אהבה משוגעת || דואט האהבות [1]

פרק 60

קים:

אכלתי מהסושי וקולטון בחן אותי. "רוצה גם?" שאלתי וקירבתי אליו את מגש הסושי.
"לא ירח קטן, תאכלי את."
"אני אוכל ויש לי עוד הרבה, תאכל גם אתה קצת." לקחתי סושי וקירבתי לשפתיו. "תאכל נו,"
"קים די יפה שלי. אני לא רוצה." הנהנתי ואכלתי את הסושי במקומו. "תודה." אמרתי והוא חייך אליי.
"אם אתה רוצה תיקח," אמרתי וטבלתי את הסושי ברוטב.
הכנסתי אותו לפי והוא בהה בי. דומיניק ורוז נכנסו לחדר עם לוסיאנו וקייד.
קייד תיפס על המיטה שלי וחיבק אותי.
לוסיאנו בחן אותי שידיו שלובות על חזהו, בדיוק כמו שדומיניק בוחן אותי. לוסיאנו בטח יהיה קאפו טוב. הוא נראה כמו גבר טוב, שיתנהג יפה לאישה שלו.
"מה קורה?" שאלתי ובחנתי אותו. "אבא אמר שירד לך דם," בחנתי את דומיניק והעברתי את שיערי אל מאחוריי אוזני.
קולטון נעץ מבט זועם בדומיניק ונשכתי את שפתיי. קולט נראה כל כך סקסי שהוא זועם.
"כן, ירד לי קצת דם. אבל אני כבר יותר טוב, תראה," הראיתי לו את הצלקת שלאט התרפאה והוא חייך. "יש לך הרבה צלקות! זה כזה מגניב,"
"אתה חושב?" שאלתי אותו.
"אבא אמר שמאחורי כל צלקת יש סיפור, אז זה בטח אומר שהחיים שלך זה סיפור ממש מעניין." קולטון העביר אליו את מבטו והנהנתי. "יש לי סיפור ממש מעניין, אני אספר לך אותו בהזדמנות." היא הנהן וקולטון תפס בידי וליטף אותה.
אחת מהאחיות נכנסה לחדר ובחנה אותנו. היא בחנה את קולטון בפלרטוט וחייכה. הזעפתי את מבטי.
שלא תסתכל עליו ככה. הוא החזיר לה חיוך ונעצתי בו מבט זועם. "תירגעי מפלצת קטנה," הוא אמר וחייך. "אני רק מנומס."
"אז אל תהיה." שיניי חשוקות והוא רכן לנשק אותי. "תירגעי, היא רק נחמדה." הזזתי את מבטי ממנו והוא נאנח. "את מתנהגת כמו ילדה,"
"ואתה מתנהג כמו אידיוט. חוץ מזה שאני באמת ילדה, קולט." נשכתי את שפתיי וקייד חיבק אותי. "אני צריכה לקחת ממך בדיקות דם," האחות אמרה והושטתי לה את היד שלי. היא בהתה בצלקות שלי ובלעה את רוקה. זה הפחיד אותה כנראה, כי אין לי שום דרך אחרת להסביר את המבט הזה בעיניה. היא פתחה לי ווריד ולקחה ממני דם.
הסתכלתי על זה ובלעתי את רוקי. קייד בחן את זה ונשכב לידי. היא הוציאה ממני את המחט ושמה מעל זה צמר גפן עם נייר דבק.
היא חייכה פעם נוספת אל קולטון והעבירה על ידו את ידה. הוא נהם בזעם והיא יצאה מהחדר.
לקחתי עוד סושי ואכלתי אותו. קולטון בחן אותי בשעשוע. "את מקנאה," הוא אמר והנדתי בראשי. "אני לא."
"אני חושב שאת כן מפלצת קטנה." גלגלתי עיניים והוא גיחך ונישק את שפתיי. לוסיאנו טיפס עליי גם וחיבק אותי. "מיה אמרה שהיא דואגת לך." הוא לחש לאוזני. "אבל אני דאגתי לך יותר."
"באמת?" שאלתי ובחנתי אותו. הוא חיבק אותי בחוזקה.
"אני אוהב אותך." הוא אמר וחייכתי. נישקתי את הלחי שלו והוא הסמיק. "אני אוהבת אותך גם לוסיאנו."

