אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 7

קולטון:

"איפה את?" שאלתי את הטלפון.
דמי געש בעורקיי.
"אני- די האנטר," הידקתי את לסתי.
"חתיכת בן זונה. את איתו? את מתמזמזת איתו?"
"קולטון, זה לא-"
"בחייך קים. את אמרת ש-"
"אני מתחרטת תן לי ללכת!" היא צרחה.
"תנתקי, את תהני מזה, אני נשבע-"
"איפה את קים?!"
"בחנ-" השיחה התנתקה והידקתי את לסתי. "פאק!" נהמתי.
"מה קרה?" אלה שאלה ובחנה אותי.
ריס בחן אותי גם.
"כמה זמן יש לי?"
"שבע דקות, ללכת לחפש אותה?"
"לא. תפתח את המחשב, תכבה את המצלמות בחנייה." הוא בחן אותי בבלבול והנהן. "בסדר,"
יצאתי לכיוון החנייה.
שמעתי את קים בוכה וצורחת אבל לא הבנתי מאיפה.
אם הוא עושה משהו.. אם הוא אונס אותה- "קולט!" היא צרחה. מבטי ננעץ ברכב.
הוא מעליה אבל היא לא עירומה. לא ידעתי אם זה סימן טוב או רע.
רצתי לשם ומשכתי אותה אליי. הוא נשאר שם ובהה בי. "תביאי לי מהרכב גז,"
"מה?"
"יש לי ולריס ברכב גז, לכי תביאי את זה." היא הנהנה והלכה לשם.
הורדתי מהאנטר את החולצה שלו והוא בחן אותי בבלבול.
קרעתי אותה לשניים וקשרתי את ידיו למושב.
"מה אתה..? לא לא לא." הוא ניסה להתנגד וחייכתי. "אל תעצבן אותי," לחשתי. "אני כבר עצבני גם ככה."
קים הגיעה והביאה לי את הגז.
"מה הוא עשה לך קים?"
"הוא ניסה לאנוס אותי, אבל התנגדתי לו. אם היית מגיעה דקה מאוחר יותר הוא כנראה היה עושה את זה." הנהנתי בהבנה.
שפכתי את הגז עליו ועל הרכב שלו.
"לא! לא! אני מתחנן! בבקשה-" הוצאתי מצית וקים הנידה בראשה. "תיכנסי פנימה קים." אמרתי. "אל תעשה את זה קולטון.. הוא-"
"תשתקי ותיכנסי פנימה!" צרחתי והיא עשתה את זה.
זרקתי את המצית על הרכב והוא התחיל לעלות באש.
חייכתי למראה הזה.
האנטר בחן אותי בפאניקה. "קולטון-" הוא לא סיים את המשפט שהאש כבר התפשטה.
חייכתי והסתובבתי לכיוון הכניסה למקום בו הקרבות מתקיימות.
שמעתי את הצרחות שלו ברקע עד שהכל השתתק וחייכתי.
נכנסתי פנימה והלכתי לחדר שלי.
"יש לך דקה," ריס אמר.
אלה חיבקה את קים שבחנה אותי בפחד. "כן הוא מת. לא אני לא מרחם עליו." אמרתי. "אתה שרפת אותו בחיים!"
"הוא ניסה לאנוס אותך!" זעמתי.
ידעתי שזה טוב הזעם הזה.
ככל שאני יותר זועם יש יותר סיכויים שאנצח.

