Our steel hearts

פרק 15

פרק 15-
מרגו-
אדם יוצר בממוצע במהלך חייו 396 קשרי חברות אך רק אחד מתוך 12 קשרי חברות מחזיק מעמד. איך אני יודעת את זה? קראתי מאמר על חברות כשנסיתי להבין בגיל עשר מה אני מרגישה כלפי קיין סטיל ולמה כל פעם שאני מבלה איתו משהו בתוכי מרגיש שונה. המאמר לא נתן לי הרבה תשובות ועדיין לא ממש היו לי תשובות לשאלות שהיו לי בגיל עשר אבל עכשיו ידעתי שיש הבדל בין להיות חבר של מישהו באמת לבין חברות שלא תחזיק מעמד. בגלל זה מצאתי את עצמי מול הדלת לבית של אית׳ן כשבידי תבנית עם עוגת שוקולד שלוש שכבות עם קישוט של אוריאו ועוד שוקולד מומס. השבוע היה שבוע כבוי לחלוטין בשבילי. נסיתי להתרכז בלימודים, באימוני המעודדות שהתחדשו ולהתעלם מקיין בכל הזדמנות כשהייתה לי אפילו כשטרו בליקוב נמרחה עליו וממש רציתי להחטיף לה בוקס ישר בעין. אית׳ן הושעה מהנבחרת לזמן בלתי מוגבל וניחשתי שהוא חטף על הראש מאבא שלו אחרי שהפיאסקו מהמסיבה של לורן הגיע למאמן וצוות החינוכי של בית הספר. הוא לא התקשר או סימס או הגיע לבית הספר או לבית שלי וזה היה מוזר לא לדבר איתו במשך כל הרבה זמן. כמובן שעדיין כעסתי על ההתנהגות המטופשת שלו אבל החלטתי לבלוע את הצפרדע ולהיות זו שתושיט לו יד ראשונה. לקחתי נשימה עמוקה לפני שנקשתי על הדלת המפוארת. בדרך כלל נכנסתי בלי טקסים מיותרים אבל לאור אי התקשורת בנינו החלטתי שכדאי לי להודיע על בואי.
להפתעתי הדלת נפתחה ובדלת עמד מר סינקלייר, אביו של אית׳ן. הוא היה לבוש חליפה מושלמת בצבע כחול נייבי, עניבה שחורה, חולצה לבנה מכופתרת ומגוהצת למשעי ונעלי עור נוצצות שכנראה היו שוות כמה אלפים טובים.
״מיס המילטון״ הוא אמר בקול נמוך ומצמרר משהו.
היו לו עיינים כחולות וקרות כקרח, שיער בלונדיני מבריק ולסת חדה שרק הוסיפה לתדמית חמורת הסבר והעגומה שלו. לא ממש חיבבתי את מר סינקלייר אבל למזלי הוא לא היה בסביבה הרבה ולכן הופתעתי למצוא אותו בבית.
״היי מר סינקלייר. באתי לאית׳ן״ ניסיתי להשמע קלילה ולא לחוצה למרות שהוא הלחיץ אותי.
וחוץ מזה מי לובש חליפה בבית? אפילו אבא שלי מרשה לעצמו להרפות כשהוא בבית וללבוש ג׳ינס וטי שירט או אפילו מכנסי טרנינג שלא נדע.
״כמובן שבאת אליו. הוא מקורקע על ההתנהגות שלו ואסרתי עליו לפגוש חברים אבל אני מניח שאני יכול להתפשר בשבילך, ילדונת״ הוא הנהן ועיניו ירדו לעוגה שאחזתי בידי לפחות קיוותי שהן על העוגה ולא על החזה שלי. בבקשה שאבא של אית׳ן לא מסתכל לי על החזה. בבקשה.
״תודה, מר סינקלייר״ מלמלתי.
״אין בעד מה, ילדונת״ הוא הנהן וזז מעט כדי שאוכל להכנס.
