
גיד:*קובץ מדיה*

פתחתי את הקישור שהוביל לסרטון שהקליט סטורי של אינסטגרם של מישהו שלא הכרתי. על הסרטון היה הכיתוב ׳זה מה שקורה למי שמתנהג כמו 💩🤡׳ ברקע התנגן שיר ראפ עצבני ובסרטון עצמו היה ניתן לראות שישה חברי קבוצה מקבוצת הפוטבול קשורים יחד ולבושים בהלבשה תחתונה נשית כשסינקלייר, איאן ועוד שני שביעיסטים מפציצים אותם בשקיות עם חרא ופיפי שמתפוצצות עליהם. חלק צועקים, חלק בוכים, סיירוס מקיא אחרי ששקית פוגעת בו ישירות וחרא נוזל על כולו. הולי פאקינג שיט... הבן אדם נסע לעיר אי השפיות ואין לו כרטיס חזרה. זה היה מטורף, דוחה וחולני. סינקלייר תמיד היה ביריון אידיוט אבל הוא מעולם לא פגע באף אחד ככה. סיירוס המסכן. אלי וג׳ק. כל מי שהעז לשבת איתי בארוחת צהריים או להתאמן איתי חטף ממנו. כל מי שלא היה המיניון חסר המוח שלו. מיד ידעתי מה אני הולך לעשות באימון של יום שני ואיך סינקלייר ישלם על ההתנהגות המחרידה שלו.

אני:׳האידיוט לא יודע איזו תיבת פנדורה הוא פתח׳
גיד:׳אין לי מושג מה עבר לו בראש. הוא חתיכת פסיכופת׳
אני:׳הוא ניסה להפעיל שריר ולהראות כוח. אבל הוא יחטוף משהו גרוע יותר מחרא לראש, תאמין לי׳
גיד:׳אתה מתכוון להרוג אותו או משהו? כי אני לגמריי אעזור לך להסתיר את הגופה׳
אני:׳הוא לא שווה את הזמן בפנים׳
אני:׳הוא ישלם׳
גיד:׳תעדכן אותי לגביי מה שאתה מתכוון לעשות. אם יש משהו שאני יכול לעזור בו׳
אני:׳ברור׳
גיד:׳👍׳

זרקתי את הטלפון שלי אל התיק והרמתי את המשקולות. הרבצתי עוד שלושה סטים והכפלתי את האימון הרגיל שלי כדי לשרוף את העצבים שזרמו לי בגוף. אחר כך רצתי את כל הדרך לבית, התקלחתי ולבשתי בגדים נקיים. שלחתי את הסרטון לבק למקרה שהוא לא ראה. תהיתי מה היה קורה אם בק היה הולך למסיבה הדפוקה הזו. האם אית׳ן היה מסוגל לפגוע גם בו ככה? הם חברים טובים כבר שנים.
בזמן שהכנתי ארוחת ערב (פיצה קפואה) בק התקשר אליי.
״וואט דה פאק??״ היו המילים הראשונות שאמר לי.
״זו שאלה לסינקלייר״ גיחכתי.
״הוא התחרפן... הוא פאקינג נדפק לגמריי״ בק מלמל בחוסר אמון מוחלט.
״הוא תמיד היה דפוק״ נחרתי בבוז.
״לא ככה, אף פעם לא ככה״ בק נשמע מאוכזב ופגוע.
״אולי אתה לא מכיר אותו״ הצעתי.
״אולי...״ הוא מלמל.
״הוא הולך לשלם על זה... אני לא אתן לו להפחיד אנשים לא להיות בקרבתי בגלל האגו הנפוח שלו״ אמרתי בנחישות.
״הוא שונא אותך, אחי... הוא אף פעם לא חיבב אותך אבל עכשיו זו שנאה על מלא״ בק נאנח בייאוש.
״הוא פוחד ומקנא... הוא גבר קטן והוא יודע שהוא יחזור לחיות בצל עכשיו כשאני כאן שוב״ ידעתי בדיוק מה עובר במוח המצומק שלו.
הביצים שלו רעדו והפחד דחף אותו לעשות מעשים מטופשים במסיבות כשכולם מתעדים אותו. הוא אפילו לא עשה את הדבר בחוכמה וזה תמיד יהיה בעוכריו. הוא היה חמום מוח שהגיב להכל מיד ובעוצמה. ועכשיו זה יתפוצץ לו בפרצוף היפה שלו.
״יש לו חשש ממך וחלקו מוצדק״ בק ניסה להגן עליו.
״אולי אבל זה לא אומר שהוא צריך להתנהג ככה״ הנדתי בראשי.
״לא, אתה צודק. אני רק מקווה שזה ילמד אותו לקח״ בק הסכים.
״אולי אבל רוב הסיכויים שלא. אבל הוא על הזין שלי. סיירוס, אלי, ג׳ק והשאר הם אלה שאני שם עליהם״ אמרתי בלי שמץ של היסוס.
״אני מקווה שזה לא יתחיל מלחמת עולם שלישית״ בק נאנק כאילו המחשבה מפחידה אותו.
״היא כבר התחילה בקס, היא כבר התחילה״ הודעתי לו בטון יבש.
״שיט״ הוא קילל.
״שיט היה רק ההתחלה, אחי״ הבטחתי וידעתי שאני גם הולך לקיים.