♡♡♡

"אני שונאת את המקלחת כאן," אמרתי לקולטון והוא שטף את שיערי ונישק אותי. "בסדר, עוד יומיים את חוזרת הביתה."
"אני לא בטוחה שאני רוצה לחזור הביתה.. כבר אמרתי לך, הם מסתכלים עליי מוזר." הוא בחן אותי והניד בראשו.
ליטפתי את השרירים שלו ונישקתי אותו.
"אם את לא רוצה שאני אאבד שליטה ואזיין אותך, תפסיקי." המשכתי ונישקתי אותו עוד קצת. "אתה מנסה אותי?" הוא שאל בשקט וחייכתי. "אתה לא תעשה את זה, אני רק רוצה להתנשק.. בלי זיונים." לחשתי לשפתיו. עיניי בהו בעיניו ומבטי לאט ירד לזקפה שלו. "לא יזיק קצת עזרה, נכון?"
"בלי זיונים, לא?" הוא שאל ובחן אותי. תפסתי את הזקפה שלו והעברתי עליה את ידי. "אלוהים.." הוא מלמל ורכן לנשק את צווארי. "המגע שלך.. אני אפילו לא יכול להסביר כמה זה טוב," הוא נצמד אליי עוד והתכווצתי. "אנ..י- סליחה," דמעות מילאו את עיניי והוא נאנח וחיבק אותי.
הוא נישק את ראשי ואת שפתיי. "היי, ירח שלי.. הכל בסדר."
"סליחה, אני נבהלתי."
"זה בסדר. אני לא רוצה שתעשי משהו שילחיץ ויפחיד אותך, טוב?" הנהנתי ונישקתי אותו.
שמתי את ראשי על חזהו והוא ליטף את ראשי ונשק לשפתיי. "אני אוהב אותך, ירח יפה שלי. את חזקה. את הגיבורה שלי." הוא לחש לאוזני וחייכתי. הוא הוציא אותי מהמקלחת ועטף אותי במגבת. רעדתי מקור והוא ניגב את גופי והלביש אותי. "הופצו שמועות עלינו," הוא אמר תוך כדי שהתלבש גם ובחנתי אותו בבלבול. "איזה סוג של שמועות?" שאלתי והוא התרומם ונישק אותי. "רעות. חלק טוענים שהתעללתי בך."
"מה? זה מטורף, קולטון. איזה עוד שמועות?" שבחנתי אותו ושמתי לב לעיניו, ידעתי שזה לא טוב.
שחזהו עולה ויורד ושיניו נושכות את שפתיו, אני מבינה שזה לא סתם לא טוב, זה ממש רע.
בהיתי בו והוא העביר את שיערי אל מאחוריי אוזני ונישק אותי על שפתיי. "זה לא משנה."
"קולטון." הזהרתי והוא בחן אותי. "חלק טוענים שאנסתי אותך." הנדתי בראשי וחיבקתי אותו בחוזקה. "אין מצב קולטון. אתה יכול להיכנס לכלא על השמועות האלה," הוא ניגב את הדמעות מעיניי ונישק אותי. "אני לא רוצה שתיכנס לכלא," לחשתי והוא הניד בראשו.
"אני לא. אנשים לא מאמינים לזה, חוץ מזה אני דיברתי עם ליזי על זה. היא אמרה שהיא תנסה לסדר את זה," הנהנתי והוא הרים אותי עליו. נכנסנו לחדר שלי בבית חולים ובחנתי את ג'יימס מחזיק את ג'ולייט. "מה אתה עושה כאן?" שאלתי ובחנתי אותו. "באנו לראות מה קורה איתך. סופיה ולילי דאגו לך," הנהנתי ולקחתי ממנו את ג'ולייט. היא ישנה אבל רציתי להחזיק אותה.
"איפה הן?"
"הן עוד מעט יגיעו," הוא אמר ונשכתי את שפתיי. קולטון לקח אותה ממני ובחנתי אותו.
קולטון אוהב ילדים קטנים, הוא מתחבר אליהם והם אליו תמיד. ואני בטוחה שהוא יהיה האבא הכי טוב בעולם שיהיו לנו ילדים.. אבל השאלה היא מה יהיה עם הילד הראשון שייוולד לי יהיה של אבא שלי שאנס אותי?
מה אם נכנסתי להיריון ממנו? בלעתי את רוקי ונכנסתי למיטת הבית חולים.
התכסיתי בשמיכה וקולטון בחן אותי בדאגה ניגבתי את הדמעות בעיניי והרגשתי שרציתי להקיא.
אני לא חושבת שיש מקום בעולם שאפשר להגיד בו שאבא אנס את הילדה שלו והכניס אותה להיריון. רק רציתי לקבל מחזור ולדעת שאני לא בהיריון ממנו.
קולטון השכיב לידי את ג'ולייט ונשק לשפתיי. בהיתי בו, עיניו נצצו בדאגה והוא הצמיד את מצחו למצחי. "הכל בסדר?"