נכנסתי פנימה והוא סגר את הדלת ואני מיהרתי לחדר של אית׳ן בלי להביט לאחור למרות שיכלתי להרגיש את העיינים שלו על התחת והרגליים שלי שהיו חשופות כי לבשתי שורט ג׳ינס. הפעם פתחתי את הדלת של אית׳ן בלי התראה מוקדמת. הוא ישב על המיטה והרים משקולות ביתיות של כמה קילוגרמים מתנשף בקצב אחיד פנימה והחוצה. זה היה מוזר כמה שונים היו הוא וקיין בכל זאת הם מצאו פורקן בדברים דומים כמו ספורט. ידעתי שהם ישלפו את הראשים שלהם מהתחת ויתגברו הם יוכלו להיות חברים בסופו של דבר.
אית׳ן הבחין בי והניח את המשקולות על הרצפה לפני שניגב את הזיעה עם הגופיה שלו חושב לכמה שניות את הקוביות שלו. לא פלא שכל הבנות בבית הספר מזילות עליו ריר. הוא מושלם.
״מה את עושה כאן?״ הוא הרים גבה בהירה.
״אפיתי לך עוגה וגם באתי לבדוק מה שלומך, קן שלי.. ברבי לא יכולה להסתדר בלי החצי השני שלה״ חייכתי חיוך דק והנחתי את התבנית החד פעמית עם העוגה על שולחן פינת הלימוד שלו.
״את יכולה להסתדר בלעדיי״ הוא אמר בביטחון וזה הכאיב לי.
״לא אני לא. ואפילו אם התנהגת כמו מניאק מהסרטים אתה עדיין חשוב לי, אי״ אמרתי בכנות.
אית׳ן העביר יד בשערו הבלונדיני ונאנח אנחה עמוקה.
״אני... פאק... אני מצטער״ הוא הביט בי במבט אבוד וליבי נצבט.
״אני יודעת שאתה לא התכוונת״ הנהנתי.
״לא... הייתי מסטול ודפוק לגמריי. מאז שהוא חזר זה הרגיש כאילו אני גשר מתנדנד שיקרוס בכל רגע. במסיבה הוא פשוט קרס ועכשיו אני פאקינג גמור״ אית׳ן הניד בראשו ושפשף את פניו בכפות ידיו.
״אתה לא גמור... עשית טעות ובסופו של דבר יחזירו אותך לנבחרת והכל יהיה בסדר״ הנחתי את ידי ברכות על זרועו.
״זה לא יעזור לי עם הסוכנים... אני אמור לשבת בחוץ חצי עונה ואסור לי אפילו לבוא לאימונים. איך אני אמור לזכות במקום בנבחרת בקולג׳ טוב אם אני לא משחק? איך אני אמור לברוח מהגיהנום הזה?״ מבטו התכול והאבוד של אית׳ן גרם לו להראות כמו ילד קטן ומבולבל וליבי יצא אליו.
הוא שנא את העובדה שאבא שלו שלט בכל אספקט בחייו. הוא שנא את העובדה שיש לו נתיב מתוכנן מגיל אפס והוא שנא את השליטה המוחלטת שבריאן סינקלייר הטיל על חייו. אית׳ן רצה לזכות במקום טוב בנבחרת קולג׳ ולהגיש בקשה למלגה ומשם להמשיך לקריירה מקצוענית. היה לו פוטנציאל, היה לו כישרון והוא היה בדרך הנכונה, עד עכשיו.
״אני בטוחה שאבא שלך יעזור אם תבקש״ אמרתי משוכנעת.
״אבא שלי לא שם זין על פוטבול. מבחינתו זה אפילו טוב יותר כי אני אוכל להתרכז בהתמחות ובזמני הפנוי להתחיל להכיר את החברה המטופשת שלו״ אית׳ן ירק ומירמור נטף מקולו.
״אבא שלי יעזור. אני אבקש ממנו לדבר עם המנהל גייבל ואנחנו נסדר את הכל. אין סיכוי שאתה נותן לזה לדפוק את החלום שלך. זו הייתה טעות ואני בטוחה שהבנת שככה לא תשיג דבר״ שלחתי לו חיוך מרגיע וידעתי שאני אמחול על כבודי ואבקש מאבא את הטובה הזו בשבילו למרות שלא מתחשק לי לדבר איתו בכלל.
