Our steel hearts

פרק 35

פרק 35-
מרגו-
כשמישהו שאת אוהבת סובל הסבל אוטומטית הופך להיות שלך גם. וביומיים האחרונים הסבל חנק אותי והכביד על כתפיי. הרופאים הצליחו לייצב את אית׳ן. הם הכניסו אותי לקומה רפואית יזומה כדי לוודא שהוא לא יסבול מכאב יותר ממה שהוא יכול להתמודד איתו ולוודא שהנפיחות במוח מהמכה שחטף בראש יורדת ולא מעמידה אותו שוב בסכנה. הגוף שלו היה מרוסק... פציעת ראש, לסת חבולה, צלעות שבורות, כתף פרוקה, רגל אחת מרוסקת עם 21 שברים וקרסול עקום בשנייה. הוא היה חבוש, מחובר למכשירים וברגל המרוסקת הרופאים החדירו ברגים וברזלים והגביהו אותה על מכשור רפואי מוזר. ליבי נמחץ בכל פעם שהבטתי עליו ואשמה מכוערת ושחורה הציפה את כולי. אם הייתי מביטה מעבר לכעס שלי ורואה את המצוקה שלו הייתי יכולה לבקש מבק להשגיח עליו או לקחת אותו הביתה או לעשות משהו כדי שהוא יהיה בסדר. כדי שזה לא יקרה. אבל לא חשבתי על זה... לא חשבתי על כלום חוץ מקיין כמו שעשיתי בחודשים האחרונים. העולם שלי סבב סביב האהוב שלי ולא הצלחתי לראות הרבה מעבר. לא שיכלתי באמת לשלוט בדבר אבל עכשיו ראיתי את ההשלכות של מערכת היחסים שלנו לא רק כלפיי אלא גם כלפי הסובבים אותי. שמתי לאית׳ן בטלויזיה את הפרקים הכי האהובים עליו של ׳חברים׳ הזמנתי כל היום את הג׳אני פוד האהוב עליו ונתתי לו להריח אותו מודיעה לו כמה הכל טעים ומחכה לרגע שבו יתעורר. שבו יתעורר ויהיה בריא. אני מזכירה לעצמי שאני צריכה להפחית ציפיות... פציעת הראש שלו עלולה להשאיר נזק תמידי וזה ברור שהרגל שלו לעולם לא תחזור לעצמה מה שהיה מחריד וכנראה סיים את הקריירה שלו ואת כל החלומות שלו להיות שחקן פוטבול מקצועי. ׳והכל בגללך, חתיכת מטומטמת׳ קול מציק בירכתי ראשי טען במלוא המרץ. אני הגברתי את ג׳ואי שכיכב על המסך ועמעם את הרעש הלא רצוי. האחות פרל נכנסה לחדרו של אית׳ן זמן מה לאחר מכן בדיוק בזמן לסצנת הנשיקה המפורסמת של רוס ורייצ׳ל בסנטרל פרק.
״היי מותק, מה שלומך?״ היא חייכה אליי חיוך מתוק.
״בסדר״ חייכתי חצי חיוך שלא נגע בעייני.
״אני אצטרך שתאמרי שלום יפה ותלכי הביתה לנוח קצת. השעות הסתיימו מזמן ואני נתתי לך להשאר אבל תכף האחות האחראית תבוא לבדוק ואני לא רוצה להסתבך״ היא דיברה אליי ברכות.
״בסדר״ הנהנתי.
״אני אתן לך להגיד שלום״ היא יצאה וסגרה את הדלת אחריה.
כיביתי את הטלוויזיה וארזתי את הדברים שלי. ואז הבטתי על החבר הטוב שלי שהיה שם בשבילי בכל זמן וליבי התכווץ בכאב בלתי מתפשר ואכזרי. נישקתי את מצחו החבוש ולחצתי את ידו בידי.
״אני אוהבת אותך, קן. תחזיק מעמד, החיים שווים את זה. תחזוק בשבילי ואני אחזור מחר בבוקר״ לחשתי וקיוותי שאיכשהו הוא שומע אותי.
יצאתי מחדרו ופרח חיכתה לי בחוץ.
״תודה, פרל״ הכרחתי את עצמי לחייך באדיבות.
״בבקשה מתוקה. נתראה בבוקר״ היא הנהנה ונכנסה לחדר.
אני רציתי להשאר אבל בכל זאת הלכתי לרכב שלי שחיכה לי בחנייה. הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס וראיתי שלקסי שלחה לי סרטון מהאימון של הבנות. כיוון שלא הייתי ממש קפטנית בשבועות האחרונים ועידוד היה הדבר האחרון שעניין אותי נתתי את התפקיד ללקסי בהחלטה משותפת עם המאמנת. עדיין הייתי בקבוצה בעיקר כדי שלא יחסרו להן חברות ואני לא אאכזב את הבנות שעידוד באמת היה התשוקה שלהן כמו לקסי למשל. הן היו באמת טובות וחיוך התגנב לשפתיי.