"אני.. פתאום אני לא מרגישה כל כך טוב," מלמלתי והוא ליטף את הלחי שלי. "זה בגלל מה שאמרתי מקודם?" הוא שאל והנדתי בראשי.
הוא בחן אותי ונשכתי את שפתיי. "מה אם אני בהיריון ממנו, קולטון? מאבא שלי?" הוא נאנח והעביר את ידו בשיערו. הייתה לי תחושה שהוא הסתיר ממני משהו, אבל בחרתי להתעלם מזה. "את לא, ירח שלי. את לא יכולה להיות. את לוקחת גלולות ואין מצב.. אני לא מרשה לאף אחד שהוא לא אני להכניס אותך להיריון, טוב?" הוא נישק אותי עוד פעם והנהנתי. ליטפתי את גב ידה של ג'ולייט. היא נראית כמו מלאך קטן.
היא זזה באי נוחות ושפשפה את עיניה. "כבה בוקה?" היא שאלה בשקט ובחנה אותי. "אים!" היא צווחה וחיבקה אותי. היא חייכה חיוך מתוק וקורן ונישקה את הלחי שלי. "גברת קטנה," קולטון דגדג אותה. היא צחקה והתפתלה.
הוא הרים אותה עליו ונישק את הלחי שלה. "את יפה כל כך ג'ולייט ואת ממש גדלת."
"אני יואעת! אני בר ענאית!" היא חייכה חיוך רחב וסופיה ולילי נכנסו לחדר. סופיה מחזיקה את קיארה הקטנה על ידיה. לוקה בטח עם איידן.
"את יואעת שפילו אוד אולטון אומה שאני ענאית?" היא שאלה את סופיה שחייכה אליה והנהנה. "אני גם חושבת שאת ענקית, קטנטונת." היא הזעיפה את מבטה והתעצבנה. "לא טנטונת, אמא, אני בר ענאית ממש! אימעט מו אים." ג'ולייט הייתה מהממת, ואני בטוח שכשהיא תגדל היא תהיה יפה אפילו יותר.
יש לה שיער מתולתל ויפה בצבע חום בהיר עם עיניים כחולות כמו של ג'יימס ואף יפה כמו של סופיה.
אם לא הייתי יודעת שהיא אמיתית הייתי בטוחה שהיא איזו בובה מתוקה. "תירגעי ג'ול, יש עוד זמן עד שתהיי בגיל של קים. ולי יש עוד זמן עד שאצטרך לוודא שבנים לא מתקרבים אלייך."
"אני לא אבת באים, אני אבת אק את און-און. אבה באים מיתקבים אליי אם עשיו," הוא הידק את לסתו. "הם אמו לי שאני מאו יפה! אתה אם אושב שאני יפה אולטון?"
"כמובן. מי שלא חושב שאת יפה עיוור קטנטונת," הוא ליטף את הלחי שלה ונישק את קצה אפה.
איידן נכנס לחדר עם לוקה על ידיו ובחנתי אותו. הוא הושיט את ידיו הקטנות לליליאנה. "מא," הוא אמר והתחיל לבכות.
היא מיהרה לקחת אותו ושון התפרץ לחדר בזעם.
קולטון חייך אליו ושם את ג'ולייט בחזרה לידי. "אה ממש יפה אה יואעת?" היא שאלה ובחנה אותי.
חיבקתי אותה אליי והיא צחקקה. "את יפה יותר," לחשתי לה. קולטון יצא עם שון החוצה והיא בחנה אותי. "בל אני האי יפה בעואם! אבא אמה לי את אה. את האי יפה אאי."
"הכי יפה אחרייך הא?" היא הנהנה ונשכבה צמוד אליי. "רוצה לראות משהו בטלוויזיה?"
"כה.. אפשה ליאות הסעקה?" הרמתי את מבטי אל סופיה וג'יימס וזקרתי גבה.
הצעקה? היא צוחקת, נכון?
"ג'ול, אנחנו דיברנו על זה, הסרט הזה לא לגילך." סופיה אמרה והתקרבה אליי. היא חייכה אליי בחנה אותי. "איך את מרגישה?" היא התיישבה לידי.
"טוב יותר," אמרתי. "אני אמורה להשתחרר עוד יומיים."
"אני יאולה ליאות מלה האיות?" ג'ולייט שאלה והנהנתי.
שמתי לה מלך האריות. "אוני אמה שהוא אאה סיטון שעשו שם סאס, אבל אני לא יודעת מה זה סאס."
"של מלך האריות?" ג'יימס שאל ועיניו בערו בזעם. ג'ולייט הנהנה ושמה את ראשה על הכתף שלי תוך כדי שצפתה בסרט. נישקתי את ראשה וג'יימס התקשר לאית'ן. "אני אהרוג אותו."
"אבא!" ג'ולייט נהמה. "לא את טוני, קטנטונת, תירגעי." היא הנהנה וחזרה להסתכל על הטלוויזיה.
חייכתי ונישקתי את ראשה. הילדה הזאת מתוקה בטירוף.