״הייתי אידיוט בדרך שבה טיפלתי בדברים. אני צריך להיות חכם יותר, במיוחד כשמדובר בקיין הבן זונה״ אית׳ן הניד בראשו ויכלתי להרגיש את השנאה כשירה את שמו של קיין.
שנאה... ידעתי שאית׳ן שונא את קיין וידעתי שקיין כנראה מרגיש את אותו הדבר. הם מעולם לא הסתדרו והייתי כנראה צריכה לקבל את העובדה שזה לא ישתנה. אני לא יכולה לגרום להם לאהוב זה את זה או להכריח אותם להיות חברים למעני כמו שנסיתי לעשות פעם. כל מה שיכלתי לעשות זה לוודא שאף אחד לא נפגע ולנסות להנמיך את הלהבות.
״אתה צריך להיות חכם יותר, בכללי״ נסיתי להקליל את האוירה.
״כנראה״ הוא גירד בעורפו.
״לך להתקלח, אתה פאקינג מסריח. אני אגניב לנו בקבוק מהמרתף ואחתוך לנו מהעוגה״ טפחתי על כתפו.
הוא הנהן ועשה כדבריי. אני ירדתי למרתף היינות ובחרתי לנו יין קליל עם מעט אחוזי אלכוהול. למזלי מר סינקלייר לא היה באיזור ועברתי במטבח לוקחת סכין ושתי צלחות. חתכתי לנו עוגה ופתחתי את בקבוק היין. אית׳ן חזר לחדר עם שיער לח, מכנס ספורט שחור קצר וגופיה שחורה.
אכלנו עוגה, שתינו יין וראינו את סרט טראש האימה האהוב עלינו בית השעווה בכיכובה של פריס הילטון. אחרי שהסרט נגמר שכבנו על המיטה של אית׳ן בשקט. פינקי שהצטרף באמצע הסרט נח בנינו.
״אני באמת מצטער, מרגו... את הבן אדם הכי חשוב לי בעולם״ אית׳ן אמר בשקט, בכנות רכה ואחז בידי.
״אתה היית שם בשבילי, אי... תמיד... גם אם אנחנו מתווכחים יש לך מקום אצלי״ קולי היה שקט כמו שלו ומבטי סקר את פרופיל פניו היפיפה.
״אפילו שהוא כאן?״ חוסר הביטחון של אית׳ן פתאום קרן אליי למרות שהוא היה הבן אדם הכי מלא ביטחון עצמי שהכרתי.
״הוא לא קשור לחברות שלנו, אי. אתה זה משהו אחד והוא זה משהו אחר״ אמרתי בישירות.
״אני אוהב אותך, מרגו. יש לך לב טוב מידי, אני פוחד שהוא יישבר ולעולם לא תוכלי לחבר אותו בחזרה כמו שצריך״ הוא לקח את ידי ונישק את גב כף ידי.
גם אני פחדתי מלב שבור. גם אני פחדתי כי ידעתי שהיחיד שמסוגל לזה נמצא קרוב ואם זה כל כך רחוק. היינו באותה מערכת כוכבים אבל מרחוקים זה מזו כמו אריס והשמש.
״תאהב אותי גם לב שבור ודפוק?״ לחשתי.
״ברור. כמו שאת אוהבת אותי למרות שאני התנהגתי כמו זין מצוי״ אית׳ן ענה ללא היסוס.
״אנחנו ברבי וקן... זה שילוב קלאסי לנצח שאף אחד לא יכול להפריד״ שלחתי אליו חיוך.
הוא הבזיק אליי חיוך חזרה חושף שורת שיינים ישירות ולבנות.
״את צודקת״ הוא הנהן.
קיוותי שאני צודקת וגם ידעתי שאם את אוהבים מישהו, אוהבים על אמת לא עוזבים. אף פעם לא עוזבים.