♡♡♡

וצדקתי, כמובן.
"אתה כמעט הרגת אותו שם," ריס אמר והידקתי את לסתי. "זה קרב אגרוף. לא קרב ילדים."
"כן, אבל קים ילדה. והיא הסתכלה עליך עושה את זה. ואני מתערב איתך-" נהמתי בזעם והוא הניד בראשו. "אתה פאיקנג עיוור!"
"למה?! לזה שכעט אנסו אותה ולא אכפת לה?"
"על אונס יושבים בכלא לא בגיהינום, ובקצב הזה לגבי רצח זה ישתנה. על רצח אתה תישב בגיהינום."
"אני לא רוצח חפים מפשע," לחשתי בזעף.
שנאתי את זה שהוא בוחן אותי ככה. בהתחשב בזה שהוא לא יודע לגעת בסכין ליד מישהו, אין לו שום זכות לבוא בתלונות אליי.
אני לא רוצח אנשים בשביל הכיף.
אני רוצח אנשים כי הם פגעו הוא הכאיבו לקים.
וכן, אני נהנה מזה.
אבל זה כי אני פסיכופת, ואני די בטוח שהם יודעים על זה.
כולם יודעים על זה.
קים נכנסה עם אלה למלתחות.
העיניים שלה היו אדומות ונפוחות, שיערה היה מודבק לפניה.
נאנחתי ולקחתי אותה מאלה.
חיבקתי אותה והיא בכתה. "אכלת היום?" שאלתי בשקט את אוזנה.
"בבוקר," היא לחשה והנהנתי. "אם נלך עכשיו למסעדה את תאכלי?"
"אולי," הנהנתי. "אני אכנס להתקלח תחכו כאן." אמרתי והם הנהנו.
נכנסתי למקלחת.
"קים הכל בסדר, תירגעי." שמעתי את קולה המתוק של אלה והזין שלי התקשח.
האמת היא שלא הייתי בטוח אם אני דלוק על אלה באמת.. זאת אומרת, אני ללא ספק אשמח לזיין אותה. אבל אני אשמח לזיין כל אחת, לעומת קים.
עם קים אני פשוט רוצה להיות. גם בלי סקס.
אני בכלל לא בטוח איך זה מרגיש להיות מאוהב.
יצאתי מהמקלחת ואלה בחנה אותי.
ריס היה בטלפון, הוא היה זועם.
הורדתי את המגבת ושמתי בוקסר. "איפה קים?"
"היא הלכה לשירותים," הידקתי את לסתי והלכתי לשם.
"קים." הזהרתי והיא יצאה מאחד התאים. "קולטון." היא אמרה גם ונעצה בי מבט.
"תראי לי את הידיים שלך." פקדתי והיא גיחכה והנידה בראשה.
"לא. למה שאראה לך את הידיים שלי. זה מחרמן אותך?"
"תראי לי את הידיים שלך. אין לי כוח למשחקים." היא הנידה בראשה ועיניה נצצו בדמעות.
"קים." סגרתי אליה.
היא הייתה קלועה בין ידיי, זקפתי נלחצה על בטנה והיא יבבה. "תעזוב אותי."
"הידיים שלך." נהמתי לשפתיה.
היא כל כך יפה, לעזאזל.
בא לי לטרוף את השפתיים שלה, לאכול אותם עד שהיא לא תוכל לנשום יותר.
"הידיים שלך. עכשיו." היא הרימה אליי את ידיה ונאנחתי.
נישקתי את הצלקת החדשה. "זה רק חתך קטן.. בקושי ירד לי דם, אל תכעס עליי." דמעות מילאו את עיניה ונאנחתי.
חיבקתי אותה ונישקתי את ראשה. "אתה נמשך אליי?"
"את יודעת שכן," לחשתי והעברתי את שיערה אל מאחורי אוזנה.
"ולאלה?"
"גם." היא הנידה בראשה. "אני ואלה זה כמו מים ואש, אנחנו נראות כמו הפכים מוחלטים. אני ברונטית עם עיניים חומות והעור שלי שזוף ויש לי ירכיים גדולות ואני נמוכה ממנה בעשרה סנטימטרים ו-"
"את מושלמת." אמרתי וקטעתי אותה. "אני נמשך לכל אחד שיש לו כוס כמעט, פשוט יש כאלה שיותר." אחת שיותר.
"אלה?" הנהנתי. על אף שזה היה שקר מוחלט.
הזין שלי ידע שללא ספק מדובר על קים.

הגענו למסעדה וריס בחן אותי. "למה היית איתה כל כך הרבה זמן שם?"
"הרגעתי אותה,"
"תגדיר." הוא אמר. "רק דיברתי איתה."
"לא זיינת אותה או משהו?"
"לא. אני חושב שהיא בתולה. זאת אומרת.. אני הייתי הנשיקה הראשונה שלה לפני שבוע." הוא הנהן פעם אחת ובהה בבנות שהתיישבו בשולחן.
התיישבתי ליד קים וריס התיישב ליד אלה.
קים נשכה את שפתיה והידקתי את לסתי. "רק לי מותר לעשות את זה קים." נהמתי לאוזנה.
"לך תזדיין," המלצרית התקרבה אלינו והיא חייכה אליי ואל ריס חיוך מתוק.
קים נצמדה אליי.
"דומיניק לומברדי כאן?" שאלתי ובחנתי אותה. "לא, מר מיילס. מה תרצו להזמין?" בחנתי את גופה וחייכתי. "את הרגיל שלי,"
"ואתה, מר קלארק?"
"גם את הרגיל. ואלה תיקח את אותו הדבר כמוני," מבטה של המלצרית עברה לקים.
מבט מגועל.
כאילו היא שונאת אותה.
"אני לא רעבה," לחצתי את ידה והיא נאנחה. "את יודעת מה? אני אקח את ה-"
"מנת ילדים, לא? זאת אומרת את נראית כמו ילדה קטנה,"
"אני אקח את פסטה עם רוטב עגבניות." היא אמרה. משתדלת לשמור על נימוס.

המנות הגיעו וקים בהתה בצלחת שלה במשך כמה זמן. "קים? את בסדר?" אלה שאלה אותה. "למה את לא אוכלת?" נעצתי מבט באלה.
בחיוך המתוק שלה ובעיניים הכחולות שלה.
"אני לא רעבה." היא אמרה והידקתי את לסתי. "אני חושב שאת צריכה לאכול בכל מקרה, גם אם זה רק קצת." אמרתי וריס הנהן. "גם אני חושב."
היא בחנה אותנו והנהנה.
היא אכלה קצת מהפסטה ואז שתתה מים. "תאכלי עוד." פקדתי והיא בחנה אותי בבלבול. "אבל-"
"תאכלי, קים."
היא הנהנה ואכלה עוד קצת.
ריס ואלה בחנו אותה וגם אני. "תפסיקו להסתכל עליי." לחשה והם הסיטו את מבטם.
אני המשכתי להתסכל עליה. שלא תגיד לי מה לעשות.
"קולטון אני-"
"תאכלי."
"תאכל גם אתה." נעצתי בה מבט והתחלתי לאכול.
רציתי להגן עליה.
לשמור עליה.
רציתי אותה.